איך מנוהל "הר הדולרים" של בנק ישראל?
בנק ישראל רכש בין השנים 2011-2008 עשרות מיליארדי דולרים כחלק מההתגוננות כנגד המשבר הכלכלי. דו"ח מבקר המדינה שפורסם היום מצביע כי הבנק מנהל את יתרות המט"ח "במקצועיות", אך ללא מערכת מקובלת ומתועדת של קווים מנחים ונהלים וכי דיונים חשובים ורגישים כלל לא תועדו
חלפו יותר משלוש שנים מאז שהחלה רכישת הדולרים המסיבית של בנק ישראל. היה זה בימים שבהם המשבר הפיננסי בארה"ב השתולל וערכו של הדולר צנח. העלייה החדה בערך השקל הטרידה את ראשי המשק בגלל הפגיעה ברווחי היצואנים והיה חשש כבד שמא ספקולנטים רוכשים את השקל כדי לנפח את ערכו ולהיפטר ממנו תוך זמן קצר.
כתבות נוספות בנושא מבקר המדינה :
- המבקר לשרים: אל תעלו כעת מחירי מוצרי חלב
- המבקר: ועדת המחירים לא הייתה קשובה לציבור
- עובדי מדינה מקבלים בונוסים ללא קשר ליעילותם
התשובה הגיעה בדמות רכישות הדולרים. נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, הורה למנהל חטיבת השווקים באותם ימים, ברי טאף, לרכוש מאות מיליוני דולרים מדי יום על מנת להחליש באופן מלאכותי את ערכו של השקל. המדיניות זכתה לביקורת בינלאומית קשה אך נדמה שהצליחה לשמר את כושר התחרות של התעשייה הישראלית בתקופה מאתגרת ביותר.
כיום, השקל דווקא במגמת היחלשות מול הדולר, שחזר לימיו היפים. אך בנק ישראל נותר עם הר הדולרים שרכש. בין השנים 2011-2008 עלו יתרות מטבע החוץ שמחזיק הבנק המרכזי מערך של 28 מיליארד דולר לערך של 75 מיליארד דולר.
יתרות המט"ח אינן מיועדות לשימוש יום יומי, כמו הרווחים ממסים, אלא הן מיועדות לשימוש בעת חירום (כמו מלחמה או אסון טבע) כאשר שערי המדינה סגורים ויש לגייס כסף זר על מנת לרכוש סחורות חיוניות. בימים כתיקונם, מושקע הכסף הזר במניות, אגרות חוב ומטבעות בחו"ל על מנת שלא ישחק ערכו.
עד 2010, הושקעו יתרות המט"ח בהתאם להנחיות חטיבת השווקים של בנק ישראל ותחת פיקוחו של הנגיד. מאז כניסתו לתוקף של חוק בנק ישראל החדש ניתנה לוועדה המוניטרית בת ששת החברים, הזכות להתערב בניהול יתרות המט"ח עם קבלת אישור מיוחד משר האוצר. אמנם, בראש הוועדה עומד הנגיד עצמו, אך חבריה יכולים לכפות את דעתם עליו ברוב קולות.
"הבנק מנהל את יתרות המט"ח במקצועיות"
במהלך המחצית השנייה של 2011 ערך מבקר המדינה ביקורת בבנק ישראל ובדק את ניהול יתרות המט"ח. הביקורת, שפורסמה היום, אינה חריפה ונקבע כי "הבנק מנהל את יתרות המט"ח במקצועיות, ושם בשנים האחרונות דגש רב על שיפור תהליכי ניהול יתרות המט"ח ועל שכלול האמצעים הטכנולוגיים העומדים לרשותו". עם זאת, נמצאו כמה ליקויים, שחלקם תוקנו עוד במהלך הביקורת וחלקם עדיין בתהליכי תיקון.
נמצא, כי לרוב מתנהל בנק ישראל ללא מערכת מקובלת ומתועדת של קווים מנחים ונהלים. שיטות הניהול והעקרונות למדידת ביצועים היו מפוזרים בין מסמכים ומערכות שונות בבנק, והוועדות המופקדות על קביעת המדיניות פעלו בלי תיעוד של דיוניהן.
