עוצמתה העצובה של רבקה אמנו

בפרשת השבוע "חיי שרה", מתבצעים חילופי משמרות. שרה נפטרת ונקברת, ולאוהלה נכנסת רבקה: "וַיְבִאֶהָ יִצְחָק הָאֹהֱלָה שָׂרָה אִמּוֹ וַיִּקַּח אֶת רִבְקָה וַתְּהִי לוֹ לְאִשָּׁה וַיֶּאֱהָבֶהָ וַיִּנָּחֵם יִצְחָק אַחֲרֵי אִמּוֹ" (בראשית כ"ד, ס"ז). רבקה היא אישה דעתנית, יוזמת ונועזת, ותכונות אלו בולטות כבר ברגע הראשון שבו דורכות רגליה על במת ספר הספרים.

אתר ההיכרויות העתיק בעולם

אתר ההיכרויות הפופולרי ביותר בתקופת המקרא הוא הבאר. הנערות והנערים יוצאים לשאוב מים, ההורים נמצאים במרחק בטוח, והאפשרויות הזוגיות זורמות. לכן מובן שעבד אברהם, שנשלח למשימת חיפוש אישה עבור יצחק (שלאחר העקידה לא מסוגל לעשות דבר למען עצמו), מתמקם ליד הבאר.

>> כניסה מהירה לפייסבוק שלנו - כאן! <<

• זמני כניסת שבת ועוד על פרשת חיי שרה
  

אבותינו לא הכירו איסורי נגיעה והפרדה בין המינים, והם נהגו לחפש לעצמם את נשותיהם. לכן אולי העבד כל כך מוטרד כשהוא יוצא להחליף את יצחק במשימת חיפוש האישה. איך יידע אם "מצא אישה מצא טוב" - או "מוצא אני מר ממוות את האישה"?

שכחתי את הארנק בבית

התירוץ הזה יכול להפוך דייט ראשון לפסול חיתון, אבל נדמה שכך בדיוק מתנהג עבד אברהם. כשיעקב הגיע לבאר,

הוא גולל את האבן מעליה ובכך הוכיח את גבריותו. כשמשה הגיע לבאר, הוא הושיע את הנערות מהרועים. אבל כשהעבד מגיע אל רבקה - הוא שוכח את הארנק בבית. הוא מחפש אישה שתיקח על עצמה את המשימות הגבריות המסורתיות, אישה שתפגין מאמץ פיזי ויוזמה במפגש הבאר.

האם העבד התבלבל בתפקידים - או שהוא חיפש אישה שמבצעת משימות "גבריות", מכיוון שהכיר ברפיסותו של יצחק העקוד? כך או אחרת, העבד עורך מבחן שתכליתו מציאת אישה נמרצת, בעלת יוזמה, שרירים ונדיבות. אישה שהוא יבקש ממנה טובה אחת - והיא, למרות המאמץ הנדרש, תציע שתיים: "וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה, וְאָמְרָה: שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה, אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק" (בראשית כ"ד, י"ד).

ברגע ההתרחשות העבד ממזער את הבקשה שלו, אבל רבקה כמו רבקה, מעצימה את נדיבותה: "וַיָּרָץ הָעֶבֶד לִקְרָאתָהּ וַיֹּאמֶר הַגְמִיאִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ: וַתֹּאמֶר שְׁתֵה אֲדֹנִי, וַתְּמַהֵר וַתֹּרֶד כַּדָּהּ עַל יָדָהּ וַתַּשְׁקֵהוּ. וַתְּכַל לְהַשְׁקֹתוֹ וַתֹּאמֶר גַּם לִגְמַלֶּיךָ אֶשְׁאָב עַד אִם כִּלּוּ לִשְׁתֹּת" (בראשית כ"ד, י"ז-י"ט). רבקה מתרוצצת, שואבת, משקה. רבקה נכונה לתפקיד שכתב עבורה העבד (וכנראה כתבו עבורה גם החיים). רבקה מוכנה לקחת על עצמה תפקיד מסורתי של גבר.

העוצמה הנשית נמשכת

העבד מצא אישה כלבבו, והוא מתלהב ומבקש להגיע לבית הנערה. הנערה מביאה את הבשורה הביתה בריצה, אך במקום לדווח לאביה או לאחיה על המפגש - היא מדווחת דווקא לאמה, כאילו מבקש המספר להודיע לנו כי בשושלת נשית חזקה עסקינן, וכי נשות המשפחה הן המנהלות האמיתיות של הבית.

