זמן הגבייה: כל מה שצריך לדעת על תביעת חוב

לאחרונה הודיע הכונס הרשמי במשרד המשפטים כי הוא חונך שירות אינטרנטי חדשני וידידותי לטובת הנושים ובאי כוחם בהליך פשיטת רגל ובהליכי פירוק חברה. לטענתו, השירות ייעל משמעותית את הליך הגשת תביעת החוב עבור הנושים ויאפשר להציג בפני בית המשפט בתוך פרק זמן מהיר תמונת מצב עדכנית של מצבת חובות החייב.

כתבות נוספות בנושא חובות :

• יש סיכוי להבראת העסק? הבנקים והנושים יוגבלו
• ביטוח לאומי גבה חוב פעמיים. יהיה פיצוי?
• הצעת חוק: הדרכה פיננסית לאזרחים עם חובות
  

מהי תביעת חוב?

כאשר ישות משפטית מוכרזת כחדלת פירעון - אדם פרטי בהליכי פשיטת רגל או חברה בהליכי פירוק - נעצרים, על פי החוק, כל ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדה. זאת, בין אם מדובר בתביעה בבית משפט, תיק הוצאה לפועל, ואף גביית חובות לרשויות המס באמצעות פקודת המסים (גביה) ולא ניתן לפעול נגדה. רק במקרים נדירים בית המשפט מאפשר המשך ההליכים המשפטיים נגדה.

נשאלת השאלה כיצד נושה יוכל לקבל את כספו במקרה שכזה ואל מי עליו לפנות לשם כך? הנושים אמורים לקבל הודעה על מתן צו כינוס שהיא למעשה "יריית הפתיחה" להליכי חדלות הפירעון והם נדרשים להעביר דרישותיהם לתשלום חוב כזה או אחר לידי מי שאמון על ניהול הליכי פשיטת הרגל או פירוק החברה - כונס הנכסים הרשמי או מנהל מיוחד שמונה בתיק.

דרישות תשלום אלו מכונות "תביעות חוב" או "דרישות חוב". ניתן לבצע בדיקה יזומה לגבי חייבים באם הם מצויים תחת הליכי חדלות פירעון באתר משרד המשפטים.

כיצד ומתי מגישים תביעת חוב

ראשית, נדרש קיומו של צו כינוס נכסים נגד חייב. את תביעת החוב יש להגיש לכונס הנכסים הרשמי או למנהל המיוחד, תוך שישה חודשים בלבד מיום מתן צו הכינוס.

הגישה הרווחת בבתי המשפט כיום היא כי אין להחמיר עם נושה שאיחר בהגשת תביעת חוב מטעמו. זאת, בין היתר בשל העובדה כי עובדת קיומו של צו הכינוס אינה מגיעה לידי הנושה בזמן. אי לכך, לעתים נספרים אותם שישה חודשים מיום פרסום הצו ולא מיום מתן הצו.

תביעת החוב מכילה טופס תביעת חוב סטנדרטי וכן אסמכתאות לקיומו של החוב. חשוב לציין שגם אם החוב הינו בגין פסק דין קיים שאין עליו עוררין וגם אם נפתח תיק הוצאה לפועל נגד החייב, עדיין יש להגיש תביעת חוב כדין בליווי אסמכתאות לעניין קיומו של החוב - בוודאי שקיומו של תיק הוצאה לפועל ופסק דין מהווים אסמכתאות מצוינות וחובה לצרפם.

בימים אלו, כאמור, השיק משרד המשפטים שירות להגשת תביעות חוב באמצעות טפסים מקוונים אשר אמור להקל על הנושים להגיש את תביעות החוב.

מנסים להקל על הנושים(צילום: shutterstock)

קבלת כספים

לאחר בחינת תביעות החוב, יחליט המנהל המיוחד על גורלה של כל תביעת חוב. למנהל המיוחד סמכויות נרחבות למדי בהקשר זה. הוא יכול לדחות את תביעת החוב, לקבלה במלואה או באופן חלקי בלבד. כך או כך, ראוי שהחלטותיו יהיו מנומקות ויועברו לידיעת הנושים על מנת שאלו יוכלו, במידת הצורך ועל פי ראות עיניהם, לשקול לערער על החלטתו בנושא.

כמו כן, טרם קבלת ההחלטה בעניין תביעת חוב יכול המנהל המיוחד לפנות לנושה לקבלת פרטים נוספים. לכן, רצוי לציין במסמכים המלווים לתביעת החוב את פרטי ההתקשרות העדכניים, על מנת שמקרה הצורך יהא ניתן ליצור עימו קשר.

במהלך הליכי פשיטת הרגל או הפירוק, נעשה מאמץ על ידי המנהל המיוחד לעמוד על טיבו של מצבו הכלכלי של החייב ולאתר נכסים שבעלותו. במהלך התקופה יופקדו הכספים שיתקבלו מאת החייב או ממימוש נכסיו בקופת הכינוס. במקרה של הליכי פשיטת רגל, בניגוד לפירוק, יהיה על החייב לשאת בתשלום חודשי קבוע לקופה, על פי החלטת בית המשפט. הכספים שיצטברו יחולקו בין הנושים השונים, בניכוי הוצאות ניהול ההליכים.

ייתכן והחלוקה תתבצע לקראת סוף הליכי פשיטת הרגל או הפירוק, אך אם הצטברו סכומים משמעותיים עוד קודם לכן, תתכן חלוקה מוקדמת יותר - והכל בכפוף להחלטת בית המשפט. העברת הכספים תתבצע ישירות לנושה, על פי פרטי חשבון הבנק שציין בעת הגשת הבקשה.

ואם לא הגשנו תביעת חוב?

במקרה ואיחרתם את המועד להגיש תביעת חוב, יש להגיש עם התביעה בקשה להארכת מועד אשר תנמק הסיבות לאיחור. אז ישקול המנהל המיוחד לאשר את תביעת החוב על אף האיחור.

היה ולא הגשתם תביעת חוב כלל, גם לא באיחור, אך נכללתם ברשימת הנושים ואף קיבלתם הודעה על קיומם של הליכי פשיטת הרגל, אזי עם תום ההליכים תוגש בקשה למתן "צו הפטר" אשר ישחרר את החייב מכל חובותיו, בכלל זה מי שלא הגיש תביעת חוב.

במקרה של הליך שיסתיים במתן הפטר שכזה - ימחק החוב ולא ניתן יהיה לתבוע בגינו פעם נוספת. חריג למקרה זה - מקום בו לא הודיע החייב על נושה מסוים ולא יידע את הנושה בדבר היותו פושט רגל, הרי שחוב זה לא יכלל בצו ההפטר ויהיה ניתן להמשיך ולגבות אותו לאחר ההפטר.