כמו כן, נמצא כי דיונים חשובים ורגישים כלל לא תועדו, כמו פגישות עבודה ותיאום בין נגיד בנק ישראל לשר האוצר והדיונים לקביעת הרכב המטבע התיאורטי המשמש כאמת מידה לביצועים של המטבעות השונים שמחזיק הבנק.
עובדי מבקר המדינה מצאו גם ליקויים בהגדרת הסמכויות של גופים שונים המעורבים בניהול יתרות המט"ח. כך, למשל, נמצא כי לא הוגדר מעולם מהו אותו שינוי עקרוני שרשאית הוועדה המוניטרית ליזום באישור שר האוצר, על פי חוק בנק ישראל החדש.
בנוסף, נמצאו ליקויים טכניים בעבודת הפיקוח של חטיבת השווקים על חדר העסקאות בבנק. גם הצעדים שנקטה חטיבת השווקים על מנת להפחית את הסיכון להפסדים כבדים בניהול היתרות לא נבדקו על ידי גורם חיצוני בתוך הבנק או מחוצה לו, כך שלא נמדדה מעולם יעילותם.
לבסוף, נמצאו ליקויים הקשורים לאמות המידה המוסריות של ניהול שקוף ותקין לטובת כלל הציבור הישראלי. בהתאם להנחיית מבקר המדינה, החל בנק ישראל להעניק טיפול מונע למקרים של ניגוד עניינים אצל עובדי הבנק המשקיעים את יתרות המט"ח.
לעובדים אלה גישה למידע רב ורגיש שכן פעולות הבנק גורמות לא פעם לתזוזות משמעותיות במסחר היומי, שגורם פנימי עשוי להפיק תועלת ממידע מוקדם בנוגע אליהן.
בדו"ח צוין, כי "הטיפול של הבנק בניגוד עניינים אפשרי של עובדיו נמשך זמן רב וטרם הסתיים". עוד מצוין בביקורת כי חסר בבנק נוהל לסיווג מסמכים רגישים שיסדיר את דרכי השמירה על המסמכים ויגדיר מי רשאי לראות כל מסמך.
לסיכום, צוין בדו"ח כי על בנק ישראל להשלים את הטיפול בליקויים. כמו כן, ציין המבקר כי הוא רואה לחיוב את חקיקת חוק בנק ישראל החדש והקמת הוועדה המוניטרית, ורואה בהם "צעדים מבורכים שפותחים הזדמנות לשפר את ההיבטים שהועלו בדו"ח ביקורת זה".
תגובת בנק ישראל: "גאים באופן בו מנוהל יתרות המט"ח"
בבנק ישראל התקבל הדו"ח בנחת. "הנגיד והנהלת בנק ישראל גאים באופן בו מנוהלות יתרות המט"ח בשנים האחרונות", נמסר מהבנק. "במבחן התוצאה, פעילות הבנק בתחום הוכיחה עצמה לטובת המשק הישראלי, המדינה ואזרחיה, על ידי תמיכה בצמיחה, בתעסוקה ובייצוא - ששמרה על כושר התחרותיות של כלכלת ישראל ותרמה רבות להצלחת המשק בהתמודדות עם המשבר הפיננסי העולמי.
"דו"ח מבקר המדינה מציין היבטים אחדים הטעונים שיפור שחלקם כבר הוסדרו במהלך הביקורת. שאר ההיבטים נמצאים בטיפול כחלק מהיישום של חוק בנק ישראל החדש.
"אנו מודים למבקר על העבודה היסודית שעשה ובמסגרתה הדגיש באופן ברור את האופן המקצועי שבו מנוהלות יתרות המט"ח. בנק ישראל ימשיך לעשות את עבודתנו נאמנה כפי שביצע אותה עד כה ועל בסיס חוק בנק ישראל החדש".
לפנייה לכתב/ת 
