שתף קטע נבחר
 

האם העובדת: מנכ"לית יאהו לא מזניחה תינוקה

מריסה מאייר הודיעה שתיטול חופשת לידה קצרה בלבד ודי היה באמירה זאת כדי שמיד יהיה מי שיאשים אותה בהזנחת ילדה, לא פחות. אם היא הייתה גבר היו מדברים אחרת

המינוי של מריסה מאייר למנכ"לית יאהו היה דבר מעורר השראה. מאייר הצליחה להתגבר על שתי משוכות עיקריות שעמדו בפניה בשוק העבודה – לא זו בלבד שמדובר באישה, אלא שהמינוי נעשה בעת שהיתה בהריון.

 

 

לפי מידת העניין ששתי עובדות אלה עוררו גם אצל מי שאינו מצוי בנושא, ניתן להבין שמדובר באירוע חריג יחסית. והנה מאייר הודיעה שתיטול חופשת לידה קצרה בלבד ודי היה באמירה זאת כדי שמיד יהיה מי שיאשים אותה בהזנחת ילדה, לא פחות.

 

לשם הדיוק, יש לציין כי בארה"ב אין חופשת לידה. לעומת זאת בישראל ישנה חובה ליטול חופשת לידה של 14 שבועות, כאשר האשה יכולה לנצל מלוא תקופה זו או להעביר את הזכות שלה לחופשת לידה לבן זוגה שישה שבועות לאחר הלידה.

 

הביקורת שהוטחה בגב' מאייר הזכירה לי שסופר לי לאחרונה על כך שבגרמניה עדיין רווחת התפיסה שאשה שאינה מגדלת את ילדה בבית עד גיל 3 נחשבת לאם לא טובה. תפיסה זו הובילה לכך שנשים רבות נשארות עם ילדיהן בבית, כלל אינן מייעדות עצמן לשוק העבודה, ועל כן הן חסרות את ההכשרה והשכלה המתאמים לצורך השתלבות בשוק העבודה. כיום השלטונות בגרמניה נאבקים להכשיר את הנשים לעבודה בשל מחסור ממשי בכוח עבודה.

 

בארץ המצב קצת שונה. הסטטיסטיקה מלמדת שנשים משכילות יותר מגברים (60% ממסיימי תואר ראשון הן נשים), והן לרוב יוצאות לעבוד. משפחות כיום אף נזקקות באופן ממשי למשכורת של שני בני הזוג ומאינן יכולות להרשות לעצמן אחרת.

 

בין קריירה להורות

הצהרתה של מנכ"לית יאהו נעשתה בוודאי משיקולים שונים וביניהם שיקולים מסחריים. בנוסף, איני מתיימרת להכיר אותה ואת הנסיבות המשפחתיות שלה ולא ארצה להתייחס למקרה שלה לגופו. ארצה להתמקד בדיון הציבורי סביב המתח שחוות אימהות בין ההורות לבין ניהול קריירה הנגזר מכך.

 

לשם השוואה, לא זכור לי דיון דומה שנערך לגבי השהות של מנכ"לים גברים עם ילדיהם, למרות שישנם מחקרים המלמדים על החשיבות שיש בהשתתפות הפעילה של אבות בחיי ילדיהם להתפתחות התקינה של הילד. דומה שהסיבה לכך היא שנשים בתפקידי ניהול נתפסות קודם כל כאמהות, שהן גם מנהלות, ואילו גברים בתפקידי ניהול נתפסים קודם כל כמנהלים ולאחר מכן כאבות לילדים.

 

הקשר הכמעט אוטומטי שנעשה בין אורך חופשת הלידה של מנכ"לית יאהו למסוגלות ההורית שלה, מלמד על שתי תפיסות רווחות בחברה – האחת, הציפיה של החברה מנשים ולא מגברים לשאת באחריות ההורית והשנייה, היא העובדה שהישגיהם של עובדים נמדדים ביחס ישיר לשעות שהם נמצאים במקום העבודה ולא על פי איכות או תפוקת עבודתם.

