באוצר מאמינים: המינוס שלנו יקטן תוך 3 שנים

בקרוב נכלכל את צעדינו טוב יותר? נתוני הלמ"ס שהתפרסמו היום מעידים לכאורה כי הכנסות משק הבית גדולות מההוצאות, בכל שכבות האוכלוסיה ואולם עדיין כ- 50% מהישראלים נמצאים באופן מתמיד במינוס.

• בור פיננסי: גם לבנקים יש אחריות על השכלתנו?
• מבית הספר ועד הפנסיה- האם נזכה לחינוך פיננסי בישראל?
  

על רקע זה מפרסם היום (ב') משרד האוצר את "התוכנית הלאומית לחינוך פיננסי בישראל". אחרי שלל יוזמות מקומיות ופיילוט של משרד החינוך לחינוך פיננסי בכ- 50 בתי ספר, עכשיו מציגים באוצר תוכנית אב אסטרטגית שתרכז את שלל התוכניות לחיזוק הידע הכלכלי-צרכני של הציבור.

על פי היעדים של התוכנית המפורטת, הפרושה על פני 60 עמודים, עד שנת 2015 תצומצם כמות בעלי החשבונות הנמצאים באוברדראפט, בכ- 10%, בנוסף תגדל ב-10% תכיפות המעקב שלנו אחרי חשבון הבנק.

עוד מאמינים באוצר כי בעוד 3 שנים יפחת ב-5% שיעור בעלי החוב שאינם משלמים במועד. פרמטר נוסף הוא שיפור משמעותי מבחני פיז"ה, שגובשו על ידי ארגון הOECD לשם יצירת מדדי השוואה בינלאומיים לאוריינות של צעירים בגלאי 15 בתחומים שונים.

השנה נערך פיילוט, כשנוסף לראשונה למבחן הבינלאומי, בו השתתפה גם ישראל, פרק העוסק באוריינות פיננסית. המבחן נערך אחת ל-3 שנים והמטרה היא לשפר את הציון במבחנים שיהיו ב 2015.

סומכים על תקציבים מחוץ לאוצר

מגבשי התוכנית מציינים כי יש גם צורך בשימת דגש בסיוע לציבור הנשים, "קיימות ראיות אמפיריות רבות בעולם לפערים מגדריים באוריינות הפיננסית, הבאים לידי ביטוי הן בידע והן בביטחון העצמי בהתנהלות הכלכלית, הנמוכים בקרב נשים בהשוואה לגברים", נכתב שם.

עוד מציינים כותבי התוכנית כי באתרי האינטרנט השונים מפוזר חומר רב בנושאים הללו, אך לא ניתן למצוא אתר מרוכז שנותן מענה מקיף. בכוונת האוצר להעלות בתוך שנה אתר אינטרנט מרכזי לחינוך פיננסי שיכיל מידע וכלים רבים לסיוע, מהלך שילווה בקמפיין פרסומי נרחב. בנוסף החל משנת 2014 ייערך שבוע חינוך פיננסי לאומי בסמוך לחג הפסח.

תוכנית האוצר דורשת משאבים רבים, שכרגע לא ברור מהיכן יגיעו. לאחרונה הוקמה באגף שוק ההון ביטוח וחיסכון במשרד, מחלקה לחינוך פיננסי שאחראית על גיבוש התוכנית. זו תוקצבה ב-10 מיליון שקל, כאשר חלק נכבד מסכום זה כבר מומש.

גורם בכיר באוצר אומר ל ynet כי הוא מאמין שאם התוכנית תראה תוצאות, יקל עליהם להשיג משאבים נוספים. בנוסף בונים שם על כך שגם מוסדות ממשלתיים ופרטיים יישאו בעול וחלק מהתקציב יבוא מהם – כך משרד הביטחון בכל הקשור להנחיית חיילים ומשוחררים, משרד החינוך, בנק ישראל, ואפילו גופים פיננסיים מסחריים.

אתה לא חושש ממעורבות של גורמים מסחריים בעלי אינטרסים בתוכנית כזו? "להיפך, זה גם הציפייה" אומר הבכיר באוצר. "יש ערך מוסף גם להשתתפות של הבנקים. זה נדרש כדי שהצרכנים ידעו מה לבקש. יש לעיתים הרבה פערים ויש צורך גם בתיאום ציפיות".

שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, אמר בעקבות הפרסום, "אחד הלקחים העיקריים מהמשבר הכלכלי הגלובלי הוא חשיבותם של החינוך והאוריינות הפיננסיים. עלינו לפעול להקניית כלים טובים יותר לציבור שיסייעו לקבלת החלטות כלכליות מושכלות. בין היתר נתמקד בהקניית ידע ויכולות פיננסיות לגיל הרך וכן לאוכלוסיות החלשות".

סגן שר האוצר, הרב יצחק כהן הדגיש את החשיבות שבקיומה של תכנית לאומית להקנייתם של ידע וכלים פיננסיים בסיסיים ולפיתוחה של מודעות פיננסית. "תכנית מובנית ושיטתית לחינוך פיננסי המותאמת בתכניה לשכבות גיל שונות, תתרום להעלאת הרווחה והביטחון הפיננסי של הציבור הרחב".

הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון, פרופ' עודד שריג הוסיף "חינוך פיננסי הוא חלק חשוב בפעילות האגף להגנת הצרכן, לצד הסדרת השווקים הפיננסיים והפיקוח עליהם". הממונה קרא לכל הגורמים הרלוונטיים לקחת חלק ביישום התכנית באופן מיטבי וציין כי האגף פתוח לשמוע את הערות הציבור.