מצדיעים לקרליבך: הרבי נפטר, הניגון עוד ח"י

הקרליבך האהוב ביותר: "לולא תורתך שעשועיי"

הרב קרליבך השפיע גם עלי. בדרך שהלך בה, באהבת ישראל גדולה שלו, פתיחותו והשמחה שבו. הוא לא ראה דתיים וחילונים, אלא התעקש על הניצוץ שבכל אדם, ועל הטוב שבו. הוא היה הצדיק הכי גדול של הדור הזה, והיו לו מנגינות נפלאות. את דרכו והמוזיקה השלו הכרתי עוד לפני המופע "קרליבך חי", שבו גילמתי את הרבי המרקד.

מיקה קרני: שיר כאישה לאישה

הקרליבך האהוב ביותר: "יהי שלום בחילך"

לא פעם שרתי משירי קרליבך בהופעותיי, ואף זכיתי להופיע עם בתו של הרב, נשמה קרליבך. אני אוהבת את כל שיריו, אבל בעיקר את "יהי שלום בחיילך". אף שהשיר הזה ממוען לירושלים, אני רואה אותו כמוקדש לאישה, ואני אוהבת לשיר אותו כאישה לאישה. עבורי הוא סוג של ברכה לבית.  

נשמה קרליבך מבצעת את "יהי שלום"

לרב קרליבך הייתה יכולת מיוחדת לקחת טקסטים מהתפילה או מהמקורות, ולהפוך פסוק אחד לשיר שלם, הכולל בית ופזמון. כעת, כשאני מתעסקת עם העיבוד של "שיר השירים", אני נתקלת בזה לראשונה בעצמי, ובטוחה שקיבלתי המון כוח והשראה משיריו של קרליבך. הוא העז לקחת את הטקסט המקראי ולהפוך אותו לשירים המושרים בפי כל. בזכותו הטקסטים הללו הגיעו להמון אנשים שלא מגיעים לבית הכנסת, וזו גדולתו.

אהרון רזאל: עוד שבוי בקסם

הקרליבך האהוב ביותר: "השמיעיני את קולך "

המוזיקה של רבי שלמה קרליבך שינתה את חיי. בתור מסטרנט למוסיקולוגיה עסקתי במוזיקה קלאסית, אך מוזיקה יהודית הייתה דבר רחוק עבורי. מוזיקה יהודית הייתה מבחינתי חזנות וכלייזמרים, אבל בשירים של קרליבך הייתה טריות. כשנה לאחר פטירתו, נחשפתי לשיריו של קרליבך כשהחלו להיות מושרים בפי כל. זה גרם לשינוי בתפיסה שלי - וגרם לי לרצות לשלב את היהדות במוזיקה שלי.

"שירה כסוג של מדיטציה". אהרן רזאל(צילום: אבשלום לוי)

הפעם הראשונה שבה פגשתי שירה כסוג של מדיטציה, הייתה בארוחת שבת בצפת. החברים שרו את "השמיעיני את קולך" מ"שיר השירים" סביב השולחן במשך כחצי שעה! הייתה שם התרוממות רוח, וזה היה חדש בשבילי - המוזיקה כחוויה. מצד אחד, זאת מוזיקה מאוד ישנה, ומאידך, היה משהו בסולם, בקצב - שהיווה חידוש עבורי. עד היום אני שבוי בקסם הזה.

אודי דוידי: הלחין את הפסקול היהודי

 הקרליבך האהוב ביותר: "בשם ה' אלוקי ישראל "

משהו בפשטות שבשיריו של ר' שלמה מרתק בכל פעם מחדש, אבל שיר אחד לדעתי עולה על כולם: "בשם ה' אלוקי

ישראל", מהשירים הפחות מוכרים של רבי שלמה, "הרבי המרקד". פעם ישבתי עם אחד מתלמידיו. דיברנו על איך כותבים שיר. בכלל, מרתק כיצד בהרמוניה מינימלית הוא הלחין את הפסקול היהודי שמלווה וילווה אותנו. כדוד המלך, כך ר' שלמה: מה דוד חי וקיים, שבכל רגע ושעה עומד יהודי באיזשהו מקום בעולם וזועק את התהילים - כך גם בכל רגע נתון יהודים רוקדים ומתחזקים משיריו העוצמתיים של הרבי המרקד.

