יובל של טעויות אופנתיות: דמי מור בת 50
דמי מור התחילה את העשור החמישי של חייה כגרושה עם גוף מושלם, וסיימה אותו כגרושה פעם שנייה מינוס כמה קילוגרמים. באמצע היו כמה בגדים מחרידים ואשטון קוצ'ר אחד. אז מה? גם המעצב(נ)ת מודה: היא נראית נפלא
פעם גיל 40 היה הגיל הכי מפחיד, והאמת היא שעד היום משבר גיל ה-40 הוא מושג שמוכיח את עצמו בכל פעם מחדש: כשמדובר בנשים זה בא עם חומצות שיער, איפור מוגזם, בוטוקס וחיתוכים, ואילו הגברים תולים על זרועותיהם השעירות והלא מושכות במיוחד פרגיות עתירות סיליקון ושאר תוספות, כאילו שממוצע הגילאים יעיד לטובתם. המעצב(נ)ת תוהה מה קורה בעשור שאחרי המשבר, ויום ההולדת ה-50 של דמי מור, שיחול בשבוע הבא, הוא הזדמנות מצוינת לבחון את זה. המעצב(נ)ת חייבת להודות בקנאה רבה שמור נראית מדהים ולמרות הבחירות המחרידות בבגדים, היא מצדיעה לה ואפילו מוכנה לפרגן בביקורת בונה.
טורים אחרונים של המעצב(נ)ת:
- דניאל, תכיר: נערות ג'יימס בונד שלנו
- גווינת של היום, גווינת של הלילה: פעמיים פאלטרו
- אשה יפה, סטייל מפוקפק: ג'וליה רוברטס בת 45
2003 היתה שנה מופלאה בשביל מור. בגיל 41 לחשוף גוף מושלם בביקיני, ועוד מול המוני צופים ב"מלאכיות של צ'ארלי 2", זה הישג. לאו דווקא בגלל הבטן השטוחה, אלא בעיקר מכיוון שהגברת יודעת לשמור על עצמה בתודעה, אפילו אחרי כמה שנים של התבודדות בחווה הענקית שלה באיידהו ואחרי גירושים מתוקשרים מהגבר-גבר ברוס וויליס. אבל לא רק מלאכית רעה, גם קוגרית לא קטנה שאוספת לחיקה את אחד הילדונים השווים של הוליווד - אשטון קוצ'ר. עם הבדל של 16 שנים ביניהם, מור נראתה זוהרת מתמיד. רואים? לא תמיד חייבים ניתוחים פלסטיים,
אבל זה עדיין לא עזר לה בתחום הבגדים. באחת הפרמיירות של המלאכיות, יחד עם לוסי לו, היא החליטה להגיע באנסמבל לא ברור של ג'ינס מלוכלך וחולצה שמתאימה למישהי שנורא רוצה להיראות צעירה מגילה האמיתי. הניסיון הנואש להיות קולית לא ממש עבד. לו במעיל לבן נראתה הרבה יותר טוב, אבל אולי זה בגלל החשש שקוצ'ר יחשוב שהיא מתלבשת כמו זקנה. חבל שזה על חשבון הלב החלש של המעצב(נ)ת.
אחרי שלוש שנים של היעלמות מהשטח, הרבה תרגילי ספורט וגם חתונה אחת בחשאי עם קוצ'ר, מור חזרה עם שמלה שחורה א-סימטרית עם תוספת שיפון ונראתה כאילו התנפל עליה מעצב רעב לשרוול, תלש צד אחד וברח כשהוא משאיר שרוול יתום מאחור. השרוול היחיד יוצר אשליה של כתפיים לא שוות בגודלן, האחת ענוגה והשניה סתם תלויה שם, נפוחה משהו, בלי צורה. השמלה היתה יכולה להיראות נפלא על מור אם היא היתה פשוט שמלת סטרפלס, אפילו בלי שיפון. מור מתחזקת את עצמה כמו שצריך, אוכלת אוכל נא, כך מספרים, וסובלת כדי להיראות טוב. חבל להרוס את זה עם שמלה כזו. הנעליים אגב, היו צריכות להישאר בבית למשחקי התפקידים עם קוצ'ר. לא יוצאים עם כאלה לרחוב.
