בג"ץ דחה עתירת גרינשפן: הסדר הטיעון יישאר
שופטי העליון הותירו על כנו את הסדר הטיעון המקל עם הנהג השיכור שדרס את שחר גרינשפן, הותיר אותה משותקת ונידון לעבודות שירות ותשלום קנס. השופטים הודו: היה "טיפול שגוי" בפרשה, אך התערבות תפגע בעקרון סופיות הדיון. אביה של שחר: "מתברר שאלף שקל קנס זה עונש על הריסת חיים"
בג"ץ דחה היום (ד') את העתירה שהגישה משפחת גרישנפן והותיר על כנו את הסדר הטיעון שחתמה התביעה המשטרתית עם מרק פטריק, נהג שלפני כמעט שלוש שנים דרס כשהוא נוהג בגילופין את שחר גרינשפן והותיר אותה משותקת. בית המשפט קבע כי אין בעצם הטיפול השגוי בפרשה, כמו גם בעונש הקל שנגזר על הנהג, כדי להצדיק את קבלת העתירה, ואת ההתערבות של בית המשפט הגבוה לצדק, שאינו ערכאת הערעור, בפסק דין חלוט, ובגזר דין שחלקו בוצע זה מכבר.
דיווחים נוספים ב-ynet אודות הפרשה:
- התייצבה מול הדורס: שחר גרינשפן בדיון בבג"ץ
- אמה של שחר גרינשפן: אין מחילה לדורס השיכור
- "התביעה נכשלה במקרה גרינשפן, אך לא נערער"
- שחר גרינשפן תובעת 36 מיליון שקל מהנהג הדורס
הרכב השופטים שדן בעתירה כולל את נשיא בית המשפט העליון השופט אשר גרוניס ואת השופטים עוזי פוגלמן ואסתר חיות. בהחלטתם ציינו השופטים כי פתיחה מחדש של ההליך הפלילי לאחר שהסתיים ופסק הדין הפך חלוט, פוגעת באחד העקרונות היסודיים של המשפט שהוא עקרון סופיות הדיון.
יצוין כי במהלך הדיון שהתקיים בעתירה, הביע הנהג נכונות לכך שרישיון הנהיגה שלו יישלל לצמיתות (ולא לשש שנים, כפי שנקבע בגזר הדין). אולם, על מנת שנכונות זו תעוגן כדין, על התביעה ובא-כוח הנהג להגיש לבית המשפט לתעבורה בפתח-תקווה בקשה מוסכמת לתיקון פסק הדין, כך ששלילת הרישיון תהיה לצמיתות.
הנשיא גרוניס ציין בפסק הדין: "לבנו עם הנערה הצעירה שחייה וחיי בני משפחתה השתנו באחת. יחד עם זאת, קבלת העתירה תוביל לפגיעה קשה בעקרונות יסוד לפיהם פועלת המערכת המשפטית בישראל. בית משפט זה, בשבתו כבג"ץ, אינו ערכאת-על המוסמכת לבחון החלטות של בתי משפט אחרים – שלא בדרך הערעור הרגילה – ולבטלם, ללא נימוק משמעותי ויוצא דופן.
"נוכח הפגיעה בזכויות הנאשם וביציבות המשפטית, סעד של ביטול הליך פלילי מעיקרו הוא סעד קיצוני ביותר שיש לעשות בו שימוש, אם בכלל, במקרים נדירים במיוחד. אלה אינן מילים ריקות. נאשמים, קורבנות עבירה, תובעים, סיגורים, המשטרה, ויתר הגורמים המעורבים בהליך הפלילי, אינם צריכים לחשוש שמא ההליך הפלילי בו היו מעורבים יבוטל על ידי ערכאה שאינה בית המשפט שלערעור. בוודאי שאין לכך מקום לאחר שההליך הסתיים, ולא ניתן לתקוף את פסק הדין בדרך הרגילה, היינו באמצעות הגשת ערעור.
"יציבות המערכת המשפטית מקרינה על ההליך כולו, ויש לה גם אפקט מרתיע ומחנך. אין זה אומר שלא ניתן לסטות לעולם מן העיקרון במקרים מתאימים, כאמור. אלה הם מקרים בהם, למשל, מתברר כי אדם חף מפשע הורשע, או נתגלו ראיות חדשות. אין זה המקרה שלפנינו." הנשיא גרוניס חתם את פסק דינו בקביעה כי אילו התקבלה העתירה, היה מקרה זה דוגמה מובהקת להתגשמות האמירה Hard cases make bad law.
אביה של שחר: "עם ישראל צריך לדאוג"
ישראל גרינשפן, אביה של שחר, אמר כי המשפחה עדיין לומדת את פסק הדין, אך הדגיש כי הפסיקה רחוקה ממה שביקשה המשפחה. "אנחנו רצינו שיפתחו את התיק מחדש וזה כנראה כבר לא יקרה", אמר. "אנחנו מאוד מאוכזבים, קיווינו שבג"ץ יעשה צדק, אבל לצערי הצדק הוא לא הדבר החשוב, מתברר, אלא הלכות, דינים, וכל מיני אסמכתאות בירוקרטיות.
