המלחמה האבודה של הגיימרים האיראנים
חברת המשחקים האמריקאית אקטיויז'ן בליזרד החליטה לקחת את הסנקציות צעד אחד קדימה, וחסמה למשתמשים באיראן את הגישה למשחק הפופולארי וורקראפט. למרות שהחברה כלל לא נדרשה לחסימה זו מבחינה משפטית, ספק אם היא תפצה כספית כל אחד מהשחקנים
קהילת הגיימרים הגדולה באיראן זועמת. הכול בגלל החלטתה של החברה האמריקאית אקטיויז'ן בליזרד למנוע את כניסתם למשחק הפופולארי וורקראפט (world of warcraft), מתוך "רצון לציית לסנקציות הבינלאומיות" על טהרן.
- התשובה של חמינאי לסנקציות: טאבלט איראני
- תפוקת הנפט האיראנית בשפל של 22 שנה
- בגלל הסנקציות: האיראנים מרגישים אסקימואים
וורקראפט הוא זיכיון של סדרת משחקי מחשב, ספרים ומשחקי לוח לאסטרטגיה בזמן אמת המתרחשים בעולמות דמיוניים. משחקי המחשב בסדרה זכו למיליוני מעריצים בכל העולם, כולל איראן. לפי נתוני החברה ישנם 10 מיליון משתמשים במשחק המקוון בכל רחבי העולם, כשהנתח של הרפובליקה האסלאמית "זעיר".
"רעל מערבי"
בתחילה סברו הגיימרים באיראן כי ממשלתם היא שחסמה את הגישה למשחקים, אך אחרי כמה ימים הודיעה בליזרד כי היא אחראית על העניין מתוקף רצונה לקיים את הסנקציות.
יוזכר כי לפני מספר שבועות התייחס משרד התרבות האיראני למשחק הוורקראפט וטען כי "זוהי דוגמה כיצד התעמולה המערבית מרעילה את מוחם של הצעירים האיראנים".
נוכח הסערה שקמה סביב חסימת הגישה, ניצלה בליזרד את ההתבטאות והודיעה כי "בכל מקרה ממשלת איראן התכוונה לחסום בקרוב את הגישה למשחק".
ויכוח משפטי
חסימת הגישה עוררה מן הסתם דיון משפטי בדבר נכונות ההחלטה והאם בליזרד אכן הייתה מחויבת להחלטה שכזו. "מגבלות הסחר של ארצות הברית והסנקציות הכלכליות מונעות מבליזרד לעשות עסקים עם תושבים של מדינות מסוימות, כולל איראן", נכתב בהודעת החברה מקליפורניה. מה שמעורר את הזעם ואת הדיון המשפטי עוד יותר הוא התוספת להודעתה של בליזרד כי בתוקף הסנקציות היא אינה יכולה לבצע "החזרים כספים, פיצוי או כל דרך אחרת של העברת כספים לחשבונות במדינות אלה".
בהקשר זה הגיב גם אחד הגיימרים האיראנים: "להתראות חברים יקרים ותודה לכם. אין זה הוגן לקיים סנקציות על אנשים פשוטים. להתראות עולם וורקרפט ולך בליזרד על הזמן הטוב שנתת לי". המקרה הזה של וורקרפט שוב מעלה את התהיות לגבי יעילות הסנקציות. את תכנית הגרעין הן לא בולמות אך מי שמשלם בסופו של דבר את המחיר הוא האיראני הפשוט.
נג'מא-דין משקאטי, ששימש בעבר כיועץ מדעי בכיר במחלקת המדינה האמריקנית, התייחס בדיוק לנקודה זו במאמר שפרסם באחרונה בעיתון ל.א. טיימס כשטען שעד כה הסנקציות השיגו "אפס השפעה" על תכנית הגרעין של האייתולות. לטענתו, הרחבת הסנקציות תוביל ליתר הקצנה באיראן ולדחיקת הכוחות הפרו דמוקרטיים במדינה לשוליים.
אבל מעבר לכך, ההחלטה של בליזרד עוררה בארה"ב דיון משפטי. לפי תקנה 13608 המעגנת את פעילות המשרד האחראי על הסנקציות כנגד איראן במחלקת המסחר האמריקאי, עולה כי חברות כמו בליזרד "אינן נדרשות לחסום את הקניין של אינדיבידואלים או ישויות המופיעות בתקנה 13608", במקרה הזה שחקני הוורקרפט האיראנים.
העניין מסתבך כשחברה אמריקאית כבר מחזיקה בקניין של אינדיבידואלים או ישויות איראניות, כלומר כשהתשלום על ידי הגיימר האיראני כבר בוצע. במקרה זה, המשרד האחראי על הסנקציות כנגד איראן חייב לאשר עסקה להחזרת הכסף או לפיצוי הלקוח האיראני.
מחויבות חוזית
אבל ניתוק הגיימרים האיראנים מעורר שאלות גם בדבר ההתנגשות בין מדיניות החוץ האמריקאית לבין המחויבות לקיים הסכמים מסחריים. דן ניוקומב, מומחה למשפט בינלאומי, סבור כי הסנקציות הן חלק ממדיניות החוץ ולכן הן אינן רגישות לקיומם של הסכמים מסחריים כמו בין הגיימר לבין חברת בליזרד. "המפתח הוא להבין שהסנקציות הללו נועדו לממש יעדים של מדיניות חוץ ולכן הן אינן רגישות מספיק כדי להכיל מטרות מסחריות. במילים אחרות, המטרה היא להשיג יעד במדיניות החוץ שהוא מניעת הון מהמשק האיראני", צוטט ניוקומב כאומר.
משמעות הדברים הללו כי לחברת בליזרד יש את האופציה לפנות לרשויות האמריקאיות בבקשה להעביר פיצוי לגיימרים האיראנים ולקבל אישור מיוחד להפקיד את ההחזר בחשבונותיהם. לא ברור אם החברה תעשה זאת, ועד כה היא נמנעה מלהגיב אם תנקוט בצעד כזה מה שמלבה ספקולציות כי היא הייתה מעוניינת "להיפטר" מהשחקנים באיראן מסיבה כלשהי.
בכל אופן, כפי שאיראן מתמודדת כבר 30 שנה עם הסנקציות ומחפשת כל דרך לעקוף אותן, כך גם המוח של הגיימרים האיראנים עובד שעות נוספות. אחת הדרכים שכבר עומדת לרשותם היא להשתמש בכתובת IP של אחת המדינות השכנות, ובראשן טורקיה.
שוק פורח למשחקים
אופציה אחרת היא להסתפק בשוק המשחקים המקומי, שהולך ומתרחב בשנים האחרונות. שוק משחקי המחשב צומח בשוק האיראני בקצב מהיר המוערך בכ-10% בשנה. לפני כחמש שנים אף הוקם "הארגון האיראני למשחקי מחשב" שבין השאר מרכז נתונים בנושא אך המטרה העיקרית שלו לעודד פיתוח מקומי של משחקי מחשב.
בשנת 2009 נמכרו באיראן כ-45 מיליון משחקים, רובם תוצרת חוץ. כמחציתם היו משחקי קונסולה והשאר משחקי מחשב. באיראן פעילים כ-50 חברות לפיתוח משחקי מחשב. ניסיונות החברות הללו לפרוץ לשווקי האזור לא צלחו עד כה בעיקר בשל משטר הסנקציות.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
