המומים מכחלון? זו הבעיה שלכם

משה כחלון הוא שר מצוין שפעל בארבע השנים האחרונות לטובת הצרכנים. הרפורמות שהוביל בענף התקשורת, בראש ובראשונה בהורדת דמי הקישוריות ובפתיחת שוק הסלולר לתחרות, חסכו עד מאות שקלים בחודש למשקי הבית. בכך תרם כחלון להוזלת יוקר המחיה בישראל יותר מאשר הרבה פוליטיקאים ורגולטורים, שהבטיחו גדולות ונצורות אך סיפקו בעיקר סיסמאות.

עוד בערוץ הדעות של ynet:

איך לקחו את המגרש ונתנו ליהודים / פואד אבו חאמד

אין להם ביטחון בשבילנו  / רון בן ישי

סיגל נהרגה. איך אתם יכולים להמשיך כרגיל?  / איתי שרמר

לא בכדי האיץ ראש הממשלה בשריו "להיות כחלונים", אמירה שנתניהו צריך היה להפנות קודם כל לעצמו ולשר האוצר שלו. כי בניגוד לכחלון שהתמקד במעשים ולא בדיבורים, נתניהו ושטייניץ העבירו את הקדנציה החולפת בעיקר בהקמת אין-ספור ועדות שיצא מהן מעט מאוד (הריכוזיות, המזון, הרכב) ובחלוקת "גזרים" בדמות חינוך חינם מגיל שלוש או טיפולי שיניים לילדים - כולם מהלכים ראויים. אך נתניהו ושטייניץ בחרו לממן אותם באמצעות קיצוץ אכזרי בשירותים חברתיים אחרים למעמד הביניים.

לא הוביל מהפכה

למרות תפקודו המצוין של כחלון, צריך לקחת את פרישתו בפרופורציות. מצטיין ככל שהיה, כחלון פעל בתחום הסמכות שלו כדי להוזיל עלויות לצרכנים. לא פחות, אבל גם לא יותר. הוא לא הוביל מהפכה חברתית ולא שינה סדרי עדיפויות. גם הרקורד שלו במשרד הרווחה מתברר יותר ויותר כשנוי במחלוקת.

אפילו בביתו פנימה, במשרד התקשורת, נמנע כחלון מלקרוא תיגר על השיטה של בעלי השליטה ב"בזק" וב"פרטנר", שאול אלוביץ' ואילן בן-דב (בהתאמה), "לחלוב" את החברות שבשליטתם כדי לממן לעצמם את ההלוואות שנטלו בשוק ההון. בסופו של יום, כחלון פעל כדי לקדם תחרות ולהוזיל את חשבון הטלפון החודשי של כולנו - עבודה מבורכת שהיא בדיוק מה ששר התקשורת אמור לעשות.

כך שההלם בעקבות פרישתו של כחלון מעיד יותר עלינו מאשר עליו. הוא מעיד עד כמה התרגלנו לפוליטיקאים שמשרתים את הטייקונים במקום את הציבור, ועד כמה נבחר ציבור שבסך הכול עושה את המוטל עליו נחשב חריג בנוף. וזה עצוב. כי זה משקף עד כמה הסטנדרטים שלנו נמוכים וכיצד אנחנו מוכנים לקבל פוליטיקה שכולה רק דימוי וססמאות ריקות מתוכן כגזירה משמיים.

הרי לא הייתה סיבה לכך שדליה איציק ואריאל אטיאס, שרי התקשורת שקדמו לכחלון, לא פעלו כמותו. אבל הם העדיפו להמשיך את המסורת של כניעה ללחצים ושמירה על הקיים, ואיש לא דרש מהם אחרת.

הבשורה האמיתית שהביא עמו כחלון היא הנכונות שהפגין לצאת נגד האינטרסים החזקים במשק. האומץ להתעמת עם בעלי השליטה הגדולים ולהשתמש בסמכותך כנבחר ציבור כדי לשנות דברים. וזהו גם המסר שאנחנו כציבור חייבים לקחת איתנו לבחירות 2013: שמגיע לנו יותר. מגיעים לנו פוליטיקאים שמבינים את תפקידם כמשרתי ציבור ומוכנים לשלם על כך מחיר. אם נשכיל לדרוש מהם יותר, אנחנו עשויים לגלות עוד הרבה כחלונים בסביבה.

עו"ד עמירם גיל, מרצה למשפטים וראש התכנית לאינטרס הציבור בשוק ההון במרכז האקדמי למשפט ולעסקים.

גולשים מוזמנים לשלוח טורים למייל opinions@y-i.co.il