170 אלף רקטות מול החץ והכיפה. מפת הטילים
התגובה לתקיפה באיראן עלולה לבוא בדמות מתקפה בלתי נתפשת של יותר מ-170 אלף רקטות וכמה מאות טילים כמעט מכל כיוון - אבל בישראל משוכנעים שמערכות ההגנה יצילו "חיים בכמויות". למה איראן מפחידה פחות ולמי הארסנל הגדול ביותר?
אם התוכנית לתקוף את מתקני הגרעין של איראן תצא לפועל, העורף הישראלי עלול לספוג מספר עצום של רקטות וטילים מצד הרפובליקה האיסלאמית ובנות בריתה: בישראל מעריכים כי בידי סוריה נמצאות 100 אלף רקטות, בידי חיזבאללה כ-60 אלף, בידי חמאס כ-12 אלף ובידי האיראנים כ-450 טילים מדויקים.
חשופים בעורף - עוד כתבות ב-ynet:
כשהשמיים ייפלו: הטיל שישרוף את המפרץ
אשליית המיגון: בתי החולים יסמכו על המזל
בתי הספר והגנים באמת מוכנים מול הטילים?
האיום מתגבר, אבל מי יפתח לכם את המקלט?
לידיעת מתנגדי התקיפה, החלטה על דחיית הפעולה הצבאית לא תפחית מגודל האיום. לפי ההערכות במערכת הביטחון, המדינות והארגונים באזור ימשיכו להתחמש בשנים הקרובות ויגדילו בעשרות אחוזים את כמות הרקטות והטילים שברשותם - אמצעי לחימה שיהיה הנשק העיקרי, אם לא היחיד, של כל אויב נגד ישראל בכל מלחמה עתידית.
מהעבר השני תעמוד ישראל עם מערכות ההגנה האווירית שלה – ארבע סוללות כיפת ברזל, שתיים נוספות שיגיעו בשנה הבאה, מערכת חץ 2 ובעתיד גם שרביט קסמים, שנמצאת עדיין בפיתוח. מול רבבות הרקטות, אומר מפתח החץ עוזי רובין, המערכות הללו "יחסכו חיי אדם בכמויות".
בידי חיזבאללה נמצאות כיום כ-60 אלף רקטות, פי חמישה מהכמות שהייתה ברשותם במלחמת לבנון השנייה. רובן מסוגלות להגיע עד למבואותיה הדרומיים של חיפה, כמה אלפים בודדים של רקטות לפי ההערכות במערכת הביטחון יכולים להגיע לתל אביב וירושלים, ועוד כמה עשרות עד מאות בודדות יכולות להגיע עד באר שבע.
כמה עשרות הם למעשה טילים לכל דבר ועניין, אשר מצוידים במערכת הנחיה שיכולה לנווט את הטיל לנקודה מסוימת (כמו בסיס צבאי או מתקן אסטרטגי לאומי) - בניגוד לרקטות, שהן נשק עם יכולת דיוק וקטלניות נמוכה אך עם יכולת הפחדה ושיתוק משמעותית.
לא רק חיזבאללה, קבלנית העבודה המרכזית של טהרן במזרח התיכון, מתעצמת. מלבד ההתחמשות בטילי נ"מ רוסיים מתקדמים אשר מדירים שינה מעיני מפקדי חיל האוויר, המשטר הקורס של אסד עדיין מסתיר בבונקרים קרוב ל-100 אלף רקטות מסוגים שונים.
כמו במקרה של חיזבאללה, גם כאן רוב הרקטות אפקטיביות לטווחים קצרים של עד כ-50 ק"מ, אולם כ-2,000 מהם מסוגלים להגיע לחיפה ותל אביב. כמות קטנה יותר מכסה את מרבית שטחה של מדינת ישראל.
