מי יבנה בית בישראל?
הקבלנים טוענים כי לענף הבנייה חסרים 25 אלף עובדים כדי להגיע למצב שבו ההיצע עונה על הביקוש. בממשלה דוחים את הטענות אך מסכימים כי יש מחסור בעובדים זרים שהממשלה התחייבה למלא ואינה מצליחה בינתיים. האם זו בעיה של הקבלנים שנאלצים לשלם יותר לעובדים או בעיה של כולנו?
הכותרות בישרו על כניסתם של עוד 5,000 עובדים פלסטינים לישראל, במטרה להקל על המצוקה הכלכלית של תושבי הרשות, מצוקה שמאיימת על יציבות שלטונם של אבו מאזן וסלאם פיאד.
- חשש מאביב פלסטיני: עוד אישורי עבודה בישראל
גם בחקלאות חסרות ידיים עובדות
30 אלף שקל למי שיעסיק חקלאי ישראלי
רן רימון
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מעוניין לשלב עובדים ישראלים בחקלאות ומקצה תמריץ שנתי של כ-8 מיליון וחצי שקל לנושא. במשרד מאמינים כי עד סוף השנה יתווספו 200 עובדים לתחום
בסך הכל, אישרה הממשלה בחודשיים האחרונים את כניסתם של 10,000 עובדים מיהודה ושומרון לשטחי ישראל. הרקע אינו מדיני בלבד, גם אם זהו המניע העיקרי למהלך. כ-7,500 מהעובדים שנכנסו ועוד ייכנסו, יופנו לענף הנדל"ן, הסובל ממחסור בכוח אדם.
לפני יותר משנה, כאשר מחירי הדירות המריאו לשיא של כל הזמנים, החליטה הממשלה כי על מנת שענף הבנייה יוכל לייצר את כמות הדירות הנחוצה כדי לתת מענה למשבר, יש לבטל את התכנית להפחתת כמות העובדים הזרים בענף ולהשקיע יותר בהכשרה של עובדים ישראלים.
70 מיליון שקל הוקצו להכשרה תעסוקתית ורף המכסות לעובדים זרים לשנת 2013 הועלה מ-1,000 ל-8,000. נכון להיום, רק 5,000 עובדים זרים נמצאים בארץ ו-1,000 מהם אמורים כבר לעזוב. בנוסף, התכנית להכשרה תעסוקתית לא מתרוממת.
"יש הסכם חתום שאושר על ידי הממשלה. מספר העובדים הזרים בענף מעוגן בהסכם וחתומים עליו נציגי בגורמים הרלוונטיים: רשות ההגירה, האוצר, והקבלנים. נכון לעתה, יש רק כ-5,000 עובדים זרים בלבד", אמר השבוע גורם ממשלתי המטפל בשוק הנדל"ן.
לדברי אותו גורם, המחסור בעובדים זרים נובע מהעובדה שבניגוד לעבר, המדינה כיום לא מוכנה ולא יכולה להרשות לעצמה, שצרכי המשק יענו במחיר פגיעה בזכויות האדם של העובדים הזרים. "המדינה התחייבה להביא עובדים רק דרך הסכמים בילטראליים (הסכמים הדדיים בין מדינות, א.ל) ולא דרך חברות כוח אדם. אין ספק שהתהליכים שמקדמת ממשלה מול ממשלה אורכים זמן רב יותר ועל כן העיכוב בהבאת עובדים נוספים. היו אמורים להתווסף כ-4,000 עובדים כדי למלא את החוסר כיום ולאפשר הוצאה מהארץ של כ-1,000 עובדים ותיקים שפג תוקף האשרה שלהם".
מדוע הסכמים כאלה אורכים זמן רב יותר? כדוגמא, מביא אותו גורם סיפור ניסיונה של הממשלה להביא עובדים מרומניה. ממשלת רומניה דרשה, בתמורה להבאת העובדים, כי ממשלת ישראל תתחייב שהם לא יועסקו בבנייה בשטחי יהודה ושומרון. משרד החוץ בראשות אביגדור ליברמן התנגד, כמובן, ולאחר חודשים של משא ומתן ההסכם לא יצא אל הפועל.
