מע"מ מדורג? הוא יעזור רק לעשירים
דו"ח עדכני של ארגון ה-OECD קובע כי מי שייהנה ממהלך של מע"מ מדורג יהיו דווקא העשירים, ובמקום לסייע לשכבות החלשות הוא יעמיק את הפערים החברתיים. בכיר באוצר משיב למצדדי המס הדיפרנציאלי. דעה
החלטת הממשלה להגדיל את שיעור מס ערך מוסף (מע"מ) ל-17% עוררה בימים האחרונים קריאה להחלת שיעורי מע"מ דיפרנציאליים בתחומים כגון מזון, חשמל, מים ותחבורה. לכאורה, ההצעה תיטיב עם השכבות החלשות ותשפר את כוח הקנייה, אך דו"ח עדכני של ארגון ה-OECD מסביר מדוע, בסופו של יום, מע"מ דיפרנציאלי לא יתרום להקטנת הפערים בחברה, יסבך את תהליך הגבייה ויביא להתרחבות הכלכלה השחורה.
כתבות נוספות בנושא שיעור המע"מ :
ראשית, גם ה"עשירים" קונים מזון וצורכים חשמל. אמנם, משקל המזון בסל הצריכה של העשירונים העליונים נמוך יותר, אך במונחים אבסולוטיים כספיים הם ייהנו יותר מהורדת המע"מ.
כך, העשירון הראשון (החלש ביותר) מוציא כ-15% מסל תצרוכתו על מזון (ללא פירות וירקות), בעוד שמשקל ההוצאה בקרב העשירון העליון היא 11%. אך, אם נחשב את גובה ההטבה הכספית למשק בית נקבל תוצאות הפוכות. כך למשל, הורדת המע"מ על מזון ל-7%, תוזיל את סל התצרוכת של משפחה בעשירון החלש בכ-75 שקל לחודש לעומת כ-260 שקל עבור משפחה בעשירון עליון.
למעשה, הטבה של שקל אחד למשפחה בעשירון התחתון, כרוכה במתן הטבה של 5.5 שקלים למשק בית בעשירון העליון. כך יוצא שתומכי המע"מ הדיפרנציאלי, שמעוניינים להעניק הטבה רק לעשירונים החלשים, גורמים למתן הטבה גבוהה יותר לעשירונים החזקים ובכך מחטיאים את המטרה. ראו המחשה בטבלה להלן:
| סעיפי ההוצאה החודשית | מזון (ללא פירות וירקות) | מים | חשמל, גז, ודלק לבית | תחבורה | סה"כ | |
| עשירון תחתון | סך הצריכה | 875 | 76 | 210 | 452 | |
| עשירון תחתון | הצעה למע"מ מופחת | 7% | 7% | 7% | 10% | |
| עשירון תחתון | משמעות ההנחה הכספית למשק בית | 75 | 6 | 18 | 27 | 126 |
| עשירון עליון | סך הצריכה | 3,037 | 225 | 626 | 6,099 | |
| עשירון עליון | הצעה למע"מ מופחת | 7% | 7% | 7% | 10% | |
| עשירון עליון | משמעות ההנחה הכספית למשק בית | 260 | 19 | 54 | 365 | 697 |
| כמה עולה למדינה שקל הטבה לעשירון תחתון? | 3.5 | 3.0 | 3.0 | 13.5 | 5.5 |
דוגמה זו ממחישה כי מע"מ דיפרנציאלי איננו כלי יעיל לטיפול בבעיית אי-השוויון. לחילופין, מציעים ב-OECD לתמוך באוכלוסיות החלשות על ידי הרחבת השימוש במס הכנסה שלילי ועידוד התעסוקה.
נטל על המערכות
מע"מ דיפרנציאלי הוא אומנם תופעה רווחת במדינות אירופה, אך ארגונים מקצועיים וכלכלנים בתחום המיסוי מסתייגים מיישומו. בדו"ח שלו קבע ה-OECD קווים מנחים לשיפור מערכת המע"מ במדינות החברות בארגון והדגיש את החיוניות של עקרון הניטרליות להבטחת יעילותה של מערכת המע"מ. כך, שיעור אחיד של המס, מבטיח יעילות בשרשרת הייצור של המוצר ותהליך החיוב והזיכוי של העסקים הוא ברור ופשוט.
מע"מ דיפרנציאלי מטיל נטל משמעותי על המגזר הפרטי ומערכת הגבייה. המשווקים יידרשו להתאים את שיעור המע"מ לכל מוצר או שירות והנפגעים העיקריים, לפי ה-OECD, יהיו העסקים הקטנים, שעבורם עלות גביית המע"מ הדיפרנציאלי מלקוחות והתחשבנות מול רשות המסים היא גבוהה באופן יחסי.
בנוסף, החלת מע"מ בשיעורים דיפרנציאליים מובילה ללחצים מצד סקטורים שלא קיבלו את ההטבה בשיעורי המע"מ. לעתים קרובות בסיום התהליך מתקבלת מפת שיעורי מע"מ מעוותת, בה קיימים בקרב מדינות OECD שיעורי מס מופחתים על הופעות תיאטרון וקולנוע, לינה בבתי מלון וקניית פרחים. מוצרים אלה נרכשים יותר על ידי העשירונים הגבוהים וכך, כרסום בנטל המע"מ לאורך זמן אינו מיטיב עם השכבות החלשות.
הטלת מע"מ דיפרנציאלי תגביר גם את התופעה של העלמת הכנסות ודיווח חסר, בפרט על הפריטים החייבים בשיעורי מס מלא. מאידך, יגבר משמעותית הקושי של רשות המסים לגלות את העבירות.
לסיכום, מע"מ דיפרנציאלי אינו כלי יעיל לטיפול באי-שוויון, והוא יוצר עיוותים רבים בכלכלה ובמערכת המס, מסבך את תהליך הגבייה עבור עסקים ורשויות המס ותומך בהתרחבות הכלכלה השחורה.
לב דרוקר הוא מנהל תחום בכיר באגף כלכלה ומחקר במשרד האוצר
לפנייה לכתב/ת 
