זוגתך התקבלה לעבודה בחו"ל? כך תעבור בשלום
הם אומנם במיעוט, אבל קיימים גברים שמתבקשים ללוות את בנות הזוג שלהם לתפקיד של שליחות בחו"ל. אלו קשיים עומדים בפניהם ואלו מבחנים מצפים למערכת היחסים במקום החדש?
עוד בנושא:
יום גיבוש בעבודה: כולם עם בני זוג, רק אני לבד
לא רק בני זוג: מהמיטה אל העסק המשותף
בן הזוג נשלח לעבוד בחו"ל. איך מסתדרים עם זה?
ברוב המקרים נאלץ הגבר לוותר על הקריירה שלו עקב המעבר, והציפייה כי יוכל לחדש את הקריירה במדינת היעד במקביל לאשה, מתבדה לא אחת. לעיתים אין אפשרות כלל לתעסוקה או שנמצא תפקיד פחות מספק מן התפקיד בארץ המוצא.
גברים זקוקים לתמיכה רבה יותר
מחקרם האמריקאי של Selmer& Leung משנת 2003, מגלה כי בני זוג מלווים זקוקים לתמיכה רבה יותר מזו הניתנת לבנות זוג מלוות. בני הזוג נזקקים במיוחד לתמיכה ולייעוץ בתחום הקריירה, משום שחשוב להם יותר מן הנשים, למצוא לעצמם עיסוק בר הכנסה שיצליח לתמוך במשפחה כולה.
כמו כן, נמצא שגברים זקוקים יותר לתמיכה רגשית מנשים, אולם תמיכה זו קיימת פחות בנמצא. עם זאת, ראוי לציין שלא הוכח שבני זוג גברים מתקשים יותר בהסתגלות לסביבה הזרה.
היות ובת הזוג עסוקה רוב הזמן בהתאקלמות בעבודתה החדשה, כל נטל ההתארגנות נופל על בן הזוג ומשימתו העיקרית עמה עליו להתמודד היא בניית חיי שיגרה חדשים למשפחתו: מציאת בית והסדרת שירותים שונים, כגון בתי ספר וגנים לילדים.
משימות אלו לא תמיד פשוטות ולעיתים גורמות לתסכול הן לנשים מלוות והן לגברים, ואולם נמצא שתחושת התסכול חמורה במיוחד בקרב גברים המלווים נשים. כמו כן, עם כל הקדמה שפוקדת את עולמנו ועם הנכונות והפתיחות לשוויון, עדין יש במדינות רבות ובמקומות שונים דעה קדומה שלילית לגבי נשים קרייריסטיות וגברים שהם עקרי בית. היות שכך, נאלץ הגבר להתמודד לעיתים עם יחס חשדני ואף שלילי כלפיו משום שאינו עובד אלא מתפקד ב"תפקיד נשי".
בנוסף, למרות שישנם גברים המקבלים על עצמם את תפקידם החדש בנכונות רבה ואפילו בשמחה, עדין נמצאים גברים רבים הסבורים שהם אלו שצריכים להיות המפרנסים והדואגים לכלכלת המשפחה, אם לא לבדם, אז לפחות יחד עם בת זוגם. לכן, במצב שבו בת הזוג היא המפרנסת בעוד שהם עקרי הבית, יחושו לא מעט גברים פגיעה בכבודם העצמי, הערכה עצמית נמוכה, תסכול ואכזבה.
כאשר באותה מדינת יעד ישנם מספר שליחים, נוטות בנות הזוג המלוות לפתח יחסי קרבה וחברות ביניהן כאשר כל אחת תומכת בחברתה. כך יוצא שהן מקימות לעצמן מעין קבוצת תמיכה שעוזרת לכל החברות בה להתמודד עם התהליך ועם קשיי המשימה. מאידך, כאשר מדובר בגבר מלווה, הסיכוי שלו להיות שותף או להקים קבוצת תמיכה "גברית" קטן מאד, שהרי מספר הגברים המלווים הינו קטן.
במקביל, הסיכוי שלו לחבור ולהצטרף לאותה קבוצת נשים קטן גם הוא, הן כיוון שהגיוני להניח שהדבר לא יתקבל בשמחה על-ידי קבוצת הנשים שביניהן הגבר ייחשב לגורם זר ושונה, והן בשל התדמית. לתחושות הללו נוספת עוד בעיה הקשורה ביחסן של החברות השולחות עובדים לחו"ל. מעטות הן החברות המספקות עזרה יזומה לבני הזוג של העובדים. אם החברות השולחות כן נותנות תמיכה כלשהי, הרי שהן מייעדות אותה בעיקר לנשים, כיוון שרוב בני הזוג המלווים הן כאמור, נשים.
