לקום מחר בבוקר, רק לא לשעת אפס

מה שמתחשק לי זה לישון, שר אושיק לוי, וזה לא יהיה יומרני לומר שאלו המאוויים של כל תלמיד בשעות הבוקר המוקדמות. בעוד ימים ספורים, בשעה 8:00 בבוקר יפתחו את הכיתות מאות אלפי תלמידים. אולי נכון יותר שיתחילו כבר ב-7:15? בעבר פתיחת מחברות עם קץ החמה ופחות שעות שינה היו חלק מהמציאות הבית-ספרית.

פותחים שנה - עוד כתבות ב-ynet:

• המרוץ לגנים חדשים: רחובות ותל-אביב בצמרת
  
• בגרות באנטי וירוס. לוחמת הסייבר מגיעה לתיכון
  
• העירייה להורי התלמידים: קחו טאבלט, ואז תשלמו 
  

"אני זוכר שהייתה לי כיתה שלימדתי באותו היום, גם בשעת אפס וגם בשעה האחרונה. תמיד היו הבדלים דרמטיים באיכות השיעור", אומר הדר ליפשיץ, מורה ותיק מירושלים, "בזמן שבשעה הראשונה השיעורים היו מצוינים בשעה האחרונה הם היו סיוט וכללו בעיות משמעת רבות".

למידה בקבוצות קטנות. ארגון המורים מבקש לאשר שעת אפס(צילום: אלי אלגרט)

"ממחקרים עולה כי משך השינה ואיכותה הם פרמטרים קריטיים להתרעננות ולתפקוד קוגניטיבי בבתי הספר", נכתב בחוזר מנכ"ל שהופץ לפני מספר שנים, "עייפות וחוסר ערנות עלולות לסכן תלמידים במעורבות בתאונות דרכים ולפיכך יש לבטל את שעת האפס בכל בתי הספר במערכת החינוך", נקבע. הורים ותלמידים טוענים כי שעות מוקדמות לא יעילות, ואילו מורים ומנהלים סבורים כי הכול עניין של תכנון ועדיף ללמוד מוקדם מאשר בשעה שלוש בצהריים, כאשר השמש קופחת והעיניים של התלמידים נעצמות מעייפות.

ד"ר רמי אמיתי, מנהל תיכון "גלילי" בכפר סבא סבור כי שעת אפס מקלה את העומס של מערכת השעות השבועית. לדבריו, "השעות האחרונות ביום מבוזבזות, התלמידים כבר תשושים, דבר הפוגע המאוד באיכות הלמידה". ד"ר אמיתי מדגיש כי בעבר החלו הלימודים בשעה 7:15 וזה היה מוצלח מאוד, כי התלמידים הגיעו ערניים לשיעורים וסיימו את יום הלימודים מוקדם יותר. "צריך להחזיר את שעת האפס ותפקידם של ההורים יהיה לוודא שהילדים הולכים לישון מוקדם וקמים בזמן ללימודים".

זריחת החמה או חום הצהריים? תלמידות בתיכון(צילום: ירון ברנר)

12-9 בבוקר - השעות היעילות ביותר ללמידה(צילום: אבי רוקח)

לא קשה לנחש מה עמדתם של התלמידים בסוגיה. "ברמה האישית אני מעדיף ללמוד בשעות שביעית או שמינית ורק לא לקום מוקדם", אומר יובל כחלון, יו"ר מועצת התלמידים הארצית, "המועצה מתנגדת לשעת האפס, מדובר בשעות לא אפקטיביות שהתלמידים מתקשים לשמור בהן על ריכוז".

לאחרונה, במסגרת יישום הרפורמה "עוז לתמורה", פנה ארגון המורים למשרד החינוך בבקשה להחזיר את שעת האפס ולאפשר בשעה זו למידה פרטנית של קבוצות קטנות. עם זאת הנושא עדיין נמצא בדיונים וטרם אושר.

"ברור שעדיף להתחיל ללמוד בתשע בבוקר ולסיים את היום בשעה 12 בצהריים, אז הלמידה הייתה הכי אפקטיבית", מסבירה מורה בתיכון ממרכז הארץ. "אבל כאשר צריך להחליט אם להקדים את השיעור או להיגרר עם הילדים אז ברור ששעות אפס עדיפות כי לשיעורים המאוחרים אין שום תועלת. בשעות האלה התלמידים נמצאים פיזית בכיתה אך הראש שלהם נמצא במקומות אחרים לגמרי".

גם אריק קפלן, סגן יו"ר ועד ההורים בירושלים, תומך בשעות אפס. לדבריו, "הקדמת יום הלימודים תאפשר לתלמידים יותר שעות פנאי אחר הצהריים לפעילויות של תנועות נוער וחוגים".

אולי ישפיע גם על הציונים? (צילום: בן קלמר)

עם זאת, קיימות לא מעט התנגדויות. משה גרדוס,

 מנהל קמפוס אנקורי ראשון לציון אשר סבור שהחלת שעת אפס אינה מותאמת למציאות בימינו - כשיומו של בן נוער לא מסתיים ב-20:00. "יש לא מעט מחקרים שמתקפים את היעדר יעילותה של שעת האפס. צריך הרבה מאוד תמימות לחשוב שבשעה הזו תלמיד ממוצע ערני וקולט את החומר הנלמד".

סיגל ציוני, סגנית יו"ר ארגון ההורים הארצי, הוסיפה כי שעות האפס בעייתיות מאוד. זאת מכיוון שהילדים מתקשים להתעורר בבוקר והלחץ להגיע מוקדם עלול לפגוע להם בהתארגנות לבית הספר ואף להשפיע לרעה על כל שעות היום.