שתף קטע נבחר

 

חובט לניצחון: סיפורו של לירן גבע

טניסאי השולחן הפראלימפי, שנפצע קשה בתאונת אופנוע וייצג את ישראל בלונדון 2012, סיפר: "הנכות לא עשתה אותי פחות מאושר, אלא הובילה אותי לחיים מאוד מאתגרים"

לירן גבע (38) היה בצעירותו ספורטאי חובב, שאהב כדורגל וריצה. הוא שיחק בילדים של הפועל חיפה ורץ למרחקים ארוכים, אבל מעולם לא חשב שייצג את ישראל באולימפיאדה. תאונת דרכים קשה לפני 15 שנה שינתה את חייו.

 

 

עוד ב-ynet ספורט:

 

זה קרה באוקטובר 1997. לירן החליק עם האופנוע על הכביש באזור לב המפרץ כתוצאה מתיקונים בכביש, עף למעקה הבטיחות ונפגע בעמוד השדרה. הוא אושפז למשך כשלושה חודשים ואחר כך עבר תהליך שיקום של שבעה חודשים. כתוצאה מהתאונה נותר משותק ברגל שמאל ובכתף שמאל. עם 96 אחוזי נכות, החל לירן בחיים חדשים.

 

"הטניס שולחן - אהבה ממבט ראשון". לירן גבע (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
"הטניס שולחן - אהבה ממבט ראשון". לירן גבע(צילום: זהר שחר)
 

גבע החל ללמוד כלכלה ומינהל עסקים, עבר מבחנים של רשות ניירות הערך לניהול וייעוץ תיקי השקעות, ובכך הוא עוסק כיום. האהבה לספורט לא אבדה לאחר התאונה הקשה. לירן חיפש ענף שיתאים למגבלות מהן הוא סובל, והדבר קרה

לגמרי במקרה, כשצפה בחוג לטניס שולחן במועדון איל"ן חיפה.

 

"זו הייתה התאהבות ממבט ראשון" סיפר. לאחר שלוש שנים של אימונים, הוא החל להשתתף בתחרויות וההצלחות לא איחרו להגיע. מאז 2004 הוא זכה, למעט פעמיים, באליפות ישראל. בשבע השנים האחרונות זכה ב-31 מדליות בינלאומיות, ולפסגת הישגיו הגיע ב-2006 כשסיים במקום השישי באליפות העולם (מתוך 30).

 

ב-2008 השתתף גבע באולימפיאדה הראשונה שלו, בבייג'ינג, וסיים במקום ה-9 עם עלייה לרבע הגמר. המקום הגבוה אליו הגיע בדירוג העולמי היה התשיעי, אחרי אליפות העולם בקוריאה 2010.

 

כיום מדורג גבע במקום ה-15 בעולם בקטגוריית “קלאס 3”. בימים אלה הוא מתכונן לאולימפיאדה בלונדון (שתיפתח ב-29 בחודש), שם יש לו כבר שאיפות גדולות יותר. הבעיה היא, שכבר בשלב המוקדמות הוא אמור להתמודד נגד לפחות אחד מהמדורגים ראשונים בעולם. גבע: "אני מרגיש מחויבות למדינת ישראל. לא רוצה לפתח ציפיות, כי זה מאוד קשה, אבל אעשה הכל כדי לחזור עם מדליה".

 

"לפני התאונה לא חלמתי שאחזיק מבחט ביד". לירן גבע (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
"לפני התאונה לא חלמתי שאחזיק מבחט ביד". לירן גבע(צילום: זהר שחר)

 

לירן התייחס לתאונה ששינתה את חייו: "ההורים רצו לרכוש לי רכב. הם התנגדו לאופנוע. אמרתי להם שאני אוהב אותם, אבל אני אדם בוגר ויודע מה אני עושה. הספקתי לפני התאונה לטייל חצי שנה בדרום אמריקה, כך שלפחות עשיתי חיים. כשיצאתי מבית החולים אמרתי להורי, שכמו שהכנסתי את עצמי לבוץ, אני גם אוציא את עצמי לחיים חדשים. כל המשפחה נתנה לי כוחות, אבל ההצלחה שלי היום

באה בעזרת הרבה אמונה ורצון להצליח. אני מודה לגורל שנשארתי בחיים".  

 

לירן כבר יודע מנסיונו מה הסיכון בכלי רכב דו-גלגלי וכל תאונת אופנוע, במיוחד זו של כדורגלן העבר אבי כהן ז"ל, עשתה לו "צביטה בלב". לאחר השיקום, גבע ביקש להצטלם בפעם האחרונה על האופנוע מסוג הונדה 600. “גם היום אני מתגעגע לאופנוע. מה לעשות, אני טיפוס אתגרי".

