המעז מנצח: סיפורו של דרור כהן. צפו
אולימפיאדת לונדון, שתיפתח ב-29 בחודש, תהיה הרביעית עבור השייט הפראלימפי שזכה בזהב באתונה. לפני 20 שנה הוא נפצע בתאונת דרכים כששירת כטייס קרב ומאז גם השמיים הם לא הגבול: "אף אחד לא זכה פעמיים בזהב בדגם השייט שלנו, מקווה שנעשה היסטוריה". צפו בכתבה
"המעז מנצח", הוא המסר שמאפיין יותר מכל את השייט דרור כהן, אחד הספורטאים המובילים בישראל בספורט אתגרי לנכים. כרגע נמצא כהן בהכנות אחרונות לקראת המשחקים הפראלימפיים, אולימפיאדת הנכים, שתיפתח ב-29 בחודש בלונדון, בה ייצאו הוא וצוותו במטרה ברורה שלא הייתה מנת חלקנו באולימפיאדה שזה עתה הסתיימה: לחזור עם מדליה על הצוואר.
ynet ספורט חוגג את פתיחת הליגה האנגלית והספרדית:
- עונת מלפפונים לוהטת במיוחד באנגליה
- שיישאר בינינו. הליגה הספרדית נפתחת
- מי כאן בעל הבית. איזו ליגה טובה יותר?
- וגם: הקרב על העיר מנצ'סטר
באתונה 2004, חודש אחרי שגל פרידמן כיכב על הפודיום ביחד עם לימור לבנת, עשו כהן וצוותו, שמתחרים בסירה מדגם "סונאר", היסטוריה משלהם כשזכו בזהב הפראלימפי. רק שבניגוד לפרידמן, ההישג הזה לא ממש נשמע בכל בית בישראל. עכשיו כהן מקווה לעשות היסטוריה נוספת, להביא עוד מדליה ואולי על הדרך גם להביא לחשיפה רחבה יותר של ספורט הנכים.
כהן (44) נשוי ליפית ואב טרי לתאומות מאי וים בנות השלושה חודשים. הוא שירת כטייס קרב בחיל האויר והדריך בבית ספר לטיסה בחצרים. לפני 20 שנה, ביוני 1992, בעת שהיה בשירותו הצבאי, נפצע בתאונת דרכים שהשאירה אותו משותק מהמתניים ומטה ורתוק לכסא גלגלים, לאחר פגיעה קשה בעמוד השדרה.
ynet ספורט מלווה את המשלחת הפראלימפית:
"זה חיים אחרים, צריך לעכל אותם וזה לוקח זמן", הוא מספר. "היה לי בסיס חזק של הורים תומכים וחינוך מדהים, כך שגם אם קשה, צריך להתקדם קדימה כי החיים לא נעצרים.
לאט לאט אתה לומד להתמודד ואחרי כמה 'בומבות' שאתה חוטף כשאתה מנסה לעשות דברים שעשית בחיים הרגילים, אתה כבר לומד לאיזה בר נוח להגיע או איפה אין מדרגות".
דרור עוסק בנדל"ן, בעל רישיון תיווך ושותף בחברת סטרט אפ בשם "סופטוויל" המקדמת בולמי זעזועים בתוך גלגלים. מאז ומתמיד אהב ספורט אתגרי וממש לא התכוון להפסיק לאחר התאונה. "על פניו לא נולדנו לשבת ואדם נועד ללכת על שתי רגליים", הוא פוסק.
"העיסוק בספורט היה המנוף השיקומי הגדול ביותר עבורי ואני אחד המייסדים של עמותת "אתגרים" העוסקת בקידום ספורט אתגרי לבעלי מוגבלויות ושיתופם חזרה בקהילה דרך עיסוק בספורט. זה בהחלט נתן בסיס ומרקם לחזור לחיים ולהתמודד".
מגיל 10 חלם דרור על מירוץ הראלי פריז דקאר ובשנת 2002 יצא לפרוייקט הגדול. "זה פרוייקט גדול ויקר, אבל לשמחתי הגענו בסופו של דבר למדבר סהרה", הוא נזכר.
"ביום ה-11 מתוך ה-17 הייתה בעיה בגיר לצערי ואכלנו אותה בגלל זה. הגענו לדקאר על הרכב ולא סיימנו כמתחרים". ב-2008 ניסה שוב את מזלו, אבל המירוץ בוטל מסיבות בטחוניות, מה שהשאיר את כהן עם חור גדול בכיס.
אבל אחרי הכל הסיבה העיקרית שלשמה התכנסנו היא השייט. זו תהיה האולימפיאדה הרביעית עבור כהן, כשהדגם "סונאר", סירה באורך כ-7 מ' במשקל טון, בנוי לשלושה שייטים ובצוות של כהן נמצאים בני וקסלר, קטוע כף יד ממלחמת לבנון הראשונה, וארנון אפרתי, קטוע יד ממלחמת יום כיפור. מעבר למדליית הזהב ההיסטורית באתונה, התחרו השלושה גם באולימפיאדות בסידני ובבייג'יניג, ובשנה שעברה זכו באליפות העולם.
"השאיפה שלנו היא כמובן לבוא ולנצח", אומר כהן לקראת התחרות, בה יתחרו בדגם האמור 14-15 סירות. "הקטע בו ניצחנו באתונה היה שבוע קסום בו הכל הצליח והתחבר. להגיע ליום בו אתה מרים את היד ושר את התקווה מול כל הגויים האלה, בלי קלצ'ניקוב, אלא רק עם סירות, זה מבחינתי חבל על הזמן".
יש סיכוי לשחזר את ההישג הזה?
"כן. הרמה גבוהה מאוד אבל אנחנו חזק בעניינים".
מה דעתך על האכזבה הגדולה מהאולימפיאדה שזה עתה הסתיימה?
"אני בטוח שכולם עשו את המקסימום וצריך לפרגן להם ולאהוב אותם. זה הספורט, מה לעשות. כואב שלא הצלחנו להביא מדליה, אבל אני בטוח שבפעם הבאה יהיה יותר טוב".
על ההבדלים בין המתחרים האוליפיים והפראלימפיים מספר כהן: "אצלנו יש משפחות וילדים. האולימפיים הם בני נוער פלוס. זה קשה מאוד. נולדו לי עכשיו תאומות ואני בקושי ישן וצריך להגיע להתאמן וגם לדאוג לפרנסה. ספורטאי אולימפי צעיר יותר עסוק רק בספורט ויכול לעסוק בזה כל היום.
ואי אפשר כמובן בלי ההבדל התהומי והמשמעותי ביותר: התקציב. בעוד שספורטאי אולימפי המשתייך לסגל הזהב זוכה לסכום של כ-15 אלף שקלים בחודש, כהן וחבריו, אלופי העולם אשתקד למי ששכח, מסתפקים בסכום שנע בין 2,000 ל-3,000 שקלים. "אנחנו צריכים לקבל כסף מהטוטו כמו שהם מקבלים ופה זה לא קורה, ביג טיים", גורס כהן. "הלכנו לבג"ץ ושם קבעו שיהיה שוויון מלא אבל בפועל זה לוקח זמן".
מה ההערכה שלך לקראת התחרות הקרובה?
"אני והצוות מרגישים טוב מאוד ואני מקווה שאנחנו הולכים לשחק אותה. אף אחד בדגם ה'סונאר' לא זכה פעמיים בזהב אולימפי ואני מקווה שאנחנו נהיה הראשונים שנעשה את זה".