"זה לא אני, זו כל הקבוצה" / מצעד הקלישאות
מ"אין הגרלות קלות" ועד "אף פעם לא דיברתי על שופטים" - הקלישאות הן חלק בלתי נפרד מהכדורגל שלנו. רגע לפני שריקת הפתיחה, הגיע הזמן לחשוף מה באמת עומד מאחוריהן
פותחים עונה ב-ynet ספורט - פרויקט מיוחד:
- עירוני ק"ש: אדריאן רוצ'ט פותח את הלב
- הפועל ת"א: ד"ר דג'מבה ומיסטר דג'מבה
- בית"ר י-ם: העמותה לחקר התמותה
בואו לא נתחסד. כולנו חוטאים בשימוש בקלישאות שמלוות אותנו כבר שנים ארוכות. זה תענוג להסתלבט על הכדורגלן שיורה על אוטומט את ה"אנחנו משחקים משבת לשבת", אבל גם אנחנו העיתונאים הרי יודעים להפליא בקלישאות. אז לכבוד פתיחת עונת הכדורגל בואו נצדיע לכמה מהקלישאות שכולנו - כדורגלנים, עיתונאים, שדרי טלוויזיה ומאמנים - אוהבים.
כדורגלנים/מאמנים
"עדיף להפסיד 0:6 מאשר שש פעמים 0:1"
זה הרגע שבו מצוקה מולידה גאונות. שירה צרופה מעורבבת עם אבסורד מתמטי. תקבולת כיאסטית בגרסת הכדורגל. חטפת תבוסה משפילה שאין לך שום דרך להסביר? זה הרגע לזרוק את המשפט המבריק ולראות איך המבט של
הכתב ממול הופך למזוגג בעוד המספרים רצים לו בראש, בזמן שהוא מנסה לחשב ולהבין מה בעצם כל כך טוב בלחטוף 0:6?
חגיגת תקצירים ב-ynet ספורט:
"אין הגרלות קלות"
שיעור מספר 17 בקורס מאמנים: לא משנה אם הקבוצה שלך קיבלה יריבה מעיירה אוזבקית קטנטנה, שזכתה בכרטיס לאירופה אחרי שכל 11 הראשונות בליגה המקומית הורשעו בשחיתות או שמדובר במחזיקת גביע הטוטו של מלטה, ששבוע קודם לכן חטפה שביעייה ממכבי שעריים במשחק הכנה - לעולם, אבל לעולם, אל תודה שמדובר בהגרלה קלה. את שאגות השמחה תשמור לרגע שאתה לבד בשירותים.
"זה לא אני, זו כל הקבוצה"
אין מראה משעשע יותר מאשר כדורגלן טווסי שנעמד עם הידיים שלובות מאחורי הגב, כשהוא מגמגם את הטקסט המצטנע הנ"ל רגע אחרי שהתבשר כי נבחר למצטיין. גרסת הכדורגל ל"זה לא את, זה אני", וכמו בתירוץ הקלאסי - כולם יודעים שהוא לא מתכוון לאף מילה שיוצאת לו מהפה.
אזור הדעות של ynet ספורט מחכה לכם עם הטורים הכי חמים:
"הייתי מעדיף לא לכבוש אפילו שער אחד והעיקר שהקבוצה תנצח"
עוד שקר נפוץ שזורק חלוץ שכבש שלושער אבל הקבוצה שלו הפסידה 4:3 וירדה לליגה השנייה. דקה אחרי הוא ירוץ לוודא שעלה לראשות טבלת מלך השערים. דקותיים אחרי הוא יסגור אצל האלופה שבדרך.