הקבלנים:
"יש להמשיך ולהעסיק עובדים זרים"
רן רימון
פרויקט הכשרת עובדים ישראלים בענף הבניין בסכנת סגירה: עד כה הוכשרו כ-300 עובדים ישראלים בתקופה של שלוש שנים. על פי נתוני התאחדות הקבלנים שיעור ההישרדות של בוגרי הקורס בענף עומד על כ-60%
נכון לעכשיו, מנסים לכסות על הפער באמצעות הבאת עובדים מיהודה ושומרון. 5,000 עובדים כבר הגיעו ובשבוע שעבר, כאמור, אושרה הגעתם של 2,500 נוספים. יש לציין כי עובדים אלו אינם "על חשבון" העובדים הזרים ובממשלה מצהירים כי הם מתכוונים לעמוד בסיכומים ולהביא 8,000 עובדים זרים לענף. בינתיים, כאמור, הם לא הגיעו.
ויכוח בין הקבלנים ללמ"ס – האם השכר עלה?
האם המחסור בעובדים בענף הבניין משפיע גם על מחירי הדירות? אם לשפוט לפי התבטאויות של קבלנים, התשובה היא כן. אלו מתלוננים על מחסור הולך וגובר בעובדים מקצועיים לתפקידים מסוימים, אשר גורם לזינוק בשכרם של המעטים המוכנים לעבוד בעבודות הללו. הזינוק בשכר מגולגל, כמובן, על הלקוחות וגורם להתייקרות של הדירות.
בממשלה, מנגד, טוענים כי הקבלנים מנסים להלך אימים על הציבור שמלקק עדיין את פצעיו מההתייקרויות האכזריות של השנים האחרונות וכל זאת על מנת לכופף את ידה של הממשלה ולהוציא ממנה עוד הטבות, כמו מכסות לעובדים זרים ומימון להשתלמויות מקצועיות.
אמנם, מסכימים גורמים בממשלה, יש להוסיף עובדים לענף הבנייה כדי לזרז את בניית הדירות הרבות שדרושות למשק על מנת לעצור את השתוללות המחירים שגרמה לנזק חברתי וכלכלי גדול עד כה. עם זאת, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה אינם מצביעים נכון להיום על עליות חריגות בשכר העובדים בענף ולכן אין בסיס לטענה למחסור חמור בעובדים מיומנים.
בנוסף, בממשלה כופרים בטענה כי להוצאות השכר של הקבלנים יש השפעה מהותית על מחירי הדירות בישראל וטוענים כי השפעתן על המחירים שולית ביחס לגורמים כמו ריבית בנק ישראל, המסים ומחירי הקרקעות. "זו שאלה יפה האם מחירי הדירות ירדו אבל אני לא בטוח שזה קשור לקבלנים. בסוף קבלנים בונים רק 30% מהשוק שהם הדירות החדשות שמחירן דווקא ירד לאחרונה", אומר אותו גורם ממשלתי.
אז מאיפה תגיע הישועה?
מאות פועלי בניין יגיעו מבולגריה
רן רימון
בשנים האחרונות חוזרים הקבלנים ומתלוננים כי הבעיה העיקרית בתחום הנדל"ן היא ידיים עובדות. הסכם בין ישראל לבולגריה צפוי לפתור את הבעיה ולהציף את השוק בפועלים. רשות ההגירה: קץ לגביית העמלות ודמי התיווך מהעובדים
אך לדברי בובליל, למחסור בכוח אדם יש השפעה עקיפה על ניסיונות הממשלה להוריד עוד יותר את מחירי הדירות, דרך פגיעה בקצב התחלות הבנייה, שאותו מנסה הממשלה כבר שנתיים להגביר ככל שניתן. "המחסור בידיים עובדות מאריך את משך הבנייה, מוריד את קצב התחלות הבנייה ולכן בסופו של דבר גם מייקר את הדירות".
