משרד הביטחון דורש: 66 מיליארד שקל
ועדה שמינה שר הביטחון ממליצה להעמיד את התקציב בשנה הבאה על 66 מיליארד שקל, לעומת 62.5 השנה. באוצר מתעקשים על 52.8. עוד ממליצה הוועדה: להוריד בחזרה את גיל הפרישה ל-45. משרד האוצר הגיב: "זו ועדה מטעם שמסקנותיה הוזמנו מראש". במשרד הביטחון משיבים: "האוצר עושה שימוש בסיסמאות"
ועדה פנימית שמינה שר הביטחון ממליצה כי תקציב הביטחון יעמוד בשנה הבאה על סכום של 66 מיליארד שקל. הוועדה הוקמה בהוראת שר הביטחון, אהוד ברק, וממצאיה אינם מחייבים את משרד האוצר או את הממשלה. על פי ההמלצה, התקציב יגדל ל-68 מיליארד שקל ב-2014, 71 מיליארד שקל ב-2015, 73.5 שקל ב-2016 ו-76 מיליארד שקל ב-2017. בשנת 2012 עמד תקציב הביטחון על סכום של 62.5 מיליארד שקל.
- גורמים באוצר: משרד הביטחון מנהל מסע הפחדה
- נתניהו: החלטות לא פשוטות בתקציב הביטחון
- כמה שווה הנדל"ן של מערכת הביטחון?
הוועדה נימקה את המלצתה במספר טיעונים, שכבר הושמעו בעבר על ידי בכירי מערכת הביטחון. הטיעון הראשון, הוא כי מתווה ברודט, שנקבע ב-2007, אינו מתייחס לתוספות שצריכה להעניק הכנסת במהלך השנה, בהיקף כולל של 50 מיליארד שקל לעשור. בנוסף, טוענים בוועדה כי המספרים שנקבעו בברודט לא כללו התייקרויות ויש לפצות את מערכת הביטחון מדי שנה על עליית המחירים.
לבסוף קובעת הוועדה כי הממשלה אינה יכולה להטיל על צה"ל משימות שאינן בתכניות שלו מבלי לפצות אותו בסכומים שאינם כלולים במסגרת שהתוותה ועדת ברודט. לחילופין, יכולה הממשלה להורות לצבא לוותר על פעילויות אחרות כדי לממן את המטלה החדשה.
שר הביטחון צפוי לקבל את המלצת הוועדה ולהציג אותה כדרישה רשמית בפני ראש הממשלה ושר האוצר. במשרד האוצר דורשים, מנגד, כי משרד הביטחון יסתפק בתקציב של 48.3 מיליארד שקל שעליהם יתווספו הצמדות להתייקרויות שיעמידו אותו על סכום ברוטו של 52.8 מיליארד שקל.
גורם בכיר במשרד הביטחון אמר היום כי "במשרד הביטחון מתכוונים להציג את מסקנות הוועדה בפני הממשלה ומקווים כי הם ישימו קץ לוויכוחים השנתיים עם משרד האוצר בנוגע לתקציב הביטחון".
בשלב זה, הויכוח בין המשרדים נסוב סביב סכום של כ-14 מיליארד שקל, סכום דומה למה שמבקשת הממשלה לקצץ בתקציב 2013, כדי לעמוד בתקרת ההוצאות. משמעות הדבר היא שתוצאות המאבק סביב תקציב הביטחון יקבעו עד כמה יקוצצו תקציביהם של המשרדים האחרים ועד כמה ייפגעו שירותי החינוך, התחבורה, הביורוקרטיה, הרווחה והסיוע הכלכלי שמקבלים אזרחי ישראל.
ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "מוזר שמערכת הביטחון מקיימת, לדבריה, 'ועדה סודית' לתקציב הביטחון ללא השתתפותם של נציגים ממשרד האוצר וממשרד ראש הממשלה. מכיוון שכך, לא ניתן להתייחס ברצינות לוועדה שהוקמה מטעם... ושמסקנותיה נתבקשו מראש".
במשרד הביטחון התנערו מהטענות וציינו כי לא רק שבמשרד האורצ ידעו מספטמבר 2011 על עבודת הוועדה, אלא שהחשבת הכללית, מיכל עבאדי-בויאנג'ו וסגן ראש אגף התקציבים הממונה על תקציב הביטחון, מאיר בינג, אף הופיעו בפניה.
"צר לנו על כך שמשרד האוצר אינו מתמודד עניינית עם דו"ח שחובר על ידי אנשי מקצוע מובילים בתחומם, ובמקום זאת עושה שימוש בסיסמאות שאינן נכונות", נמסר ממשרד הביטחון.