 

יש אנשים שנכות הופכת את חייהם לגיהנום, אבל גבע לא נתן לישיבה על כיסא גלגלים לקטוע את התכניות ונשמע מאוד אופטימי. "החיים הובילו אותי לאן שאני, ועד כמה שזה יישמע מוזר, התאונה לא עשתה לי רע בחיים. למדתי לחיות על כיסא גלגלים ואני מנהל חיים עצמאיים. יותר מזה, הנכות לא עשתה אותי פחות מאושר, אלא הובילה אותי לחיים מאוד מאתגרים. אני מתחיל להגשים את השאיפות שלי. אני מצליח מאוד בטניס שולחן ברמות הגבוהות בעולם, ולפני התאונה לא חלמתי שאחזיק מחבט ביד. היום יש לי חברה, ואני מקווה להקים משפחה".

 

גבע מתאמן מדי יום תחת הדרכת שלושה מאמנים: בוריס יעקובוסקי ואייל וולפין במועדון איל"ן חיפה, ואימונים נוספים עם המאמן האישי, סרגיי טרוסמן, אביה של הטניסאית המצטיינת ניקול. מאמן נוסף שעובד איתו בנושא ייעוץ מנטלי הוא ד"ר בוריס בלומנשטיין, אליו הוא נוסע פעמיים בשבוע למכון וינגייט.

 

סיים תשיעי בבייג'ינג 2008. לירן גבע (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
סיים תשיעי בבייג'ינג 2008. לירן גבע(צילום: זהר שחר)
 

כדי להתקדם, גבע בחר להתחרות לא רק מול ספורטאים נכים, אלא גם נגד שחקני טניס שולחן בריאים. בווינגייט הוא מתאמן עם מיכאל טאובר, מטובי השחקנים בארץ, והוא גם מתחרה במדי אליצור קריית אתא בליגה הארצית נגד ספורטאים בריאים: "בינתיים, יש לי בליגה הזו יותר ניצחונות מהפסדים. מקבלים אותי בכבוד

רב ואני זוכה להערכה גדולה".

 

גבע חש התרגשות גדולה לקראת המשחקים הפראלימפיים בלונדון: "בעיני, הספורטאים הבריאים שלנו הביאו הישגים יפים, והם המודל שלי לחיקוי. להביא מדליות זה קל בדיבורים, אבל אנחנו לא מתחרים באותם תנאים ובאותו תקציב כמו המתחרים שלנו בעולם. כשאני רואה איך נבחרת הכדורגל של ישראל לא פוגעת טורניר אחרי טורניר, אני לא מבין מדוע ממשיכים לתקצב את הכדורגל על חשבון ענפים אחרים. הגיע הזמן שיקחו קצת מהכדורגל ויעבירו יותר תקציבים לספורטאים בריאים ולספורטאים פראלימפיים. ואז, אם לא נביא הישגים באולימפיאדה, אפשר יהיה להעביר ביקורת".

 

מה הסיכויים שלך באולימפיאדה?

"אני מדורג גבוה, אבל יש טובים ממני מסין, קוריאה, צרפת וגרמניה. אני חדור אמונה להצליח. לא אצהיר הצהרות, אבל אין ספק שאם אזכה במדליה יראו אצלי דמעות של אושר".

 

"אם אזכה במדליה יראו דמעות של אושר". גבע (צילום: זהר שחר) (צילום: זהר שחר)
"אם אזכה במדליה יראו דמעות של אושר". גבע(צילום: זהר שחר)
 

בשבוע שעבר, בקבלת הפנים למשלחת הספורטאים הפראלימפיים, לירן גבע צולם בצמוד לראש הממשלה בנימין נתניהו. "תראה לאן הפציעה הובילה אותי. מאוד התרגשתי לפגוש את ראש הממשלה".

 

במשחקים בלונדון ייצג את ישראל בטניס שולחן, מלבד גבע, גם שי סיאדה, שנפצע במהלך השירות במכבי האש. מאמן הנבחרת הוא דודיק אלטרץ, ששיבח את גבע: "לירן ספורטאי למופת, מקצוען אמיתי. היה טמון בו כישרון גדול, ובעזרת עבודה קשה, תזונה נכונה וכושר אישי, הצליח להגיע לרמות הגבוהות. הוא ניצח כמעט כל טניסאי מהעשירייה הראשונה בעולם. אנחנו מקווים שבאולימפיאדה הוא לא יקבל את הטניסאי הסיני, שמדורג ראשון בעולם".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים