שליש מהישראליות: הגבר מחליט על פיננסים בבית
סקר הלמ"ס בשיתוף משרד האוצר ובנק ישראל: 44% מהישראלים אינם מוכנים לקחת סיכון בהשקעות, אולם כמחצית מהציבור אינם מודעים כלל לסיכונים. שליש מהנשים מטילות את האחריות הפיננסית על הגבר ומה יודע הציבור הישראלי על אינפלציה וריבית?
מה אנחנו יודעים על הכסף שלנו? סקר שערכה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מעלה: רמת הידע של הציבור הישראלי זהה פחות או יותר לזו של אזרחי מדינות ה- OECD. הציבור הישראלי חסכן, משווה מחירים, מעדיף להמעיט בסיכונים פיננסיים ועוקב אחרי חשבונותיו.
- באוצר מאמינים: המינוס שלנו יקטן תוך 3 שנים
על פי נתוני הסקר שנערך בשיתוף משרד האוצר ובנק ישראל, מחצית מבני ה-20 ומעלה דיווחו שיש להם קרן פנסיה, לכשליש יש קופת גמל ול-22% יש ביטוחי מנהלים.
בתחום החסכון וההשקעה, 57% מקרב בני ה- 20 ומעלה דיווחו שיש ברשותם תוכנית חסכון ו / או פיקדון בבנק ומחצית דיווחו שיש להם קרן פנסיה. קרן השתלמות וקופת גמל מצויה ברשות 37% ו- 35% מהאוכלוסייה בהתאמה. 14% דיווחו שיש להם השקעות באגרות חוב או במניות ו- 8% דיווחו שיש ברשותם קרן נאמנות או תעודת סל.
הסקר בחן גם מהם סוגי הביטוחים בהם מחזיק הציבור. מבין סוגי הביטוחים שנחקרו בסקר, ביטוח הבריאות וביטוח הסיעוד (שניהם או אחד מהם) הינו השכיח ביותר (67%). יש להניח כי הנשאלים כללו גם את הביטוחים המשלימים של קופות החולים ולא רק את ביטוח הבריאות הפרטי בחברות הביטוח ולכן שיעור המבוטחים גבוה יחסית. פחות משליש מהנשאלים מחזיקים בביטוח לתכולת הדירה.
מי מחליט היכן להשקיע את הכסף? באופן לא מפתיע, על פי הנתונים, המחליט העיקרי בבחירה בין מסלולי השקעה או חברות פיננסיות, הוא הגבר. שליש מהנשים דיווחו שהמחליט העיקרי במשק הבית בין מסלולי השקעה או חברות פיננסיות הינו בן הזוג, בעוד בקרב הגברים דיווחו רק 9% שהמחליט העיקרי הינו בת הזוג.
מי יודע מה זה אינפלציה?
הסקר שכותרתו "אוריינות פיננסית" בחן גם היכולת לקרוא, לנתח, להבין גורמים כלכליים-פיננסיים המשפיעים על הרווחה הכלכלית של הפרט. בין הייתר, היכולת להעריך אפשרויות כלכליות, להשתמש בכסף בצורה נכונה, לתכנן את העתיד, לפעול בהתאם בהווה ולהגיב בצורה מושכלת לשינויים כלכליים.
על פי הממצאים, 59% מהנדגמים ידעו לחשב נכון - כמה תניב ריבית שנתית של 2% מסכום של 1,000 שקל, בעוד בחישוב ריבית דריבית,ידעו רק 29% שבתום שנתיים יצטבר סכום הגבוה מ- 1,100 שקל בתוכנית חסכון של 1,000 שקל, עם ריבית שנתית של 5%.
65% השיבו באופן נכון על המשפט: "באינפלציה גבוהה עולה יוקר המחיה במהירות”, בעוד 28% לא ידעו לענות אם המשפט נכון או לא נכון.