"אני מוכן לשחק בכל תפקיד במגרש - גם אם ישימו אותי שוער"
מסר דו-כיווני מבריק. לאוהדים הוא משדר: "אני אתן את כולי למועדון ומוכן לעשות הכל כדי שננצח". למאמן הוא מבהיר: "קלטתי שאתה חושב לשים אותי באגף ושאני אתחיל לרוץ כמו משוגע אחרי המגן שלהם. דיר בלאק, אני מילדים ג' משחק חלוץ מטרה שלא עושה הגנה. בגיל 30 אין לי שום כוונה לעשות הסבה מקצועית".
"זה לא שאני יושב בבית ליד הטלפון ומחכה לזימון לנבחרת"
בכיס האחורי יש להם את הדגם הכי מעודכן-משודרג של אייפון 4 אסססססאמו, אבל בראש עדיין תקוע להם הדימוי של הנערה הגלמודה שמחכה בבית לטלפון מהאהוב המבריזן. בכל מקרה, הדובר לא מפסיק לפשפש בהודעות, לרפרש בוואטסאפ ולוודא שהוא לא על מצב "שקט", שמא חלילה הוא יפספס את ההודעה של מנהל הנבחרת.
"היה לנו מחנה מצוין"
מחנות אימונים בחו"ל הם תמיד מצוינים וכמובן מגבשים. עוד לא נולד המאמן או השחקן שיודה פעם אחת ולתמיד: "היה מלא ברדק באימונים, שחקנים הלכו מכות ובלילה הרצנו טורנירים של 'טקסס הולדם'. גם המלון בבולגריה היה מעפן, תקעו אותנו באיזה חור שהיינו צריכים לנסוע 40 דקות כדי למצוא נערות ליווי, ועוד שמנות".
"אני לא קורא עיתונים"
הכרזה מאוד פופולרית שמשמשת כהקדמה להשתלחות בעיתונאי, תוך ציטוט מדויק של ארכיון הכתבות והטורים שלו מהעשור האחרון.
"אף פעם לא דיברתי על שופטים"
עוד הכרזה פופולרית שמשמשת כהקדמה להשתלחות בשופט ש"כבר עשר שנים דופק אותנו. היום הוא לא ראה שני פנדלים וארבעה אופסיידים. זה מריח חשוד
מאוד ואל תתפלאו אם יתברר שמישהו פה, לא רוצה לומר מי, אבל תזהו אותו לפי המשרוקית, מעורב בהימורים. אבל עזוב, אני לא רוצה לדבר על שופטים".
"תיקו היה יותר משקף"
הקבוצה שלו בקושי עברה את החצי, ספגה שלושה שערים והיריבה החמיצה שני פנדלים, אבל למאמן המפסיד אין שום בעיה להתייצב מול המצלמות ולהכריז בקול בוטח שבעצם גנבו ממנו נקודה.
עיתונות
איש המשק הוותיק (המהדרין מוסיפים "והמסור")
כל איש (משק) יש שם, וגם מכונת כביסה שנתנה לו הקבוצה ואיתה הוא כיבס את שמו הישן ("אפסנאי") והפך לקצת יותר יוקרתי. אבל הדבר המדהים יותר הוא שבכל הכדורגל הישראלי אין אנשי משק לא ותיקים. מהמועדונים הקטנים בליגה ב' צפון ועד צמרת ליגת העל, תפשפשו ותחפשו ולא תמצאו אפילו איש משק אחד שהוא, נניח, "צעיר, נמרץ וחסר ניסיון". זו דרישת התפקיד האולטימטיבית: להיות ותיק.
התעלומה הפילוסופית היכן בעצם החל אותו "איש משק ותיק" לעבוד, תיפתר ביום בו מישהו יצליח להסביר את התהייה האקזיסצנטיאליסטית: "איך הפך ערן לוי לשחקן כדורגל?"