"הם כותבים בפסק הדין שעם כל הצער וההבנה לא ניתן להיעתר לבקשתנו מאחר שהנאשם כבר נשא בעונש ולו בחלקו. במדינת ישראל מסתבר שאלף שקל קנס זה עונש על הריסת חיים. אני חושב שהגענו לסוף הדרך, אנחנו ננסה לברר אם יש עוד אופציות, אבל כנראה שאין דרך אחרת. הדרך היחידה שהשאירו לי היא לחפש את הנהג בעצמי".
האב הוסיף כי "מערכת הצדק עובדת, אבל אני לא בטוח שהצדק הוא נר לרגליהם כי בסיפור שלנו צדק זה הדבר האחרון שיצא פה. בסופו של דבר מי שצריך לדאוג זה עם ישראל. כי כמו שהעסק מתנהל פה, או ואבוי לנו ולמסכנים שיבואו אחרינו".
עו"ד ענת קאופמן, המייצגת את משפחת גרינשפן, אמרה בתגובה כי בג"ץ נדרש להחלטה תקדימית ואמיצה. "בג"ץ נדרש לקבוע כי האינטרס הציבורי וזכויותיו של נפגע העבירה חשובות לא פחות מזכויותיו הדיוניות של הנאשם, וכי ערך קדושת החיים הוא ערך עליון במעלה העדיף על פני עקרונות אחרים".
השופטת חיות הצטרפה בהחלטת בג"ץ לאמירת גרוניס, לפיה המקרה שלפנינו הוא דוגמה לאחד מאותם מקרים קשים "בהם נוטה לבנו אחר טיעוני בעל דין, אך את הסעד שהוא מבקש קצרה יד המשפט מלתת". היא הוסיפה וקראה לגורמי התביעה ולבתי המשפט להקפיד ביישום ההנחיות והנהלים הנוגעים לעריכת הסדרי טיעון כדי למנוע הישנות מקרה כאמור.
"ההסדר – הולדתו בחטא"
בנובמבר 2009 עלה פטריק על אי-תנועה ופגע בגרינשפן, ימים ספורים לפני יום הולדתה ה-12 וכתוצאה מכך היא נפצעה באורח אנוש. במסגרת עסקת טיעון פטריק נקנס ונגזרו עליו 600 שעות עבודות שירות לתועלת הציבור ושלילת רישיון למשך שש שנים.
בחודש ינואר עתרה משפחת גרינשפן לבג"ץ בדרישה לבטל את עסקת הטיעון. בעתירה טענה המשפחה כי "ההסדר – הולדתו בחטא, התנהלותו בחטא ותוצאתו בחטא". לטענת המשפחה, מאז הגשת כתב האישום נגד הנהג ועד למתן גזר הדין, מידרה מחלקת התביעות של המשטרה את ההורים, סירבה לתת להם מידע, לא שמעה את עמדתם והטעתה אותם במודע כשביקשו להתעדכן על ההליכים בפרשה.
נציגת הפרקליטות אמרה בדיון שנערך בחודש יוני כי הסדר הטיעון של התביעה המשטרתית עם פטריק היה "מקל באופן קיצוני. אנחנו לוקחים אחריות, אין ספק שנעשו טעויות. עם זאת, המדינה אינה מרימה ידיים ואומרת שאין עוד מה לעשות אלא מפעילה ביקורת פנימית כדי לתעל את הטיפול במקרים כאלה בעתיד. הוכנס נוהל בתביעות המשטרתיות, חוזר שמבהיר כיצד על התובע לפעול במקרים של תאונה שבה יש פגיעה גופנית קשה. בנוסף, רועננו נהלים קיימים כמו לעניין הצגת הסדרי טיעון בפני בית המשפט".
נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס, הציע אז לפרקליטו של פטריק, עו"ד שחר חסאן, להחמיר את עונשו של מרשו בכך שרישיונו, שנשלל לשש שנים, יילקח לצמיתות. "מבחינתו אין לו בעיה", השיב אז חסאן. פרקליטתה של המשפחה, עו"ד קאופמן, ביקשה אז שוב כי בג"ץ יתערב ויפסול את ההסדר, והנשיא גרוניס השיב לה: "יש איזו אשליה שבג"ץ יכול לעשות כל דבר במדינה. בג"ץ לא יכול לעשות כל דבר".
השופטת אסתר חיות הוסיפה: "אם הוא הורשע ובעיקר אם הודה, פתוח בפניכם המסלול של תביעה אזרחית". וקאופמן השיבה: "המסלול האזרחי כבר הסתיים, חברת הביטוח שילמה. אבל אין כאן את אלמנט הענישה והוא צריך לבוא לידי ביטוי. תאונות הדרכים זו מכת מדינה".
לפנייה לכתב/ת 