48% השיבו באופן נכון על המשפט: "השקעה עם תשואה גבוהה היא על פי רוב השקעה בסיכון גבוה", בעוד 42% לא ידעו לענות אם המשפט נכון או לא נכון . כך גם 35% השיבו באופן נכון על המשפט: "ניתן להקטין את הסיכון בתיק השקעות באמצעות קניית מגוון רחב של מוצרים פיננסיים". לעומת 55% שלא ידעו לענות אם המשפט נכון או לא נכון.
29% השיבו באופן נכון על המשפט: "ריבית פריים היא גבוהה יותר מהריבית הנקבעת ע"י בנק ישראל " ו 53% לא ידעו לענות אם המשפט נכון או לא נכון.
איפה אנחנו עומדים בהשוואה עולמית? ארגון ה- OECD ערך לאחרונה פיילוט לצורך השוואה בין-לאומית בנושאים פיננסיים. בפיילוט השתמשו 14 מדינות מגוונות במספר שאלות זהות. השוואה בין התוצאות בישראל לתוצאות הסקר הבינלאומי ניתן לראות שעל-פי רוב הידע וההתנהלות של הישראלים די דומה לממוצע הבינלאומי.
עם זאת, נרשמו פערים משמעותיים בתשובות לכמה שאלות. כך בשאלה על חישוב ריבית שנתית פשוטה של 2% בחיסכון של 1,000 שקל, ידעו לענות בישראל רק % 59 מהנשאלים לעומת ממוצע בינלאומי שעמד על 82%. כך גם בהגדרה מהי אינפלציה ידעו בישראל 65% לעומת 80% בממוצע במדינות האחרות. וכן את העובדה כי השקעה עם תשואה גבוהה כוללת לרוב סיכון גבוה ידעו בעולם 71% בעוד בישראל ענו נכונה רק 48%.
עוקבים אחרי החשבונות
הסקר בחן גן את התנהגות הצרכנים על פי הצהרותיהם. 45% הצהירו כי אינם מצליחים "לגמור את החודש". 84% הסכימו או הסכימו מאוד עם המשפט "אני עוקב באופן מסודר אחר ההוצאות הכספיות שלי". 82% מהאוכלוסייה נוהגים לשלם את החשבונות במועד, 81% הסכימו או הסכימו מאוד עם המשפט "אני עורך השוואה של מחירי מוצרים לפני שאני קונה" ו-
19% הסכימו או הסכימו מאוד עם המשפט "אני קונה דברים גם אם אין לי כסף פנוי".
עוד עולה מהשאלות שנשאלו כי 62% מסכימים או מסכימים מאוד עם המשפט "אני יותר חסכן מאשר בזבזן", 44% אינם מוכנים לקחת סיכון בהשקעות כספיות ו -40% מעדיפים לחסוך לטווח הרחוק מאשר להוציא כסף היום. יש לציין כי בשאלה הזו נרשם פער משמעותי בין התשובה שהתקבלה במדינות האחרות - שם רק 18% מעדיפים לחסוך לטוח הארוך.
אז איך נשפר את רמת הידע שלנו? לשאלה "במה הייתם רוצים להרחיב את הידע שלכם?" השיבו הנסקרים כי היו מעוניינים להרחיב את הידע שלהם בנושא חסכונות והשקעות (40%). הנושא השני בסדר העדיפויות להרחבת הידיעות הינו ניהול תקציב משפחתי (37%), ואחריו צרכנות נבונה (35%).22% ממשתתפי הסקר ציינו שהם אינם מרגישים כלל צורך להרחיב את הידע שלהם בנושאים כספיים.
באשר למקורות המידע מהם מעוניינים הישראלים להרחיב את ידיעותיהם בנושאים פיננסיים וכלכליים - כמחצית מהנשאלים בני ה- 20 ומעלה מעדיפים לעשות זאת באמצעות כתבות או מאמרים בעיתון (מודפס או באינטרנט) או באמצעות תוכניות רדיו וטלוויזיה. 42% ממשתתפי הסקר דיווחו שהם מעוניינים לקרוא או לקבל מידע מגופים ממשלתיים כגון משרד האוצר או בנק ישראל ו- 18% דיווחו שהם מעוניינים לקרוא או לקבל מידע מיועץ מקצועי בתשלום.
לפנייה לכתב/ת 
