קסם על הים הבלטי: ריגה, וילנה וטאלין

עם חלוף הקיץ וטרם בואו של החורף, עם סוף החגים ועם ירידת המחירים ומספר המטיילים, מזרח אירופה היא יעד שכדאי להכניס לרשימת המקומות שטרם הייתם בהם. ודווקא מדינות הים הבלטי הן פתרון טוב למי שסולד מהחום, עת הקרה כבר שולטת באזור.

שמן של "המדינות הבלטיות", ליטא, לטביה ואסטוניה, ניתן להן על שם הים הבלטי שבצפון-מזרח אירופה. הן גובלות עם פולין ובלרוס מדרום, עם רוסיה במזרח, ועם הים הבלטי במערב. פינלנד חולקת שטח נוסף עם הים הבלטי, ושוכנת מצפון לו, מעבר למפרץ הנושא את שמה.

לשמו של הים קיימות מספר סברות המצביעות על מקורו: 1. הים נושא את שמו של האי "בלטיה". 2. מוצא השם מהמילה הגרמנית-אנגלית Belt (חגורה) - הכינוי שניתן בעבר למצרים הדניים. 3. השם מושפע מהמילה הלטינית Balteus שגם פירושה "חגורה".

הים הבלטי נחשב ל"צעיר" יחסית, והיווצרו משוייך לעידן הקרח האחרון. הוא מתחבר לים הצפוני, לאוקיינוס האטלנטי ולים הלבן-הארקטי.

תצפית על וילנה ממגדל גדימינו (צילומים: איילת נעמן)

מהצלבנים ועד הסובייטים

טיול בארצות הים הבלטי מזמין תמיד שיט נעים ונוח בינן לבין שבדיה ופינלנד הסמוכות. הבירות וילנה (ליטא), ריגה (לטביה) וטאלין (אסטוניה) הן מהערים הקסומות והמרתקות ביותר במזרח אירופה. בשלושתן ניתן למצוא שילוב מנצח של רחובות ומבנים היסטוריים עוצרי נשימה בצד חיי תרבות וחיי לילה צבעוניים ותוססים.

עוד טיולים במזרח אירופה:

• בודפשט: העיר הכי"מערבית" במזרח אירופה
• קייב, בלי ויזה: היסטוריה, קדוּשה והחיים הטובים
• רומניה: הרבה יותר ממערכון של "ארץ נהדרת"
  

לאלה היוצאים אל מחוץ לערים הגדולות, מצפה חוויה מרגשת של מפגש עם נופים שהמודרניזציה טרם נגסה בהם. כאן מגלים המטיילים יערות עבותים, אגמים כחולים, אזורי ביצות עשירים ומאות קילומטרים של חופים. את הנוף מנקדים כפרים קטנים ובתי חווה.

שליטים זרים שפלשו למדינות הבלטיות, השאירו בהן את חותמם. בין אלה ניתן להזכיר שרידים של מבצרי אבירים טבטונים צלבניים מהמאה ה-13, בצד מתקנים צבאיים מתפוררים מתקופת הכיבוש הסובייטי.

על אף העובדה ששלוש המדינות מכבבות תחת הכותרת "המדינות הבלטיות", הרי שמאז שנות ה-90 של המאה ה-20 שבהן זכו לעצמאותן, הן מדגישות דווקא את הייחודי והמבדיל ביניהן.

בית חווה בדרך מגבול לטביה לעיר טרטו באסטוניה

ריגה: גשר עמוס במנעולים - סמל לאהבה הנצחית

יש המכנים את ריגה, שנהר דוגבה (Daugava) רחב הידיים חוצה אותה, "פריז של הצפון" - תיאור שמצאנו הולם כבר אחרי שיטוט ראשוני בסמטאות העיר העתיקה.

העיר מדהימה ביופיה ומצוחצחת, כל בניין בה נראה שונה ומעניין מקודמו וסגנון הארט נובו משתלב עם מבנים ימי ביניימים ובארוקיים. הסיור שלנו מתחיל בכיכר בית העירייה משם ממשיכים לתצפית ממגדל כנסיית סנט פטר ולביקור באנדרטת החופש (שבה התקיימו ב-1987 ההפגנות שקראו לעצמאות ללטביה).

המשכנו אל השוק העירוני המרכזי, הממוקם בחמישה מבנים ששימשו בעבר כמוסכים לצפלינים. שוק הירקות והפירות הצבעוני נמצא בחצר מחוץ למבנים וכל בניין מוקדש לנושא אחר (בשר, דגים, גבינות, לחמים ומאפים ועוד). בשוק אפשרות מצויינת לארוחת צהריים טעימה וזולה.

בהמשך, סיור בסמטאות מרוצפות אבן, שלאורכן חנויות נאות, בתי קפה ומסעדות, מכאן מגיעים לרובע הארט נובו, שנמצא ברחוב Alberta ובסביבתו. הרובע הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית. הבניינים שבמקום, חלקם משופצים וחלקם לא, עמוסים תבליטים ופסלים עם מוטיבים של צמחים, חיות ואנשים.