 

המתח בין שתי תפיסות אלה מציב בפני האשה דרישה בלתי אפשרית - להיות מצד אחד זמינה לעבודה בצורה מלאה ולהיות מצד שני זמינה למשפחה בצורה מלאה. חוסר הצלחה בכך תכתיר אותה מיד כעובדת לא טובה או כאם לא טובה.

 

ההנחה שהאם היא האחראית לטיפול במשפחה והגבר יכול להשקיע את כל שעותיו בעבודה פוגעת גם בגברים. גברים שמעוניינים ורשאים לנצל זכויות הוריות שניתנות לאמהות במקום העבודה, נמנעים מלעשות כן פעמים רבות בשל חוסר לגיטימציה או אפילו חוסר הכרה בכך מצד מקומות העבודה.

 

בוחרות לפרוש משוק העבודה

הלחצים הבלתי פוסקים והמנוגדים האלה המופעלים על נשים אמהות מובילים אותן פעמים רבות לפרישה משוק העבודה באופן מלא או חלקי. יש נשים העושות זאת על ידי בחירה במשרה חלקית, יש כאלה שבוחרות בעיסוק מסויים רק משום שניתן לשלבו עם הטיפול במשפחה ולא בגלל העניין או מיצוי הכישורים שלהן.

 

אמהות בשוק העבודה מרגישות לעתים חוסר נוחות על ה"נטל" שהן מטילות על המעסיק בכך שהן נאלצות להעדר מידי פעם לטובת הטיפול בילדים ולכן מראש אינן דורשות זכויות המגיעות להן. נשים נמנעות פעמים רבות מלהתמקח על השכר ותנאי העבודה שלהן ואינן דורשות שכר שווה לזה של גבר שעובד כמותן. ויתורים אלה שנאלצות נשים לעשות, מובילים לעיתים לקבלת שכר נמוך וחוסר כדאיות לצאת לעבוד.

 

הלחץ הרב המופעל כיום על נשים עלה לפני כמה חודשים לכותרות כאשר אן-מארי סלוטר פרשה מתפקיד בכיר מאד בממשל האמריקני מאחר שהוא דרש ממנה את מלוא הזמן זאת על חשבון זמן המשפחה, לטובת קריירה מוצלחת בפני עצמה אבל כזו המאפשרת לה לתמרן בין שני התפקידים – המקצועי וההורי.

 

פרישה של נשים משוק העבודה או אי מיצוי היכולות שלהן אינה רצויה בעיקר לנשים עצמן אך בודאי גם לכלכלה ולחברה. נשים, מהוות כוח כלכלי משמעותי ולכן יש לבחון כיצד ניתן לחזק אותו.

 

חינוך מגיל צעיר

יש ללמד ילדות כבר מגיל צעיר על הזכות שלהן לממש את עצמן כמו גם הצורך שלהן להתקדם בשוק העבודה ולפתח עצמאות כלכלית. באותה מידה, נשים שכבר הגיעו למשרות בכירות אינן זקוקות להלקאה מצד החברה על התפקוד שלהן כאמהות אלא יש לכבד את בחירתן ולחזק אותן בדרך הלא קלה בה בחרו.

 

כמו בכל העסקה מגוונת, ככל שיהיו יותר נשים ואמהות לילדים קטנים במשרות בכירות, תיווצר סביבת עבודה המאפשרת לנשים אחרות להתקדם ולמצוא את מקומן בעבודה.

 

במקביל יש בהחלט מקום לבחון את ההנחות הקיימות כיום בשוק העבודה בנוגע לשעות עבודה מרובות וזמינות מוחלטת לעבודה. נראה כי בחינה של איכות העבודה ותפוקת העבודה על פני הגדרות של שעות מרובות במקום העבודה יסייעו הן למקומות העבודה והן לעובדים ולעובדות.

 

בנוסף, יש לעודד נטילת אחריות הורית משותפת הן על ידי האבות והן על ידי האמהות, כך שהורים שירצו בכך יוכלו שניהם ליהנות מהורות פעילה באופן שוויוני ושלא ימנע מהם להתקדם בעבודה.

 

הכותבת מכהנת כנציבת שיוויון הזדמנויות בעבודה בפועל

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מאייר: מה רוצים ממנה?
צילום: רן דוד
אינה סולטנוביץ' דוד
צילום: רן דוד
מומלצים