שנה אחרי ומור מנסה להרשים עם עוד שמלה שחורה, קצרצרה, אבל שוב עם יותר מדי פרטים על השמלה: נוצצים, נוצות, בד משי מבריק ועוד אשטון אחד שנראה כאילו יש לו בחילה מעצמו. מור היתה צריכה ללכת על שמלה חלקה. האורך מצוין לרגליים החטובות, אבל הפרטים על השמלה מושכים יותר מדי תשומת לב. המחשוף סגור מדי, מחשוף וי יכול להיות מצוין לפנים מרובעות משום שהוא שובר את הקווים. מחשוף מעוגל ועוד סגור כזה מתנגש ויוצר אשליה של פנים מלאות יותר. אפשר גם היה לבחור בשמלה קצת יותר הדוקה באזור הבטן.
גם בשמלה הלבנה מור לא מרשימה במיוחד ולו בגלל הטישו שתלוי עליה מקדימה. לא צריך לחזור על האמרות החכמות של המעצב(נ)ת על המראה הנ"ל, סבלנו ממנו מספיק. זה היה עובד קצת יותר טוב בלי הקישוט, ועובד מצוין אם השמלה היתה צמודה, מתחת לברך, מבד אלסטי ולא מאורגנזה. המחשוף עושה עבודה יפה, השיער היה צריך להיות מורם.
2008 הגיעה במהרה ומור, שכנראה לא עשתה הרבה באותה שנה, ישבה בבית ובחרה שמלות בטעם רע במיוחד. גווני הכחול-אפור השונים, הקפלים בחצאית, המחשוף עם השיפון והחולצה המזעזעת של קוצ'ר עושים רע למור. גם הנעליים הלבנות לא מחמיאות. בקיצור, אחד המראות הכי נוראיים של מור. השמלה צריכה ללכת לפח והנעליים צריכות להישמר למסיבת תחפושות. מור חייבת להבין ששיער נופל על הכתפיים זה נחמד, בעיקר כשמשקיעים בו, אבל זה לא מתאים לכל שמלה, זה גם לא מתאים לה בכל מצב - היא לא בת 16 שהולכת בגופיות וג'ינס שחושף גאיות וגבעות. צריך להתאים גם את התסרוקת. ואשטון, לך הביתה ותשרוף את החולצה. עכשיו.
דווקא 2009 היתה טובה יותר. מור ויתרה על השיער המגוהץ למשעי ובחרה במראה זרוק יותר (שלוקח יותר שעות מגיהוץ השיער, כמובן). היא מיישמת את תורת שמלות הסטרפלס כמו שצריך, מתאמת בין הנעליים לשמלה ובאמת נראית טוב. בשמלת הנקודות והנעליים האדומות היא בוחרת בגזרה מצוינת שמתאימה לצורות גוף שונות. במקרה שלה, החלק העליון בגזרת מחוך עם מחשוף נדיב, אבל לא יותר מדי, והחלק התחתון המכווץ מעט, עושים לה רק טוב. לא פלא שהיא מחייכת.
גם בשמלה עטוית הנוצצים ותכשיטים מור בוחרת בגזרה מצוינת, גם שמתאימה לצורות גוף שונות, עם חלק עליון בגזרה ישרה שמתחבר לחלק תחתון צמוד יותר. אחלה טריק למי שאכלה ארוחת צהרים ענקית ולא רוצה שידעו. גם הנעליים בצבע המתכתי הולכות מצוין עם השמלה, ואפילו הקהל מאחוריה מרוצה. ובסופו של דבר, גם אם לא הכי יפה, זה הרבה יותר טוב ממה שהיה לפני כן.
