הדיאטה לא עובדת? כל התרופות והתוספים שמרזים
למי שהתייאש מדיאטה וספורט קל להתפתות לכדורי הרזיה שיעשו את העבודה מהר, אך תופעות הלוואי רבות: יתר לחץ דם, נדודי שינה, פגיעה בכליות והפרעות פסיכוטיות. אילו תרופות ותוספי תזונה מאושרים לשימוש, ואילו לא הוכחו כבטוחים?
הפחתת משקל ואחוזי שומן מהווה מטרה שכיחה ביותר בקרב האוכלוסייה. הטיפול הנכון ביותר למיגור התופעה הכל כך שכיחה הוא אימוץ אורח חיים בריא הכולל, בין השאר, פעילות גופנית מתאימה ותזונה נכונה. מוכרות דיאטות רבות לטיפול בבעיה, אך גם תרופות מסוגים שונים.
התחלתם דיאטה ? קראו עוד:
- 4 הבעיות שמקשות עליכם לרזות - ופתרונות
- טרנד: המשחק ששורף 1,000 קלוריות בשעתיים
- מילה של דיאטנית: למה דווקא בריא לאכול פיצה
תרופות נוגדות השמנה ו/או תרופות לירידה במסה השומנית ואיבוד במשקל הן למעשה אמצעים פרמקולוגיים המסייעים להפחתה במשקל הגוף או לשמירה על שליטה במשקל. ברמה הפיזיולוגית, מטרת התרופות להשפיע על אחד התהליכים הבסיסיים בגוף האדם – ויסות המשקל.
דיכוי תיאבון, הפחתה בספיגת השומן והפחמימה במערכת העיכול, הגברת קצב חילוף החומרים וזירוז פירוק הטריגליצרידים בתאי שומן – כל אלה הם חלק מהמנגנונים בטיפולים הללו.
בעוד שאצל מרבית האנשים הפתרון לירידה באחוז השומן בגוף הוא באמצעות תזונה מאוזנת ופעילות גופנית, ישנם אנשים - לרבות אלו הסובלים מהשמנת יתר חריפה - שאצלם טיפול תרופתי הוא מרכיב חשוב כחלק מהמכלול לטיפול בהשמנה.
1. תרופות ישירות
כאמור, במחלה כרונית כהשמנת יתר נוטים לנקוט גם טיפול תרופתי. כבר בשנת 1933 נעשה שימוש בתרופה בשם ציניטרופנול, שהגבירה את קצב חילוף החומרים בגוף והביאה להרזיה. תרופה זו גרמה במקביל לעלייה משמעותית בחום הגוף ואף למוות ממכת חום, ונאסרה לשימוש ב-1938.
ב-1950 החל השימוש באמפיטמינים, סמי מרץ שהעלו את קצב חילוף החומרים ודיכאו את התיאבון. תופעות הלוואי כללו התמכרות ונזק למערכת העצבים המרכזית ולמערכת הלב וכלי הדם, לכן נאסר השימוש בהן באמצע שנות השישים.
ב-1990 נכנסה לשימוש התרופה פאן פאן (Fen-Phen), ששילבה אמפיטמינים ופנפלוראמין. הפאן פאן אמנם דיכאה תיאבון, אך גרמה להפרעות נוירולוגיות ולנזק למסתמי הלב, וב-1997 גם היא נאסרה לשימוש.
כיום מאושרות כמה תרופות לטיפול בהשמנת יתר חמורה, המיועדות למטופלים שלא הצליחו לרזות באמצעות דיאטה ופעילות גופנית: פנטרמין (Phenteramine) או רזין; ואורליסטאט (Orlistat) או קסניקל (Xenical).
א. פנטרמין שייכת למשפחת האמפיטמינים, המגרים את מערכת העצבים המרכזית וגורמים לדיכוי התיאבון ולעלייה במצב הרוח. ההפחתה במשקל היא בשיעור של 10%-5%. תופעות הלוואי כוללות הפרעות בקצב הלב, עלייה בלחץ דם והפרעות פסיכוטיות. התרופה ממכרת ולכן אסורה בשימוש למשך יותר משלושה חודשים.
ב. אורליסטאט מעכבת את פעילות האנזים ליפאז, המפרק את השומנים בקיבה ובמעי ובכך מונע ספיגה של כ-30% מהשומנים שבמזון. ההפחתה במשקל היא בשיעור של כ-6%. חסרונות התרופה נעוצים בכך שאינה מדכאת תיאבון, ותופעות הלוואי כוללות יציאות שומניות וגזים במערכת העיכול.
2. תרופות עקיפות
נוסף לתרופות המיועדות ישירות לטיפול בהשמנת יתר ניתנות גם תרופות המיועדות לטיפול במחלות אחרות, שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא דיכוי התיאבון וכפועל יוצא - הרזיה. תרופות אלו עלולות לפגוע בבריאות, ויש להביא בחשבון שלפגיעה כזו אין כיסוי ביטוחי, היות שהתרופה לא ניטלה למטרה שבעבורה פותחה ואושרה.
