מלחמת הכוכבים: לג'ורג' לוקאס נגמר "הכוח"
האם דיסני יצליחו לייצר משהו משמעותי מ"מלחמת הכוכבים"? עוד מוקדם לדעת. מה שבטוח הוא שהוויתור של ג'ורג' לוקאס על היקום שברא מסמן יותר מכל את ההכרה העצמית בסוף הקריירה היצירתית שלו - דבר שמעריציו הנבגדים זיהו כבר מזמן
הסערה האינטרגלקטית הזאת לא זוהתה על ידי לווייני נאס"א. טובי החזאים, האסטרונומים והאסטרולוגים לא הצליחו לנבא אותה מראש. בעוד שעיני כל העולם נשואות להוריקן סנדי בחוף המזרחי של ארצות הברית, נרקמה בחופה המערבי העסקה בין ג'ורג' לוקאס ליו"ר דיסני רוברט אייגר, למכירת חברת לוקאספילם לתאגיד הקולנוע הענק. ההודעה המפתיעה טילטלה את עולם הקולנוע, ובעקבותיה הגיע האפטר-שוק: דיסני תפיק טרילוגיה חדשה ל"מלחמת הכוכבים".
4.05 מיליארד דולר עלתה העיסקה הזאת לדיסני, אבל אפשר להבין מה השיקולים של האולפנים, שתחת המטריה התאגידית שלהם פועלות חטיבת הסופר-הירו של מארוול, וחטיבת האנימציה פיקסאר (שצמחה בעצם מתוך לוקאספילם). אפשר להגיד שהאימפריה מכה בשלישית עם רכישת הזכויות על הפרנצ'ייז המשפיע ביותר בתולדות הקולנוע - מאבני היסוד של התרבות הפופולרית. תחשבו על כל הסרטים, הסדרות, הספרים ואימרות השפר היומיומיות שבאו לעולם מאז צאת "מלחמת הכוכבים" ב-1977, וציטטו את אובי וואן קנובי ולוק סקייווקר.
פה יש רק צד אפל
למי שתהה, או זילזל, או שסתם נמאס לו, הגיעה העיסקה הזאת, שמאשררת מחדש את המעמד של "מלחמת הכוכבים", לפחות מבחינה שיווקית-כלכלית. "העיסקה משלבת תוכן איכותי, ובו 'מלחמת הכוכבים' - מגדולי נכסי הבידור בכל הזמנים, עם היצירתיות של דיסני בתחומים רבים. זאת כדי ליצור צמיחה ושימור הערך לאורך זמן רב", הסביר אייגר את הצד של דיסני במהלך, ששם קץ לעמימות בנוגע להפקת טרילוגיה נוספת - כזאת נמצאת על הפרק, והסרט שיפתח אותה ייצא ב-2015.
אז את הצד של דיסני בעיסקה (הצד האפל, יש מי שיטען) אפשר להבין, אבל הצד של לוקאס הוא תעלומה עבור רבים. נכון, הוא כבר הצהיר על פרישתו מעסקי הקולנוע (או מיצירת שוברי קופות, אם נדייק) בשנה שעברה, אבל אף אחד לא באמת האמין לו. אולי ההפקה האחרונה של לוקאספילם, "Red Tails", כשלה בקופות, אבל הפרנצ'ייז של "מלחמת הכוכבים" המשיך להניב לו פירות בקולנוע, בטלוויזיה, במשחקי המחשב, והמרצ'נדייז לסוגיו. הוא המשיך לעשות כסף, והרבה.
"ספקטקל מקדים זמנו" - הטריילר המקורי של "מלחמת הכוכבים" מ-1977
אז למה בכל זאת הסכים לוקאס להשיל מעצמו את סמכויותיו כקיסר הבלתי מעורער של היקום של "מלחמת הכוכבים", ולהעביר אותן לפדוואן שלו, קת'לין קנדי, שתירש את מקומו בחסות הבוסים החדשים מדיסני (וכבר הצהירה באופן חד משמעי שהסרטים הבאים בסאגת "מלחמת הכוכבים" נכנסו לעשייה והיא כבר התחילה לעבוד עליהם)?
התשובה הברורה והמידית היא ההצעה הבלתי נתפסת של ענקית הקולנוע. לוקאס הוא לא אדם שמתקשה להגיד "לא" למישהו, אבל סכום של 4.05 מיליארד דולר הוא באמת לא מהעולם הזה, אפילו לא מגלקסיה רחוקה רחוקה. זה סכום שיאפשר לו לנוח בחלק האחרון של חייו, אפילו להתענג על הבייבי שלו מרחוק - כמעריץ. כמו סבא והנכדים שלו. שההורים ישברו את הראש מה לעשות איתם.
השיקולים הכלכליים הגיוניים, מבוססים, ומפתים, אבל העסקה הזאת היא לפני הכל ביטוי לשבר נורא בחייו היצירתיים של לוקאס. כבמאי צעיר ושאפתן ב-1977, הוא שינה את הקולנוע העולמי לנצח עם "מלחמת הכוכבים" - נקודת ציון משמעותית בתולדות הקולנוע, שהביאה לראשונה אל המסך הגדול יקום נגיש ומוחשי לצופים, כפי שהוא רחוק וזר להם. הוא עשה זאת באופן משכנע עד כדי כך, שהמונים נסחפו אל היקום שברא, ואימצו אותו כמציאות אלטרנטיבית בחייהם היומיומיים.
קפיצת חלל
"מלחמת הכוכבים" היה ניסוי יומרני שהצליח מעבר לכל מה שניתן היה לשער - מבחינה קולנועית וקופתית - ועל הצלחה זו נישא, כשמתח את הסרט לכדי טרילוגיה עם "האימפריה מכה שנית" (1981) ו"שובו של הג'דיי" (1983), אותם ביימו אירווין קירשנר וריצ'רד מרקנד (אבל רק כשוליות של מאסטר ג'ורג'). לוקאס היה המוח והלב של "מלחמת הכוכבים", והוא כתב את סיפור הרקע להרפתקאותיו של לוק סקייווקר, המרידה באביו דארת' ויידר, והמרידה באימפריה הפשיסטית אותה ייצג.
אבל המיתולוגיה שיצר לוקאס במו ידיו, מיתוס ההתבגרות של הג'דיי לוק סקייווקר, לא נוצרה כאגדה בדיונית לכל המשפחה - מאחוריה עמד יוצר עם מודעות פוליטית ופרספקטיבה היסטורית. הסיפור רחב היריעה שכתב - ורק חלקו האמצעי הופק בטרילוגיה הראשונה - הונע בין השאר מכוח הצנטרפוגה והצד האפל שלה שזיהה לוקאס במחזוריות המאבקית הבלתי פוסקת של דמוקרטיה ודיקטטורה, טוב ורע, ג'דיי וסית'. זוהי מאסה פוליטית ברוח סאגת "כוכב הקופים" או "THX 1138" שלו עצמו.
הטריילר של "האימפריה מכה שנית"
לוקאס אף העיד בראיונות שנערכו עמו בשנות ה-80 כי סיפור המסגרת של "מלחמת הכוכבים" נכתב בהשראת האירועים החדשותיים בווייטנאם, והניסיון של הנשיא ריצ'רד ניקסון לספח לעצמו סמכויות יתר לצורך "חיזוק המשילות" - ממש כמו הקיסר פלפטין, ממש כמו בנימין נתניהו בימינו. את הזרעים לרעיונות הללו הוא נטע בטרילוגיה הראשונה, אולם פריצת הדרך היתה הכוליות של היקום שברא והנוכחות של הדמויות שבו כאן בחיינו עלי אדמות.
אבל מה שהיה חדשני ופורץ דרך בסוף שנות ה-70 ובתחילת ה-80, הפך לסטנדרט עבור אולפני הוליווד. הם חיקו את ההצלחה הכבירה של "מלחמת הכוכבים", על האלמנטים ההפקתיים והתוכניים שלה, והעזו לפתח ולהשקיע כספים בז'אנר המדע בדיוני שנתפס כיקר מדי עד אז. סרטים כמו "החור השחור" (1979), "שודדי הקרח" (1984) ואחרים נוצרו בהשראת "מלחמת הכוכבים", וקפיצת החלל הנועזת שביצע לוקאס תחילה, היתה לטכנולוגיה שימושית לכולם. האחרים יישרו איתו קו.
"החור השחור" - דיסני יוצרים חלל משלהם ב-1979
אי היכולת לחדש ולשנות הותירה את לוקאס ו"מלחמת הכוכבים" על טייס אוטומטי, בעוד שאנשי השיווק שלו עשו את העבודה והגדילו את הנפח של לוקאספילם שלו לממדים עצומים. היקום שלו המשיך להתפשט, גם כשכל מה שלוקאס עצמו עשה היה לשכפל את הטרילוגיה המקורית בפורמטים שונים, להיעזר בסטיבן שפילברג ידידו עם סאגת "אינדיאנה ג'ונס", ולהוציא סרטים בינוניים ("ווילו והנסיכה") עד כושלים ("הווארד הברווז").