בוזגלו/קולאוטי/יצחקי בדרך לאלופה/לאירופה/לפתח תקווה
מי אמר שהכדורגל שלנו תקוע? הצצה בכותרות העיתונים מגלה נתון מדהים: כולם בתנועה, וכולם בדרכים. הבוסני/קמרוני/גנאי בדרך להפועל, הילד מטוברוק בדרך למנצ'סטר יונייטד וניר ביטון בדרך לסיטי. בדיוק כמו במנטרות המלוקקות של קואצ'רים מתחילים: לא משנה אם ולאן תגיע, מה שחשוב זו הדרך (ואם זה עוזר להוסיף במו"מ על הארכת החוזה עוד כמה שקלים אז מה רע).
גם שייע מועמד
הדבר שעיתונאי ספורט הכי שונאים חוץ מסדרנים שמנים שמתעקשים, "תעודת עיתונאי גם האחיין שלי יכול להוציא, אתה לא מופיע ברשימת המוזמנים, אז יאללה זוז הצידה", זה לפספס מועמדות של מאמן מסוים לקבוצה מסוימת. ולא, זה לא משנה עד כמה זניח המאמן, ועד כמה זניחה הקבוצה. לכן הנוהל
הוא להעמיס בשורה אחת את כל שמות המאמנים הפנויים שאיכשהו עלולים לקבל את הג'וב ולקנח בשורה שעם השנים הפכה לקאלט: "גם שייע מועמד". אפילו לא צריך לציין את שם המשפחה. כי שייע הוא מותג, דוגמן מועמדויות, שם גנרי למישהו שמתישהו יאמן איפשהו.
משחק על 6 נקודות
תעלול מתמטי שנועד לייצר מתח מלאכותי סביב משחק בין שתי קבוצות צמודות בטבלה, רצוי בתחתית. באופן מסורתי המשחקים האלה מסתיימים בתיקו אפס משמים וחלוקת נקודה לכל צד. את 4 הנקודות שנעלמו מחפש שייע עד היום.
טלוויזיה
"שליטה אופטית"
ביטוי שבו פרשנים מנסים להסביר את הקטע הזה שבו קבוצה אחת משחקת לרוחב והשנייה מתגוננת בבונקר מפואר. בעמדת השידור קוראים לזה "שליטה אופטית", בטריבונה מעדיפים "על הפנים".
"ספק הגבהה, ספק בעיטה"
שוב השדר הציץ בדף הסטטיסטיקה ולא שם לב איך בדיוק הכדור התעופף מעל השער.
"ממקום מושבנו לא ניתן לקבוע"
12 מצלמות, 5 הילוכים חוזרים ועדיין השדר והפרשן לצדו מסרבים להתחייב אם היה פנדל או התחזות. ולא, לעובדה שמדובר בדקה ה-92 במשחק קריטי בטדי בין בית"ר ירושלים לבני סכנין ועמדת השידור נמצאת בול מעל הקומץ דרכו חייבים לעבור בדרך חזרה לאוטו, אין שום קשר להיסוס שלהם.
"תוקפים גלים גלים"
קלישאה עתיקת יומין שרוב השדרים כבר זורקים בחצי קריצה מודעת לעצמה. עדיין קיימים מספר שדרים, בד"כ כאלה שעשו מעבר מרדיו לטלוויזיה, שמצליחים להגות אותה בפאתוס שנשמע מרשים, אבל לא אומר שום דבר.
"שלב הגישושים"
זה בדיוק השלב שלשדר אין באמת מה להגיד, והוא עדיין מנסה לעשות סדר בניירות ולהיזכר: "את מי לעזאזל אני משדר היום?"
"עבירה חכמה"
שם קוד לעבירה ברוטאלית מכוונת שביצע קשר אחורי שראה איך כל החברים שלו שכחו לחזור להגנה אחרי הגבהת קרן. ועכשיו רק צריך לחכות שהביטוי הנהדר יזלוג לעמודי הפלילים: "החשד: במשפחת אלפרון חיסלו את היריב הכי מסוכן שלהם, רגע לפני שיצא למשימה. גורמים במשטרה מפרגנים: מדובר בעבירה חכמה"
לפנייה לכתב/ת 