א. תרופות המשמשות להקלת הצטננות וגודש באף, מכילות אפדרין הגורם לדיכוי תיאבון, אך במקביל גם לעלייה בקצב הלב ובלחץ הדם התורמת לשריפה מוגברת של אנרגיה. אפדרין מגרה את מערכת העצבים האוטונומית-סימפטתית, האחראית להפעלת הגוף במצבי עקה. כיווץ כלי הדם באזור המוח או הלב עלול לגרום לשבץ מוחי או לאוטם שריר הלב. אפדרין גרם למספר רב של מקרי מוות ונאסר לשימוש למטרה זו.
ב. סופמקס. המיועדת לטיפול באפילפסיה ובמיגרנות. לתרופה תופעות לוואי רבות כנימול בידיים וברגליים, עייפות, בחילות ותופעות נוירולוגיות כבעיות קשב וריכוז, שינויים במצב הרוח ואיבוד הזיכרון.
ג. אלטרוקסין . מיועדת לטיפול בתת-פעילות של בלוטת התריס. תופעת לוואי משמעותית היא הסתגלות בלוטת התריס לתרופה וירידה בהפרשה הטבעית של ההורמונים הנוצרים בה, החיוניים לקצב חילוף החומרים של כל תאי הגוף. הפרשת הורמונים נמוכה מבלוטת התריס עלולה להצריך העלאה של המינון התרופתי ובמקביל להוריד את קצב חילוף החומרים ובכך לגרום לעלייה במשקל.
ד. גליקופז (או מטורפמין), אקרבוז ואקסנטיד (או ביאנה). מיועדות לטיפול בסוכרת. גליקופז מגבירה את רגישות הקולטנים לאינסולין, תופעה המעלה את תחושת השובע. תופעות הלוואי שלה כוללות אי נוחות בבטן ושלשולים. אקרבוז מעכבת את פירוק הפחמימות במערכת העיכול, ובכך מעכבת (אך לא מונעת) את ספיגתן במחזור הדם. תופעות הלוואי כוללות גזים ונפיחות בבטן.
אקסנטיד מגבירה שחרור של האינסולין, המוריד את רמת הסוכר בדם, ומפחיתה שחרור גלוקגון (המעלה את רמת הסוכר בדם), מאיטה את תנועתיות הקיבה ומדכאת תיאבון. תופעות הלוואי שלה כוללות בחילה והפרעות בספיגת המזון.
ה. פוסיד ותרופות משתנות אחרות. אלה גורמות לעלייה בהפרשת השתן ובעקבותיה לירידה במשקל. משקל זה מורכב מנוזלי הגוף ולא משומן, ותופעות הלוואי כוללות התייבשות ופגיעה בכליות.
ו. לקסיקל ותרופות משלשלות אחרות. תרופות אלה נועדו להאיץ את מעבר המזון במערכת העיכול ולהקטין את ספיגתו בגוף ובכך להוריד את הצריכה הקלורית. תופעות הלוואי כוללות הפרעות בפעילות המעיים ועצירות כרונית.
3. חם מהתנור - תרופות חדשות
לאחר שנים רבות שבהן לא אושרו תרופות חדשות, לאחרונה אישר מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) תרופות מרשם חדשות להרזיה. תרופות אלה טרם הגיעו ואושרו בארץ, אך ייתכן כי בעתיד אולי נראה אותן אצלנו על המדף.
במאי האחרון אושרה תרופה בשם לורקווס, המיועדת לבעלי BMI מעל 30, או לבעלי BMI הגבוה מ-27 הסובלים במקביל גם יתר לחץ דם או סוכרת סוג 2..
תרופה נוספת שאושרה בחודש יוני היא בלביק, BELVIQ, אשר גם לה לא מעט תופעות לוואי: עייפות, היפוגליקמיה, כאבי ראש, כאבי גב ושיעול. בחלק מהמשתמשים גרמה התרופה גם לפגיעה בריכוז או בזיכרון.
קצת פחות מחודש אחר כך אושרה תרופה נוספת להרזיה הידועה בשם QSYMIA. במחקר שנעשה על מטופלים שנטלו כדורי QSYMIA במשך שנה נמצא כי המטופלים ירדו במשקל ואיבדו בממוצע כמעט 9% ממשקל גופם.
מרכיב אחד של התרופה פועל כמדכא תיאבון על ידי הגברת ההפרשה של נוראפינפרין במוח ושל לפטין, הידוע בשמו העממי כ"הורמון ההרזיה". המרכיב השני בתרופה פועל כמגביר את תחושת השובע וכמגביר את השריפה הקלורית. לעומתה, בלביק פועלת לירידה במשקל באמצעות מנגנונים המביאים להעלאת הסרוטונין במוח.