במקרה של מלחמה באזור, מובן שגם חמאס יוכל להצטרף לירי לעבר ישראל. בידי הארגון השולט ברצועת עזה ארסנל של כ-12 אלף רקטות, שרובן המכריע (יותר מ-90 אחוז) יעיל לטווח המוכרים, הקצרים והבינוניים – באר שבע במזרח ואשדוד ויבנה בצפון. חלק קטן מהרקטות יכולות להגיע גם לתל אביב.
אבל במערכת הביטחון חוששים יותר דווקא מהג'יהאד האיסלאמי, שצובר כוח גדול ברצועה ושהוביל חלק מסבבי ההסלמה מול ישראל ונחשב ל"שגריר" של איראן בעזה. אף שבישראל מעריכים כי כוחו הצבאי דומה לזה של חמאס, לא ברור בכמה רקטות מחזיק הארגון וכיצד ומאיפה – מהרצועה או מסיני – יפעל אם ישראל תתקוף באיראן. לא מן הנמנע שגם ארגוני הג'יהאד העולמי בסיני יצטרפו ללחימה ויירו רקטות גראד לעבר ישראל.
דווקא הטילים של איראן, שמאיימת כל הזמן "למחוק את ישראל" מהמפה, מטרידים פחות את מערכת הביטחון. לפי הערכות שונות, בידי האיראנים יש כ-450 טילי שיהאב ארוכי טווח שיכולים לפגוע במטרות מדויקות בישראל עם מרווח טעות של 2.6 קילומטר. ראש קרב של טיל כזה כולל כ-750-1,000 ק"ג חומר נפץ, פי שלושה-ארבעה מהסקאד שהחריב את הבית ברחוב אבא הלל ברמת גן במלחמת המפרץ.
עם זאת, המרחק הרב מאיראן (כ-1,300 ק"מ) יאפשר לצבא לזהות את השיגור, לתת לציבור התראה של עשר דקות לפחות ובמקביל לשגר את טיל החץ בשביל ליירט את השיהאב.
"השפעת הרקטות היא פסיכולוגית"
חשוב לציין שהארסנל העצום המוזכר לעיל כולל בעיקר רקטות ולא טילים. הרקטה היא נשק סטטיסטי שיכולת הפגיעה שלו מתפרסת על פני מספר קילומטרים במקרה הטוב, בניגוד לטיל שהוא מונחה ועם יכולת דיוק של בין עשרות למאות בודדות של מטרים.
לדברי ראש אמ"ן לשעבר, ראש המכון למחקרי ביטחון לאומיים אלוף (מיל') עמוס ידלין, "לרקטות יש השפעה צבאית נמוכה, רובן נופלות בשדות פתוחים. הרקטות הן כלי טרור עם יכולת השפעה פסיכולוגית. יש לנו יכולת להתגונן מהן, ובעיקר איך לתקוף, להרתיע ולהתריע".
לגבי הטילים המונחים, לפי ההערכות, חיזבאללה, סוריה ואיראן יבקשו לשמור על מצבור אמצעי הלחימה שלהם ולא ישגרו את כולם. חלק מאלו שישוגרו ייכשלו במהלך מעופם, חלק אחר ייורט על-ידי מערכות החץ או כיפת ברזל (ובעתיד גם על-ידי שרביט קסמים), ורק חלק קטן יפגע במטרה.
"שום מערכת הגנה לא יכולה להבטיח חיים נורמליים כשיורים עליך טילים, אבל הן כן יחסכו חיי אדם בכמויות", מסביר רובין, חתן פרס ביטחון ישראל. "במלחמת בלבנון השנייה נהרגו 53 ישראלים מ-4,200 רקטות שנורו על-ידי חיזבאללה ורובן פגעו בשטחים פתוחים. גם המעט שפגע היה מרקטות פרימיטיביות ללא מנגנון הנחיה, אותה קטיושה - צינור שמכיל חומר נפץ. גם אם נסראללה אומר שיש לו 60 אלף רקטות במחסנים, זה לא אומר שהוא יירה את כולן, כפי שהוא ירה רק חלק קטן מהארסנל שלו ב-2006. אלו מספרים שנועדו להפחיד ולתת אורך נשימה".