"איך היה ר' שלמה מלחין?" שאלתי את החסיד הנלהב. "תהיה ספציפי", הוא הפציר בי. "בשם ד' אלוקי ישראל", אמרתי לו. "השיר הזה מרעיד אותי בכל פעם מחדש".

"לשיר הזה יש סיפור מיוחד". שח החסיד. "פעם הגיע ר' שלמה לבר מצווה שערכו ליתומי צה"ל ולבני משפחות שכולות. הוא הרגיש כמו האבא של כל אחד ואחד מהחוגגים. ברגע אחד מיוחד כינס את כל בני המצווה מתחת לטלית גדולה, לקח את הגיטרה ביד, ואמר: 'יש לי שיר'. כך, בהופעת בכורה, הוא שר שיר שהלחין באותו הרגע: 'בשם ד' אלוקי ישראל".

לא הצלחתי לעצור את התרגשותי. פתאום ניטעה בי ההכרה שאולי הבנתי את סוד קסמו, את הקסם שבאישיות, הקסם שבלחניו. יכול להיות שהיה שם מינימום של אקורדים, אבל בטוח שהיה שם מקסימום של רגש.

יוני גנוט: תורה מתוקה, מאירה ועמוקה

 הקרליבך האהוב ביותר: "התנערי "

אני כל כך אוהב את השיר הזה! הוא כל כך ייחודי בלחן ובהגשה שלו, שאין לך ברירה אלא לחקות את רבי שלמה כשאתה עושה אותו. ההתפתלות שלו במילים "מעפר קומי" - יכול ממש לדמיין את כנסת ישראל מתנערת מהעפר והאבק.

"אי אפשר להבין את קרליבך ללא הרקע של השואה". יוני גנוט(צילום: רגעים מנצחים)

אי אפשר להבין את קרליבך ללא הרקע של השואה. הרצון שלו לחבק כל יהודי (שלא לומר כל אדם), נבע מהתודעה שבעולם שאחרי השואה יש כל כך הרבה כאב, קור, ספקנות וציניות - שבשביל לחדור את החומה הזו, הוא חייב ממש לשבור את המחיצות ולגעת באדם שעומד מולו. הוא ממש הרגיש את כנסת ישראל שהתפלשה בעפר, ואט-אט מתנערת וקמה.

כיוצר וזמר קרליבך הוא מקור השראה בלתי נדלה בעבורי! קודם כל, ביכולת להשתמש בחום של המוזיקה כאמצעי לפתיחת לבבות ולדיבוק נשמתי וחברי. בנוסף גם כמנוף לשליחות חברתית, וליצירת התחדשות דתית. אבל גם כיהודי פשוט, בשנים האחרונות, הספרים של הרב קרליבך "מסדרים" לי את הראש והלב בחגים. יש לו תורה מתוקה, מאירה ועמוקה. מושרשת ונטועה במסורת הדורות מחד, ומלאת פתיחות, מאור פנים ואהבת אדם מאידך.

יצחק מאיר: שרים אותו בכל מופע

הקרליבך האהוב ביותר: "אהבת עולם"

פעמים רבות היו שואלים את קרליבך: "מהו השיר הטוב ביותר שלך? איזה ניגון מבין המאות שהלחנת אהוב עליך ביותר?" והוא, בנוסח קרליבכי אופייני, היה משיב: "כל שיר שלי, כשאני שר אותו - הוא האהוב עלי ביותר".

זה מה שמאפיין את סוד קסם שיריו של האיש. מצד אחד, פשוטים וקליטים כל כך, מצד שני, כשאתה שר אותם הם שואבים אותך אליהם, מפגישים אותך עם עצמיותך.

"אהבת עולם" של ר' שלמה, הוא שיר שכמעט ואין מופע שלנו בלעדיו. בפסטיבל הכלייזמרים האחרון בצפת הייתה לי הזכות לארח את חנן יובל. לפני ששרנו את השיר הזה, ביקש חנן להוסיף משהו בנימה אישית: "אתם יודעים, מוריי ורבותיי - כשהכנסתי את בני הבכור לחופה, ביקשתי ממנו ששיר הכניסה יהיה 'אהבת עולם' בלחן של ר' שלמה קרליבך. בני הסכים. אין שיר מתאים מזה לרגעים מרוממים כאלה".

גם אני את רשות הדיבור ביקשתי, להוסיף משהו בנימה אישית: "אתם יודעים, מורי ורבותיי", אמרתי, "לפני כשנה הכנסתי את בני הבכור בבריתו של אברהם אבינו. ומהו השיר שביקשתי מקהל המתאספים לשיר ברגעי רוממות אלה? 'אהבת עולם', בלחן של ר' שלמה קרליבך".