מענק יאפשר לקצינים לפרוש מוקדם לקריירה שנייה
הוועדה הפנימית שמינה שר הביטחון לבדיקת תהליכי התייעלות וסדרי עדיפויות בתקציב הביטחון הציגה היום (א') את ממצאיה. בראש הוועדה עמד פרופ' אשר טישלר ולצידו חברים בה ד"ר ארנה ברי, עו"ד צביה גרוס, עו"ד דוד תדמור ורו"ח דני מרגלית.טישלר, כלכלן בכיר ודיקן הפקולטה למנהל עסקים באוניברסיטת תל אביב, שימש יועץ בשכר למערכת הביטחון בשנים 1999-1997, 2007-2006 ו-2011. בוועדה הנוכחית כיהן, כמו שאר חברי הוועדה, בהתנדבות.
הוועדה מציעה שורה של צעדים ב-4 נושאים עיקריים: גודל תקציב הביטחון; גיל הפרישה לאנשי קבע; תקציב המחקר, הפיתוח וההתעצמות של הצבא; ומעבר בסיסי צה"ל לנגב.
עד לאחרונה עמד גיל הפרישה של קצינים על 45, לעומת 62 לנשים ו-67 לגברים בסקטור הפרטי. ב-2010 נחתם הסכם שקובע כי גיל הפרישה יעלה ל-50.
הוועדה ממליצה להחזיר את גיל הפרישה ל-45, לבטל את פנסיית הגישור (שניתנת עד גיל הפרישה בסקטור הפרטי, ומאפשרת לעבוד במקביל) ולהעניק במקום מענק פרישה. גובה המענק ייקבע על ידי הערך המשוכלל של מספר מרכיבים: ערך הפנסיה שנצברה, התפתחות השכר במשק וההסתברות שאותו פורש יוכל למצוא עבודה.
לטענת חברי הוועדה שיטה זו תאפשר לקצינים לפרוש בגיל מוקדם לקריירה שנייה בעלויות נמוכות יותר למערכת הביטחון ותמנע את המצב שנוצר כיום כאשר העלאת גיל הפרישה יוצרת עיכוב בקידום.
"הייתה לנו תחושה שאם גיל הפרישה יעלה קצינים טובים לא יישארו במערכת כי קצין טוב לא ירצה לחכות עד גיל כל כך מאוחר לפני שייצא או יקודם לתפקיד בכיר", אמר טישלר. "אדם שיצא בגיל 55 הסיכוי שלו למצוא עבודה שואף לאפס".
תקציב המחקר והפיקוח יעלה ל-995 מיליון בשנה
בנוסף, ממליצה הוועדה כי תקציב המחקר והפיתוח של מערכת הביטחון צריך לעלות מ-760 מיליון שקל בשנה ל-995 מיליון שקל בשנה. "אנחנו לא חושבים שצריך להגדיל את התקציב בסכום כזה", אמר חבר הוועדה עו"ד דוד תדמור, "אלא להסיט בתוך תקציב הביטחון את הכסף לסעיף זה".עוד ממליצה הוועדה כי תקציב המחקר של מערכת הביטחון ינוהל על ידי משרד הביטחון ולא על ידי צה"ל. בנוסף, סבורים בוועדה כי מערכת הביטחון לא מנהלת כראוי את הקניין הרוחני שנצבר במסגרת מחקר זה.
בוועדה ממליצים להקים ועדה נוספת שתבדוק את מכלול הפטנטים שנוצרים במחקר הביטחוני בישראל וכי מי שצריך לשלם על השימוש בהם יעשה זאת. "המו"פ של מערכת הביטחון אורך השנים שווה הרבה מאוד כסף ואפשר לאפשר באמצעותה הכנסות למדינה", אמר תדמור.
הרווח מקרקעות בסיסי המרכז: 46 מיליארד שקל
בנוגע למעבר בסיסי צה"ל לנגב, מעריכים בוועדה כי המדינה יכולה להרוויח לפחות 46 מיליארד שקל משיווק הקרקעות שיפנה הצבא במרכז הארץ וכי סכום זה יממן בסופו של דבר את התהליך היקר של העברת הבסיסים לנגב, כך שלא תידרש תוספת תקציב.בנוסף, מעריכים בוועדה כי המעבר לנגב יגדיל את התוצר הנגב בסכום של בין 5 ל-6 מיליארד שקל בשנה. זאת, על ידי הגדלת שיעור התעסוקה בנגב, העברת אוכלוסיה אליו והזמנת שירותים על ידי צה"ל.
כדי לייעל ולזרז את תהליך המעבר לנגב, ממליצה הוועדה להקל על משרד הביטחון בתהליכי הרגולציה מול גופי התכנון, לאפשר ליזמים מחו"ל להשתתף בבניית הבסיסים החדשים ולהתיר העסקה של עובדים זרים בבנייתם.
"התהליך הוא רחב מאוד, ברמה לאומית ומייצר פתרון משולב למספר בעיות בכלכלת ישראל", אומר חבר הוועדה רו"ח דני מרגלית.
לפנייה לכתב/ת 
