קרנבל החטאים: טומי לי חוגג 50
למרות שאוהבים לזכור אותו בגלל השערוריות האלימות, קלטת הפורנו עם פמלה אנדרסון והשטויות שעשה בהשפעת אלכוהול וסמים - טומי לי הוא לפני הכל המתופף האדיר של "מוטלי קרו", שכנראה ימשיך להשתולל על הבמה גם בגיל 70
עם כובע שחור על הראש, מכוסה קעקועים ועם מבטא מזן גולש קליפורני, טומי לי כנראה תמיד יקדש את רוח הנעורים. לטוב ולרע. אלה היו 50 שנים לא פשוטות. אמנם האיש מפוצץ בכישרון, פעמים רבות בחייו הציבוריים הוא הוזכר לא כמתופף המוכשר של "מוטלי קרו" ומי שמכר כמעט 100 מיליון אלבומים - אלא כבאד בוי ההוליוודי האולטימטיבי, אבא של ברנדון ודילן.
סימן ההיכר של טומי לוי: ככה מרחפים, מסתובבים באוויר מעל הקהל וממשיכים לנגן
הבעל של הת'ר לוקליר, הבעל של פמלה אנדרסון, הגבר מהקלטת הלוהטת של פמלה אנדרסון (כן, זו שצולמה על הספינה וכולם ראו), הגבר שהיכה את פמלה אנדרסון וישב מאחורי הסורגים והסתבך כשהעיר הערות גזעניות לעבר מאבטח שחור ושפך בירה על ראשו, והסתבך עוד יותר כשהיכה צלם - ונחשף שבעברו מלא האלכוהול והחומרים, היה לו קעקוע מטופש של צלב קרס שהוסר שנים קודם, ולי הסביר כי אינו משקף בשום צורה את תחושותיו ושמדובר במעשה אידיוטי.
זה היה טומי לי שהכרנו במהלך השנים. כמובן שיש לציין שלא מדובר במקרה בו התקשורת ירדה לחייו שלא בצדק. לי, כמו חברים אחרים ב"מוטלי קרו", התאהב בתדמית הפרועה שיצר לעצמו והצטרך לשאת בתוצאות.
גם היום, קשה להאמין שארבעת חברי "מוטלי קרו" עדיין חיים ומופיעים בכל הכוח. מדובר באחד הקולקטיבים המטורללים ביותר שיצרה המוזיקה המודרנית, אם לא המטורלל שבהם. מהסמים, האלכוהול, האלימות, הסקס, הליפסטיק והעקבים אפשר אולי לסכם
את חיי הלהקה, בעיקר את חייה בשנות השמונים האינטנסיביות במילה אחת: טינופת.
וגם כאן, זה לא לטוב ולרע. וגם הלהקה יודעת זאת. זו גם הסיבה שהיא בחרה לקרוא לספרה המרתק: "The Dirt". רכבת הרים ספרותית שחובבי רוק'נרול מוכרחים לקרוא, גם אם אינם נמנים עם חוג האוהדים של הלהקה. הזעזוע העולה מן הספר הוא עמוק ובכל זאת, אי אפשר להניח אותו.
מעניין שבישראל "מוטלי קרו" לא נחשבת לאחת הלהקה האהובות בקרב מעריצי המוזיקה וכנראה גם לא תהיה. אולי משהו בה אמריקאי מידי, מוחצן מידי, אולי כל הגלאם הזה לא שייך לנו. ובכל זאת, "מוטלי" היא אחת הלהקות המיוחדות ביותר שנראו על הבמה ובאולפנים, וההוכחה לכך היא היא מליוני האלבומים שמכרו וההופעות המפוצצות (גם עכשיו, כשבארצות הברית היא יצאה לסיבוב משותף ועצום עם להקת "קיס" התיאטרלית). על השירים תמיד אפשר להתווכח, אבל את האנרגיה המשוגעת שלה, אף אחד לא יכול לקחת.
וכך גם חתן יום ההולדת, טומי לי. למוזיקאי הרזה בעל המקלות היו כמה רגעים בינוניים בקריירה שלו, במיוחד בהרכבו המשעמם "Methods Of Mayhem", שם הוא מתפקד גם כזמר וגיטריסט. אבל מאחורי התופים ב"מוטלי", טומי תמיד היה קרוב לאלוהי הקצב. כשהוא מלא בביטחון עם חזה מורם, מכות מפוצצות, קצב בומבסטי ומחשמל ויכולות מרשימות. לי בפעולה הוא מחזה שאי אפשר להוריד ממנו את העיניים, בדיוק כמו לקרוא על הסיפורים שעיצבו את חייו.
באמת לא חשוב מה הסיטואציה, גם כשלי מנגן לעצמו בחדר קטן או כשמערכת התופים שלו מרחפת ומסתובבת באוויר והוא יחד איתה, צורח, ולא מפסיק לנגן. ומה עכשיו? האם לי יוכל להמשיך להשתולל ולבצע את הטריקים המשוכללים על הבמה גם בעוד עשר שנים? כשהוא יהיה בן 60? בהתבסס על עברו, כנראה שכן. יכול להיות שגם בגיל 70. לא משנה לאיזה תסבוכת הוא ייקלע ולאיזה כיוון ישתנו חייו, לי תמיד ישוב לעמוד על רגליו, ובדרך גם יצעק: "רוקנ'רול". מזל טוב טומי.
