שייקספיר לפני עגנון: מחדל הספרות בישיבות
מורים שכורעים תחת העומס, תלמידים שמעתיקים כדי לעבור את הבגרות - ויחידה אחת מתסכלת בספרות אנגלית. בישיבות ואולפנות רבות והולכות נפגשים התלמידים עם ספרות לראשונה, רק בבגרות באנגלית. מורה לאנגלית: "יש כאן מצב אבסורדי"
יונתן, תלמיד כיתה י"א בישיבה תיכונית בצפון הארץ, לא למד ספרות בישיבה, ובמשך השנים לא ראה בכך כל בעיה. מה רבה הייתה הפתעתו כאשר גילה לתומו שמעתה, לא רק שיצטרך לדעת ולהבין ספרות - עוד ייאלץ לעשות זאת באנגלית. "אין לי מושג איך עוברים את הבגרות הזאת", הוא אומר בגילוי לב, ומוסיף בתקווה: "אולי עד שאני אגיע למבחן, יחליפו תוכנית".
בשנים האחרונות דוחקות יותר ויותר ישיבות ואולפנות מרשימת המקצועות שלהן את הספרות, ומכניסות במקומה בגרות במחשבת ישראל. מעבר להשפעה התרבותית של תופעה זו, מסתבר כי היא עשויה להשפיע על תחומים רבים אחרים בחייו של התלמיד, ואחד מהם הוא מידת ההצלחה בבגרות באנגלית.
ספרות בדלת האחורית
החל משנת 2009 החל משרד החינוך להכניס בהדרגה לכל בתי הספר יחידה חדשה בספרות אנגלית, שמהווה שליש מהציון
הסופי בבגרות. ד"ר יעקב עזריאל, מרצה בחוג לאנגלית במכללת הרצוג – גוש עציון, ומורה לאנגלית בעצמו, מסביר את מקור השינוי בכך שבמשך שנים מורים לאנגלית נדרשו ללמד ספרות אנגלית כחלק מחומר הלימוד, אך לא היה לכך ביטוי בבגרות.
"המורה היה אמור להתייחס לנושא של ספרות אנגלית בציון המגן", הוא אומר. "בפועל, רוב המורים לא לימדו ספרות אנגלית באופן מסודר, או בכלל. לכן החליטו בפיקוח להחזיר עטרה ליושנה, ולהכניס את הספרות האנגלית לתוך הבגרות עצמה, כמו שהיה נהוג במתכונות שונות, עד לשנות השמונים".
בעוד רבים מברכים את החלטת משרד החינוך לעגן את לימודי הספרות האנגלית בבחינת הבגרות, טוענים מנגד מורים בחינוך הדתי כי המשרד לא נתן את דעתו לעובדה שיותר ויותר בתי ספר דתיים מוציאים מלימודי הבגרות את הספרות העברית.
מיכל, מורה ותיקה לאנגלית המלמדת בישיבה תיכונית בה לא לומדים ספרות, מסבירה: "ביחידה של ספרות אנגלית אנחנו נדרשים ללמד את התלמידים מיומנויות חשיבה גבוהות, להשוות, להעריך ולנבא. בנוסף, התלמידים צריכים לנתח את הטקסט ברמה ספרותית מאוד גבוהה. בתיכון הדתי שבו אני מלמדת ובו התלמידים לומדים ספרות זה לא קל, אבל אני מרגישה שיש להם גישה לחומר, והם מבינים את העניין.
"לעומת זאת, עם התלמידים בישיבה זה מאוד קשה! הם לא מבינים את הניואנסים הדקים, את העובדה שבספרות צריך לקרוא לפעמים בין השורות. הם לא מספיק מתורגלים בשימוש במיומנויות חשיבה גבוהות, ומעל לכל זה יש את הקושי השפתי של הבנת התוכן ופירושי המילים".
אין זמן ללמד מאפס
צבי אופיר, מורה לאנגלית שמלמד בכמה מוסדות דתיים בדרום הארץ, ובהם ישיבה תיכונית שבה ספרות עברית איננה חלק ממקצועות הלימוד - מתאר את המציאות המתסכלת, לדבריו: "יש כאן מצב אבסורדי לחלוטין שמתחיל כבר מכיתות היסוד. בעוד בעברית מוקצות שעות לכל אחד מהתחומים השפתיים: לשון, הבעה, דקדוק וכו', באנגלית מצופה מהמורה ללמד את כל התחומים הללו בשפה שהיא לא שפת האם של התלמידים, בארבע שעות שבועיות. המצב הזה היה כמעט בלתי אפשרי עד היום, והפך למטורף לגמרי כשהתווספה הדרישה ללמד ספרות אנגלית.