6-7 טילים לאזור הקריה, אחד יפגע
רובין מעריך שבסוריה פיתחו עשרות טילים עם מערכת הנחיה על בסיס טיל הפתח-110 של איראן וייתכן שהעבירו את חלקם לידי חיזבאללה. "כך הם יכולים לבחור אם הם רוצים לפגוע בתחנת כוח של חברת חשמל או בתחנת דלק, עם יכולת דיוק של כמה מאות מטרים מהמטרה. כך שמבחינה סטטיסטית, אם הם רוצים לפגוע בבסיס הקריה בתל-אביב, הם צריכים לירות שישה או שבעה טילים כאלו, ואחד מהם יפגע במתחם הבסיס והאחרים ייפלו מסביב, וגם זה לא יהיה נעים".
רובין מסביר כי אף שהרקטות אינן מדויקות, אם הן ישוגרו למרכזי אוכלוסייה גדולים כמו תל אביב או חיפה, הסיכוי לפגיעה יגדל. "בדרום רוב הרקטות הללו לא פוגעות כי רוב היישובים קטנים, אבל כשאתה מדבר על רקטות כמו פאג'ר 5 שיש לחיזבאללה ומגיעות לתל אביב, אז טווח הפגיעה הוא ברדיוס של שניים עד שלושה ק"מ מהמטרה, וכידוע, תל אביב וחיפה רבתי נפרסות על שטח מיושב גדול מזה. עם מערכות הגנה פעילות, נזקים כלכליים יהיו, כי אנשים לא ילכו לעבודה וילדים לא יגיעו לבתי הספר, אבל מצבנו ללא מערכות ההגנה היה קטסטרופלי לאין שיעור".
אלמנט נוסף שצריך לקחת בחשבון במשוואות הדמים הללו הוא התשובה הישראלית, ההגנתית וההתקפית. אף על פי שבעבר אמר שר הביטחון אהוד ברק כי לא יהיו יותר מ-500 הרוגים במערכה עם איראן, גורמים ביטחוניים אומרים שכמות ההרוגים בלתי ניתנת להערכה ותלויה בכמה משתנים.
אמריקה תושיט יד?
במה מדובר? יכולת ההתראה של פיקוד העורף לצד שיתוף הפעולה של האוכלוסייה, יכולת
ההגנה האווירית, היכולת של המודיעין להביא לפגיעה במשגרים (הגדולים, שישגרו רקטות לתל אביב ולחיפה, יזוהו בקלות רבה יותר) וקצב האש. למרות השיפורים שעברה מערכת כיפת ברזל בשבועות האחרונים בטווחי הירי ובהתמודדות עם מטחים, היא עדיין בעלת כיסוי חלקי מאוד כיום ולא תוכל להתמודד עם מטחים מקבילים על יישובי הצפון, הדרום והמרכז.
עם זאת, יעילותה של המערכת, אם ישראל תצטייד בסוללות נוספות, עשויה להיות שובר שוויון במלחמה הבאה - עם יכולת יירוט של 80 אחוז שרשמה עד כה המערכת בשנה וחצי האחרונות, המשמעות היא הפחתה מעשית של 80 אחוז ממחסני הרקטות של חמאס או חיזבאללה.
בנוסף, גורם ביטחוני מזכיר את הסיוע שארצות הברית יכולה להציע לישראל - משגרי הפטריוט שחלקם בארץ, אך חלקו הארי יכול להגיע לארץ במטוסי תובלה ולהיפרס בשטח תוך 24 שעות; מערכת הטילים הימית ליירוט ה-Aegis שנמצאת על המשחתות וספינות הטילים האמריקניות בים התיכון; ומערכת הטילים היבשתית "תאאד" שסוללה שלה יכולה להגיע אף היא לישראל. כל זאת, מזכיר הגורם על רקע המתיחות עם הממשל האמריקני, "בהנחה כמובן שיגיעו".
לפנייה לכתב/ת 