בדרכנו חזרה למרכז העיר העתיקה, עברנו דרך רצועת הפארקים שתוחמת את העיר העתיקה ממזרח ולא רחוק מאנדרטת החופש, ישנו גשר קטן עמוס במנעולים - גשר האהבה. זוגות מגיעים לכאן ביום חתונתם, תולים מנעול שעליו חרוטים שמותיהם ותאריך חתונתם, נועלים ומשליכים את המפתח לנחל הזורם תחתיהם - סמל לאהבתם הנצחית.

נהר דוגבה ממגדל כנסיית סנט פטר בריגה

וילנה: צריפים מטים לנפול בצד גינות מטופחות

מריגה המשכנו לווילנה, בירת ליטא. נופים של שדות מעובדים, בתי חוה מעץ ויערות עבותים ליוו אותנו בדרכנו.

בווילנה גילינו תפארת עבר מתחדשת והיסטוריה עשירה; פסאדות נאות שמאחוריהן מסתתרות חצרות פנימיות עם צריפים מטים לנפול בצד גינות מטופחות. צריחי כנסיות מזדקרים מכל עבר.

החנויות של וילנה מקסימות, אם כי חלונות הראוה שלהן אינם מגלים על כך דבר, ובכלל וילנה מצריכה גילוי וחשיפה מתמידים מצד התייר.

בעיר קתדרלה ולה כיכר מרשימה. עלינו למגדל גדימינו (Gedimino) הנמצא מאחורי הכנסייה לתצפית מרהיבה על העיר. רחוב Pilies, רחובה הראשי של העיר העתיקה, משופע בחנויות, מסעדות ובתי קפה, דוכנים לממכר מזכרות ובתים יפים עם חצרות פנימיות מסקרנות.

סטייה מרחוב Pilies הובילה אותנו אל כנסיות סנט אן וברנרדין, שנבנו במאה ה-16 וסמוכות זו לזו. כנסיית סנט אן סגורה למבקרים כרגע, אך כדאי להיכנס לכנסיית ברנרדין וליהנות מקישוטי עץ בארוקיים.

רובע אוז'ופיס בווילנה

עבר יהודי מפואר

בית הכנסת היחיד ששרד בווילנה נמצא ברחוב Pylimo 39. בית הכנסת נבנה בשנת 1903 ובעבר שירת את קהילת המשכילים והעשירים בעיר. צעירה מקומית סיפרה לנו כי בבית הכנסת פועלים מניין בוקר וערב מדי יום ביומו, וכי רוב בני קהילת וילנה מעדיפים את בית הקהילה החילוני על פני הביקור בבית הכנסת.

מסעדה באי Saaremaa באסטוניה

טאלין: עיר ימי-ביניימית מוקפת חומה

מווילנה יצאנו לטאלין בירת אסטוניה. עברנו את הגבול חזרה ללטביה והקדשנו יום לטיול במחוז Latgale שבדרום מזרח המדינה. האזור בעל ייחוד תרבותי ונופי (יערות, גבעות, אגמים). צפונה משם, מעבר לגבול עם אסטוניה, הגענו אל טרטו (Tartu), העיר האוניברסיטאית האסטונית היפה.

עוד צפונה משם, עצרנו לביקור בפארק הלאומי לאהמה (Lahemaa), כ-70 ק"מ ממזרח לטאלין. במקום חופי ים מפנקים, אפשרויות קטיף אוכמניות ודומדמניות ביער, מסלולי הליכה נעימים ומרחבי ביצה עוצרי נשימה.

לא חסרות בטאלין נקודות תצפית, ובכלל, כל נקודה בעיר מזמינה מבט שני ושלישי. התצפית הראשונה שאליה עלינו היא בראש מגדל הפעמון של בית העירייה בליבה של העיר העתיקה. עולים במדרגות אבן צרות, גבוהות להפחיד ולולייניות עד כדי סחרחורת. חדר התצפית בקצה המדרגות קטן ודי צפוף, אך הנוף הפנורמי של העיר הנשקף עוצר נשימה.

תצפית על גגות טאלין מטומפאה

חזרנו לסייר בין הסמטאות הצרות וגילינו חנויות מקסימות של מוצרי פשתן, בובות או עבודות צמר, ושלל מסעדות ובתי קפה מהנים. משם עלינו לגבעת טומפאה (Toompea) שבה בניין הפרלמנט של אסטוניה והכנסייה הרוסית המרשימה, 'אלכסנדר נייבסקי'.

בהמשך רחוב Kohtu גילינו שתי מרפסות תצפית שמהן נשקף מראה מרהיב של העיר העתיקה על חומותיה ומגדליה. את ארוחת הערב אכלנו במסעדה בסמטת קטרינה (Katariina käik) המרשימה המקורה בחלקה בקשתות אבן.