מצבים אלה שתוארו עלולים להוביל את בני הזוג לסיטואציה של זוגיות במבחן, ואכן ישנן עדויות במחקר של חוקר אמריקאי בשם Punnett למקרים שבהם גברים שנלוו לנשים שעברו למדינה זרה, נמצאו בלחץ גדול עד כדי כך שנישואיהם התפרקו. הגברים שבמחקר התכוונו לעבוד מחוץ לבית, וכאשר זה לא קרה - חשו חסרי ערך וחסרי יכולת לתרום לפרנסת המשפחה. אז מה עושים?
1. חמש דרגות של הזדהות
מומלץ לבן הזוג המלווה לנסות ולאתר לאיזה סוג של בן זוג הינו שייך. מדובר ברצף בן 5 דרגות החל מבן הזוג התומך ועד לבן הזוג המסויג.
דרגה ראשונה: בן זוג תומך מאד - מדובר בבן זוג הלוקח על עצמו את כל הטיפול בענייני הבית בתקופת השליחות, ובמקביל הוא מייעץ ומסייע לבת זוגו בקבלת החלטות ובתכנון הקריירה. ניכר חוזק זוגי ביניהם ושני בני הזוג מבצעים את הבחירות ביחד בהתייחס לקריירה של האשה.
דרגה שנייה: בן זוג תומך - בן זוג מתגמש לדרישות הקריירה של בת הזוג על ידי תמיכה שקטה המאפשרת לה לפתח ולבנות את הקריירה ולהצליח במשימתה במדינה הזרה.
דרגה שלישית: בן זוג התומך באופן ממוצע - בן זוג שמספק סביבה ממנפת לבת הזוג ומאפשר לה את התנאים להתקדם בקריירה. עם זאת, הוא מצפה להכרת תודה מצדה ותובנה כי מדובר בהקרבה מסוימת מצדו בתקופת השליחות הנדונה.
דרגה רביעית: בן זוג התומך פחות - בן זוג תומך ומסייע לבת זוגו בתקופת השליחות, אך רק בתנאי שתמצא לו תעסוקה כלשהי במקביל לקריירה שלה.
דרגה חמישית: בן הזוג הבלתי תומך (המסויג) - בן זוג זה, מגלה גישה שלילית כלפי השליחות של בת זוגו ומתקשה לקבל ולשתף פעולה עם הקשיים הנלווים למשימה במדינה הזרה כגון, שעות עבודה רבות או נסיעות עבודה.
ככל שבן הזוג מוצא עצמו קרוב יותר לסוג החמישי, הרי שנדרש תהליך של דיאלוג פורה בין בני הזוג באשר לעצם קיום הנסיעה. 47% מן המועמדים לרילוקיישן מסרבים לקבל על עצמם את המשימה בניגוד לדעת בן הזוג. נתונים אחרים מראים כי 80% מבין המסרבים להצעת רילוקיישן מסרבים בשל בעיות משפחתיות, ו-15% מתוכם מסרבים בשל הקריירה של בן הזוג.
אין ספק שתקשורת פתוחה בין בני הזוג עשויה לקדם דיאלוג על הנושא ולהוות מקור משמעותי לתמיכה ולסיוע לשני הצדדים המעורבים. עניין זה חשוב משום שאחד המנבאים החזקים ביותר לכישלון ברי לוקיישן הוא התנגדות למשימה וחוסר הסתגלות מצד בן הזוג המלווה.
2. מציאת משמעות
היות וישנם גברים רבים שצורכיהם החיוניים כגון השתייכות, צרכים חברתיים ומרכיבים אינטלקטואליים מסופקים בעבודה, רצוי מראש, אפילו טרם הנסיעה, לחשוב ולתכנן כיצד לגבש לעצמם תכנים טעוני רגשות חיוביים ובעלי עניין ומשמעות לזמן המצופה להם, בכדי שלא יחוו את השהות במדינה הזרה כמעיק.
בין אלה ניתן למשל לחשוב על עיסוק בפעילות חברתית, יציאה ללימודים, פתיחת עסק קטן או כל דבר אחר שיסייע לצקת משמעות חדשה במקום זו שאבדה עם המעבר לחו"ל ואיבוד הקריירה שהייתה בבית.
3. שמירה על קשרים חברתיים
מומלץ לפתח ולשמר רשת של קשרים חברתיים. ניתן לעשות זאת באופן וירטואלי - שמירה על קשר וירטואלי אינטנסיבי ויציב עם משפחה וחברים בארץ ועם חברים בעבודה, אשר ימשיכו "להשאיר אותו בעניינים", ובנוסף - יצירת חברים חדשים במדינה הזרה, כאלה הנמצאים במצב דומה או חברים שיאותרו במסגרות חברתיות שונות (מכון כושר, בית כנסת וכדומה).
בהצלחה!
בואו להיות חברים של ערוץ יחסים בפייסבוק
- ד"ר חנה אורנוי מחברת הספרים: "מסע הרילוקיישן - נסיעה לשליחות בתרבות זרה", ו"המנהל הישראלי בעולם הגלובלי".
לפנייה לכתב/ת 