"הדרישות בספרות אנגלית מאוד גבוהות. התלמידים נדרשים לרמת ניתוח ספרותית גבוהה, ואין למורים את הזמן הדרוש ללמד אותם את זה מאפס. כדי להצליח ללמד את התלמידים את כל היצירות הדרושות, בצורה שבה באמת יבינו אותן - יידרשו לפחות שנתיים-שלוש, ומספר שעות שבועיות שיוקדשו רק לזה".
"מעבר לכך שהתלמידים לא מכירים כלים לניתוח ספרותי", מוסיפה מורה מישיבה תיכונית במרכז, "באה ההנהלה ובמקום לתת חמש שעות שבועיות לאנגלית, כמו שאמור להיות, מורידים שעה אחת לטובת חיזוק מקצועות הקודש. המורים נשארים עם כמויות אדירות של חומר ללמד, ועם תלמידים שלא מבינים מה רוצים מהם".
ומה עם הציון?
כששאלנו מורים כיצד כל זה משפיע על הציון של התלמידים ביחידה, שמהווה שליש מהציון הסופי בבגרות באנגלית - קיבלנו מכולם תשובה דומה: זה לא. בינתיים.
איך זה יכול להיות? פשוט מאוד: משרד החינוך מאפשר לבתי הספר לבחור באחד משני מסלולים להערכת התלמיד. האחד הוא מבחן בכתב בסוף י"ב, אפשרות שכמעט אף אחד מבתי הספר אינו בוחר בה, מאחר שהתלמידים נדרשים לזכור כמויות אסטרונומיות של חומר בעל-פה. האפשרות השנייה והרווחת יותר בקרב בתי הספר, היא תלקיט עבודות. התלקיט המדובר הוא אסופת עבודות שהתלמיד כותב לאורך כל שנות לימודיו התיכוניים. לתלקיט דרישות רבות ומוקפדות, הדורשות הן מהמורים והן מהתלמידים עבודה רבה.
אלא שמשיחות עם מורים עולה כי גם התלקיט איננו בחירה אידיאלית. מורה מאולפנה במרכז הארץ שבה לא לומדות התלמידות ספרות, סיפרה כי "אנחנו מאוד מתלבטים מה לעשות עם עניין הציון. בשיעורים אני מרגישה שהתלמידות פשוט לא מבינות על מה אני מדברת, ואין להן חיבור לחומר. האפשרות של תלקיט היא כאילו הכי מתאימה, והבנות מקבלות ציונים טובים. הבעיה היא שאנחנו יודעים שכדי להכין את התלקיט, תלמידות נעזרות בבני משפחה ומעתיקות אחת מהשנייה. מצד שני, אם נבחר בדרך של מבחן, אנחנו עלולים להביא בנות רבות להיכשל בבגרות, וזאת דילמה אמיתית".
במשרד החינוך רואים את הדברים אחרת
על אף התמונה העגומה העולה משיחות עם מורים, ממשרד החינוך נמסר כי "במסגרת המפגשים השוטפים של המפקחת על הוראת האנגלית עם המורים, עולה מהשטח משוב חיובי בנושא. תוכנית הלימודים באנגלית מיועדת לכלל המגזרים, ובכלל זה לישיבות התיכוניות.
"פרק הספרות המיועד לתלמידי 4 ו-5 יחידות לימוד מוטמע באופן הדרגתי בכל בתי הספר. במסגרת הטמעת פרק הספרות, שילב המשרד את הנושא במסלול הכשרת המורים. כמו כן, שילב המשרד באתר המפמ"ר לאנגלית מערכי שיעור, הנחיות וקטעי וידאו שעומדים לרשות המורים. במקרים בהם נתקלים בתי ספר בקשיים, הרי שהמשרד מעמיד לרשותם מדריך מחוזי המתמחה במיוחד בפרק הספרות".
ומי בכל זאת מסתדר עם התוכנית?
ד"ר יעקב עזריאל מספר שהוא שומע לא מעט ביקורות חיוביות על התוכנית, ושהוא עצמו נהנה ללמד את החומר: "בסך הכל, אני מרגיש שהתלמידים זורמים עם זה. גם מי שפחות אוהב ספרות מסתדר. לתלמידים ישראלים מאוד חשוב לקבל ציון טוב בבגרות באנגלית". עזריאל גם לא שוכח לציין שבמוסדות שבהם הוא ורוב עמיתיו למקצוע מלמדים בגוש עציון, לומדים רבים מהתלמידים במגמת ספרות, או לכל הפחות עושים יחידה אחת בספרות עברית.
לפנייה לכתב/ת 