אבל גם שתי הצלחות לא מסמנות את הבאות, והנה שוב מור עושה שטויות בשמלה שנראית כמו משהו שילדים בגן עיצבו עבורה עם פרחים לבנים ענקיים, אולי במעין הומאז' מטופש לסרט העוד יותר מטופש "יום האהבה". בכל מקרה, מור נראתה זוועה. גם האיפור גרוע, גם השיער שומני, גם השמלה המגוחכת וגם הלק החום-זהוב על הבהונות. די, זה באמת כבר מוגזם.
כמו מערכת היחסים שהיתה לה עם קוצ'ר, כפי שהתברר בדיעבד, כך משחקת מור עם לבה החלש של המעצב(נ)ת, ומגרוע ביותר היא עוברת לסביר בהחלט בשמלה לבנה בגזרה הרבה יותר מחמיאה. דוגמת הבד אמנם מזכירה שמיכת פיקה, אבל המעצב(נ)ת מחבבת את הגזרה על מור וחושבת שגם השיער וגם האיפור ואפילו קוצ'ר, נראים טוב ביחד.
והנה דוגמה לאיך לובשים קפלים בצורה מתאימה. מור בחרה כאן בשמלה בצבע צהוב שיש לה המון בד, למרות שזה לא נראה, ובכל זאת היא נראתה נפלא. הצבע מתאים לשיזוף, הגזרה מצוינת ואגב מתאימה לצורות גוף שונות בגלל שהיא יוצרת אשליה של מותניים צרות. בקיצור, שמלה שובבה שמתאימה בדיוק לפרצוף של קוצ'ר ששכח להסתרק, וגם להסתכל במראה. מור נראית צעירה ברוחה, בלבושה ובגילה.
אבל דווקא כשהכל התחיל להיראות טוב יותר, התחילו הצרות וב-2011, אחרי המון תמונות לא מחמיאות וידיעות לא נחמדות במיוחד על בגידות, בחורות בבתי מלון ועוד כל מיני שמועות, מור וקוצ'ר החליטו לפרק את החבילה. מור נכנסה לדיכאון, ואפילו סיפרו שהיא אישפזה את עצמה - אם כי גם המעצב(נ)ת היתה מאשפזת את עצמה למנוחה קלה אחרי כל הרעש והצלצולים. מור החליטה שאוכל זה לא בשבילה, כמו גם עדשות מגע ושמלות, ובחרה לצאת מהבית בלבוש יומיומי שתלוי עליה כמו שק. למרות זאת, ולמרות ההתאמה בין הסוודר למכנסיים והנעליים האורתופדיות, המעצב(נ)ת חושבת שמור נראית לא רע בכלל. נכון, היא רזה מדי, אבל דווקא המראה הטבעי עושה לה טוב. כנראה שאיפור וניתוחים לא תמיד עוזרים להראות את הצד היפה שלך.
אחרי השמועות על כדורים, אשפוז, מריבה עם הבנות, בכי היסטרי ועוד ועוד, יצאה מור להראות את עצמה על השטיח האדום וכמו שזה נראה, לא ממש נשאר משהו לראות. המעצב(נ)ת שמעה פעם שדיכאון גורם לך לאכול. משום מה, מור כנראה לא שמעה על זה ונדמה שהיא שכחה איפה בדיוק נמצא המטבח בבית. מה לעשות, רזה רזה אבל השמלה מתאימה בגזרתה ובאופן שהיא יושבת על הגוף הדקיק. מור נראית לא רע בכלל מבחינת התאמת הבגד לשיער ולנעליים, והאיפור מסתיר את הדמעות. אם המעצב(נ)ת היתה פוגשת בה כך סתם באמצע היום או על השטיח האדום, היא היתה מציעה לה המבורגר עסיסי ונא, ורודפת אחריה עד שהיא היתה מסיימת את כולו וגם את הצ'יפס ליד.
המעצב(נ)ת מאחלת למור שנים רבות של אושר, עושר ושמחה, עם תפקידים חדשים ומוצלחים בחייה וגם מישהו שיאהב אותה בלי קשר לכמות הבלונד המחומצן שיש סביבו בחדרי מלון שונים. שיהיה מזל טוב.