רבותי, ההיסטוריה חוזרת
עם בואו של העידן הדיגיטלי, היה ברור ללוקאס כי הניסיון הטכנולוגי שלו כבר לא משמש כיתרון. האפשרויות החדשות הרחיבו את אופקיהם של במאים רבים, ויצירת עולמות הפכה לדבר שבשיגרה. מי שכן עמדו לצדו היו המעריצים האדוקים והנאמנים שלא עזבו אותו, ואלו הניעו אותו לגייס מחדש תעוזת נעורים, וליצור - לרענן את הסאגה עם טרילוגיה חדשה, טרילוגיית הפריקוולים של "מלחמת הכוכבים". ללכת הפעם עד הסוף, כמעט.
טרילוגיית הפריקוולים היתה ביטוי של אומץ לב, ולוקאס חזר באמצעותה ליצירת הביכורים שלו "THX 1138" מ-1971 - מותחן מדע בדיוני אורווליאני, שעם כישלונו הקופתי מעולם לא הצליח להשלים. הפריקוולים של לוקאס היו אפלים יותר ונוטפים מפוליטיקה. המחקר ההיסטורי שהוא מבצע ביקום שהוא עצמו ברא חושף בפנינו קנוניות מהזן המקיאווליסטי, ומהלכים ערמומיים שמביאים לקריסתה הטבעית כמעט של הדמוקרטיה, ועלייתו של הדיקטטור על חורבותיה.
למרות ההצלחה בקופות שנסמכה על זכויות העבר שלו, "אימת הפנטום" (1999), "מתקפת המשובטים" (2002) ו"נקמת הסית'" (2005) נחשבו לכישלונות יצירתיים, והביאו מפח נפש למעריצים. לוקאס התסריטאי ניסה לפנות לכל הקהלים הפוטנציאליים שלו, ליהנות מכל העולמות, אבל לא הצליח לשלב היטב בין התוכן הפוליטי הקשה (שלא פעם התכתב ישירות עם משטר ג'ורג' וו. בוש) עם ההומור הילדותי, והמניפולציות הדרמטיות-רומנטיות בסרטים. זה לא עבד.
הקנוניות הפוליטיות בטריילר של "נקמת הסית'" מ-2005
אפשר להגיד שטרילוגיית הפריקוולים אותה לוקאס יצר, הפיק וביים, היתה בעצם תחילת הסוף שלו כקולנוען. הוא הבין כי בתחום הטכנולוגי אין לו כבר יותר מדי מה לחדש, בטח לא כשג'יימס קמרון מאתגר אותו עם פרויקטים כמו "אווטאר". הוא יכול לנצל את המדיום הדיגיטלי רק כדי לשכפל ולייצר גרסאות מעודכנות ל"מלחמת הכוכבים", ולעשות מזה כסף, המון כסף. אבל בכל מה שנוגע לאופק יצירתי הוא תקוע. פאן טהור הוא משהו שלא מחדש לו הרבה.
הפריקוולים גם יצרו שבר עם קהל המעריצים העצום של הסאגה, שנשאו אליו עיניים בציפייה לתוכן חדש ומרתק עבורם - קפיצה אחורה בזמן לילדותם שתישאר עדכנית בימינו. לאחר שנכשל במשימה והתמקד במלאכת המרצ'נדייז, נשבר האמון בינו לבינם. ההצהרה שלו כי העותקים המקוריים של "מלחמת הכוכבים" יישארו לעד בכספת של לוקאספילם ולא יוצגו עוד בציבור, היתה שיא השבר. רבים מהם רואים בלוקאס כבוגד - בהם, וגם במורשתו (שחרור נכסי הצאן ברזל הללו לטובת הציבור, תהיה מנחה חיובית מצד דיסני).
בשנים האחרונות, כשלוקאס הסתכל במראה הוא ראה את דארת' ויידר משתקף אליו - דמות ממוכנת של עצמו, ושל הקולנוען פורץ הדרך שהיה בעבר. חשבון הבנק מסודר בכל מקרה, אבל חשבון הנפש העלה שאין לו עוד יכולת לחדש ביקום העצום שברא. ברשותו אמנם טיוטות של טרילוגיה
נוספת (פרקים 7, 8, 9), אולם אחרי אכזבת הציבור מהפריקוולים, למה לו להעביר את אותנו עוד מחזור של תהפוכות משטריות בגלקסיה? ובלי דארת' ויידר המנוח, זה נראה מיותר.
האם דיסני יכולים ליצור משהו משמעותי מהחומרים האלו? היקום של לוקאס נותר רחב מספיק בשביל לשמש כשדה משחקים תסריטאי עבור קנדי וצוותה, והיכולות הטכנולוגיות בהחלט כאן. אבל הנטייה של התאגיד לתקינות פוליטית לא מעודדת. למרות היחסים המעורערים עם אבא ג'ורג', המעריצים מרגישים היום קצת מיותמים, ודיסני צריכים להוכיח שהם מסוגלים להיות אבות חורגים ראויים. תומכים, נדיבים, ובעיקר נועזים. כמו שלוקאס היה בתחילת דרכו.