עדי ארד: למדתי ממנו איך להלחין

הקרליבך האהוב ביותר: "שפכי כמים לבך"

מאז ראשית דרכי במוזיקה היהודית, הוקסמתי מדמותו ומיצירתו של הרב שלמה קרליבך. לחניו תמיד היו כל כך פשוטים וסוחפים. הוא אף השפיע עלי בכתיבתי. הגישה לכתיבת המוזיקה הייתה כמו למדיטציה: חיבור למילים ותפילה שהלחן ינחת עלי בהשראה שמיימית. דרכו למדתי לחפש את הפשטות והצניעות במוזיקה, ודרך זה לגדול ולחולל שינוי בנשמה.

מתוך הערכה עצומה אהבתי תמיד לשלב את שיריו בתוך ההופעות. לא פעם השתתפתי במופעים לכבודו, ועד היום אני מעבירה הרצאות על מוזיקה יהודית וקרליבך, כשביצעתי את ששיריו, חשתי כאילו אני נושאת במקל קסמים, והלחן היה מחלחל כקסם מופלא על הקהל שהיה מצטרף ונכנס לתודעה רוחנית אחרת. בגאונותו הצנועה ידע קרליבך לקחת משפט אחד - ולהלחינו כך שהמילים יחדרו ללבבות ויפעלו בהם.

מאז ומעולם נגע בי והפנט אותי - כמבצעת וכמאזינה - השיר "שפכי כמים ליבך נוכח פני ה'". הטקסט הרוחני והעובדה שהפעולה היא בלשון נקבה, כבש אותי. התחברתי למשמעות התחושה שלעיתים הלב מלא וגדוש במים סוערים של כאב או געגוע, ואז המקום היחיד שבו ניתן לשפוך את ים הרגשות הללו, הוא נוכח פני ה'.

אין בעולם לב רגיש יותר מלב של אמא. כשאני מבצעת את השיר הזה, אני חשה כצוהר עבור כל הנשים שפותחות את ליבן, ויוצא ממנו נהר שלם של כונוות. "נוכח פני ה'" הוא משפט כל כך חזק, שהרי במקום "את פניך אבקש" - הקב"ה נוכח כמו אב רחום, ומכיל את דמעותינו.

שלמה כ"ץ: עוצמת הכאב, עוצמת הכיסופים

הקרליבך האהוב ביותר: "נחמו נחמו עמי "

מדובר באחד מהניגונים שהשפיעו עליי ביותר, וממשיכים לגעת בעומק נשמתי. הפשטות של הניגון והחזרה על שני אקורדים במשך כל השיר, מחדיר את עוצמת הכאב - ובו זמנית את עומצת הכיסופים לנחמה אמיתית. זהו ניגון שאני שר במשך כל השנה, ולא רק לאחר תשעה באב.

הפשטות הזאת של הנגינה היא העמוקה מכל, והיא לוותה את רבי שלמה במשך כל חייו. הרי כל חייו הוא ניחם את עם ישראל, ובו בזמן התפלל לקב"ה "ליום שכולו שבת". הרב קרליבך ממש הצליח לחיות את התפילות שהיה מתפל,ל ואת התורות שלימד. לא היה שום מרחק בין מה שיצא מפיו, לבין מעשיו בעולם הזה.

יובל טייב:

הקרליבך האהוב ביותר: "אם אשכחך ירושלים "

לשיר הזה יש מילים ולחן הנוגעים לכל יהודי, באשר הוא. בכל הזדמנות שבה אני מבצע את השיר, ההתעלות והחיבור

הנשמתי הוא אדיר!

כשהייתי "ילד הפלא" זכיתי לשיר במופע משותף עם "הרבי המרקד", לכבוד חול המועד סוכות. השמחה בסוכה הענקית הייתה עצומה! ר' שלמה היה מתאר זאת: "שמחה עד לב השמים". ברדתו מהבמה עטף אותו הקהל בחום ובאהבה. משפט אחד שביקש מהסובבים אותו, חקוק היטב בזיכרוני. "תהיה בקשר". היה לו חיבור עם כל אדם מישראל, ויכולת מופלאה לשזור ניגון, עם דבר תורה, עם סיפור מרתק. לא בכדי זכה שעל שמו מתקיימים מנייני קרליבך רבים בעולם כולו.