חסרים 25 אלף עובדים?
בובליל מספר כי כאשר אושרה לפני כחודשיים כניסתו של גל העובדים הפלסטינאי הראשון, הוציאה התאחדות בוני הארץ קול קורא לקבלנים שזקוקים לעובדים על מנת שתדע לשלוח להם את העובדים החדשים שנכנסו מיהודה ושומרון.
היקף ההיענות היה מעל ומעבר להיצע שהעמידה המדינה לרשות הקבלנים. "קיבלנו פניות ל-25 אלף עובדים", הוא מספר. כלומר, המחסור בכוח אדם לענף הנדל"ן עומד, לטעת בובליל, על שיעור של פי 3 ויותר מכמות העובדים שהממשלה אישרה לו.
כיצד מתיישבת התמונה הזאת עם הנתונים שגורסים כי השכר הממוצע בענף לא עולה? לטענת בובליל, המחסור אינו מורגש בכל הענף אלא רק במקצועות הרטובים, כמו טפסנות, טיח, ריצוף וברזל.
"אלו עבודות פיסיות קשות מאוד", הוא מסביר. "עובדים בחוץ בחום ובקור. ישראלים מעדיפים לעבוד בשאר העבודות, בעיקר בחשמל, אלומיניום, ציוד מכני הנדסי כבד ונגרות. יש ארבעה מקצועות שבהם קשה לנו לגייס אבל בשאר המקצועות יש הרבה ישראלים שרוצים לעבוד בענף הבנייה".
לדבריו, באותן עבודות הביקוש לעובדים כה גבוה שהעובדים הזרים מרוויחים בין 10 ל-15 אלף שקל בחודש. קבלנים נוספים מאשרים את דבריו. "הזרים מגיעים לסכומים יפים - מינימום 500 שקל ביום", אומר יצחק חסון, מבעלי חברת הבנייה בר-חסון. "בגלל המחסור בעובדים זרים הקבלנים רבים ביניהם לחטוף עוד פועל ועוד פועל. עובד סיני יכול לבוא אליך ולבקש 12 או 13 אלף שקל לחודש ואם תגיד לו 'לא' הוא יעבור לעבוד אצל קבלן אחר".
חסון הוא קבלן ותיק, שבונה ברחבי הארץ מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת. הבשורות על השקעה ממשלתית רחבת היקף בהכשרה מקצועית למובטלים יהודים – לא מרגיעות אותו. "פעם מלת"ם (מרכז להכשרות תעסוקתיות של משרד התמ"ת, א.ל) הביאו עובדים יהודים להכשרה מקצועית של 6 חודשים. כל מי שהגיע קיבל שכר מהמדינה של 5,500 שקל החודש ועוד תוספת מאיתנו, 10 ימים אחרי הקורס הם היו בורחים. מתוך ארבעה קורסים נשארו לי שני פועלים יהודים שעובדים עד היום. כל השאר מרומניה וסין".
אבל הפועלים מסין מורחקים לאט לאט מהארץ על ידי רשות ההגירה ומשרד המשפטים, מחשש להיותם קורבנות של סחר בבני אדם. העובדים מרומניה לא יגיעו כי משרד החוץ לא התחייב שהם לא יעבדו ביהודה ושומרון, והבאתם של עובדים מבולגריה מתקדמת בצעדים איטיים ומהוססים.
אך הקבלן חסון מעסיק כ-80 עובדים ולדבריו אין לו משרות פנויות. כלומר, לא ברור לחלוטין האם הצורך של הקבלנים בעובדים זרים נוספים הוא צורך של כולנו או רק שלהם. במילים אחרות, לא ברור האם המחסור בעובדים גורם לכך שפחות דירות נבנות או שמא הוא רק גורם לכך שמשלמים יותר כסף לפועלי בניין.
לפנייה לכתב/ת 
10,000 עובדים מיהודה ושומרון
צילום: רויטרס
מומלצים