4. תוספי תזונה להרזיה
ראשית, יש להבין כי לא ניתן להשוות את איכות ההשפעה של תרופה מוכחת לירידה במשקל לעומת תוסף תזונה המיועד לאותה מטרה. ההשפעות התרופתיות יעילות יותר, ואיתן גם הסיכונים הגבוהים יותר לתופעות לוואי. כמו כן, יש לזכור כי למרבית התוספים המיועדים למטרה זו אין בסיס מדעי המצדיק את צריכתם לשימוש בעבור ירידה במשקל.
להלן חלק מהתוספים הנמכרים כתוספים התורמים להרזיה:
א. תוסף CLA. חומצת שומן מצומדת, הכוללת במבנה הכימי שלה קשר כפול מסוג ציס וקשר כפול מסוג טראנס. מבנה זה מאפשר לה להפעיל מנגנונים תוך-תאיים התורמים להגברת תהליכים ליפוליטים וצמצום הרקמה השומנית בגוף האדם.
מעל 30 מחקרים בדקו את השפעתה בתחום זה, והוא נחשב ככל הנראה ליעיל ביותר מבין התוספים הקיימים בקבוצה. בהגדרה המקצועית ניתן להתייחס אליה כאל Possibly effective.
ב. קפאין. קפאין פועל בין היתר כמרכיב הנקשר לרצפטורים תאיים המביא להפעלת מנגנונים בתוך התא, לרבות במערכת העצבים המרכזית. אמנם קפאין מגביר ניוד של חומצות שומן לזרם הדם ומייעל תהליכים הקשורים לנושא, אך טרם הוכח כמרכיב משמעותי לירידה במשקל.
קפאין הוכח כמשפר ביצועי ספורט, אך עד כה אין תמיכה מדעית לטענה שצריכת קפאין היא פתרון לצמצום משמעותי באחוז השומן ולרידה דרסטית במשקל.
ג. תמצית תה ירוק. בפורמולות רבות של תוספים "לשריפת שומן" עושים שימוש גם בתמצית תה ירוק. טוענים לגביו כי במינונים מתאימים הוא מפחית תיאבון ומגביר קצב מטבוליזם. עם זאת, אין מספיק ראיות מדעיות כדי לקבוע אם יש צדק בטענה.
ד. ל-קרניטין. נגזרת של חומצה אמינית הנוצרת גם בגוף האדם. פועלת כנשא של חומצות שומן בתוך התא המאפשר את הגעתן למיטוכונדריה השרירית לצורך ניצול אנרגטי.
הטענה מאחורי המלצה לצריכת ל-קרניטין עבור הרזיה מבוססת על ההיגיון הפשוט האומר כי אם נוסיף יותר נשאים של חומצות שומן (ל-קרניטין) מבחוץ דרך בליעת תוסף, נוכל לייעל את תהליך שריפת השומן בתאים. מבחינה מדעית אין הוכחות לכך של-קרניטין תורמת לירידה במסה השומנית.
ה. סיבים תזונתיים (פסיליום, גלוקומנן, צלולוז). כשהסיבים התזונתיים מגיעים למערכת העיכול הם סופחים כמות גדולה של מים, מגדילים את נפח המזון ויוצרים תחושת שובע. כיוון שהם אינם מתעכלים, הם יוצאים החוצה בקלות ומזרזים בכך את פעולת המעיים. לסיבים תרומה בריאותית רבה ואין לבטל את תרומתם לשובע כחלק מתפריט יומי לצורך ירידה במשקל.
עם זאת, אין לראות בתוספת סיבים תזונתיים כאמצעי משמעותי לכך, בטח לא אם אין הקפדה על תפריט מאוזן ולא עוסקים בפעילות גופנית.
ו. כדורי הודיה. הודיה גורדוני הוא קקטוס שהתגלה כמכיל מרכיב מדכא תיאבון. המרכיב הפעיל בהודיה, P75, אמור להשפיע על בלוטת ההיפותלמוס האחראית לתחושת הרעב והשובע, להביא לרוגע ולדכא את התיאבון.
השימוש בצמח ובתוספים המבוססים עליו לא אושר בידי משרד הבריאות, בטענה שהצמח אינו מיועד לאכילה, עקב חוסר מידע על בטיחותו כמזון, כולל תוסף תזונה. עם זאת, מסיבה שאינה ברורה עדיין ניתן לראות מוצרים אלו על המדפים בחלק מהחנויות.
בשל מיעוט התמיכה המדעית ועמימות המחקרים שבוצעו עד כה על קקטוס הודיה, ניתן לומר שיש סיכוי קלוש שהכדורים אכן תורמים להרזיה, וסיכוי קלוש לא פחות שהם בטוחים לשימוש, במיוחד שאין כלל מידע על שימוש לטווח ארוך.
המידע מתוך הספר: "במשקל הנכון: פעילות גופנית ותזונה מאוזנת – שילוב מנצח", מאת ד"ר איתי זיו, סגן מנהל קמפוס שיאים באונ' ת"א וד"ר דרור שגיא, כיהן כראש תחום פיזיולוגיה בווינגייט. גיא שלמון הוא דיאטן קליני ופיזיולוג, מרצה בקמפוס שיאים.
לפנייה לכתב/ת 