בהמשך המפגש נדמה דווקא כי הגברים השתלטו על העניינים, וסידורי החתונה נסגרים ביניהם, אלא שברגע האמת, כאשר העבד כבר רוצה ללכת הביתה עם הכלה - מסתבר שמשפחתה חושבת שעוד לא בשלה השעה.

האם קשיי פרידה לפנינו, או רצון לסחוט עוד כסף ומתנות מאבי החתן המיועד? (לא נוכל לדעת, אך נציין כי נדלקה נורית האזהרה מעל הדפוס המשפחתי, שיבוא לידי ביטוי גם בשעה שיעקב יבקש לשאת את רחל). ברגע זה נפקחת לפנינו במלוא הודה מנהיגותה של רבקה. מנהיגות היא בראש ובראשונה היכולת של אדם להנהיג את עצמו: "וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָה וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ: וַיִּקְרְאוּ לְרִבְקָה וַיֹּאמְרוּ אֵלֶיהָ הֲתֵלְכִי עִם הָאִישׁ הַזֶּה, וַתֹּאמֶר אֵלֵךְ" (בראשית כ"ד, נ"ז-נ"ח). איזה רגע מקסים ונדיר למשפחה, המאפשרת לנערה העצמאית והאמיצה הזו, ולתרבות. חגיגה של חירות. חגיגה של הזכות לבחור.

תקציר הפרקים הבאים של האמא החזקה שלנו

ואחר כך היא מתכסה בצעיף, ואחר כך היא נופלת מעל הגמל, ואחר כך היא שואלת את העבד, ואחר כך היא עקרה, ואחר כך היא בהריון, ואחר כך האישה האמיצה הזו הולכת לדרוש את אלוהים, והיא יולדת תאומים, ואחר כך יצחק מצחק אותה באוהל בגרר, ואחר כך יש לה מורת רוח, ואחר כך היא מתמרנת את יעקב נגד יצחק.

נשים חזקות לא מתות?

נשים חזקות לא בתולות?

כאילו בשביל לשבור את תדמית האישה החזקה, מספרת התורה שרבקה נפלה מעל הגמל ברגע בו היא ראתה את יצחק. מתרגשת? נבהלת? אם לשנייה התפתינו לחשוב שככל הנשים רבקה. חז"ל ממהרים להציע פירוש חזק גם לרגע הנפילה. לדברי המדרש במו נפילתה ביתקה לעצמה רבקה את הבתולים: "ותפל מעל הגמל' - ממש. ובאותה נפילה איבדה בתוליה. הרהרה שראתה בעלה ולפיכך נפלה" (מדרש אגדה לבראשית פרק כד, סימן סד).

רבקה חושבת על יצחק שאותו היא רואה לראשונה, ומעוצמת המחשבה, היא נופלת מהגמל ומאבדת את בתוליה. האם המדרש תופס יחסי מין בצורה היררכית, וכל 'בעילה' כשמה כן היא, הפגנת בעלות, ובעילת בתולה על אחת כמה וכמה? האם לא נוח למישהו לחשוב על אישה חזקה שמאבדת את בתוליה במעשה אהבה עם גבר? (ואם כבר הגענו עד הלום, חשבתם פעם על הביטוי המקובל 'איבוד בתולים'. כאילו מה? למה איבוד, למה?)

סטריאוטיפים של אישה חזקה

עצוב לי האופן שבו מוצגת העוצמה של רבקה. עצוב לי לחשוב שיש לתרבות צורך להפוך אישה צעירה שיודעת לומר "אלך", לאישה שלא יודעת להנות מג'סטות גבריות,

 שמתאמצת לעשות מלאכות פיזיות קשות, שלא מתמודדת עם המוות ושתופסת יחסי מין בצורה היררכית. רבקה נבנתה עם כל הסטריאוטיפים של אשה חזקה. מישהו צייר לה שפם. אני מקווה שהיום אנחנו כבר יודעים טוב יותר, שהיום אנחנו מסוגלים ליותר גמישות.

ובבית המדרש של הטוקבקים

א. חיים יקר (33) אין לי טעות. כלומר, המון פעמים יש לי טעויות, אבל הפעם אין לי טעות. בדוק את הפסוקים ותראה שאלוהים כן דיבר עם שרה. הוא התחיל את השיחה עם אברהם, והמשיך אותה עם שרה (זו בוודאי קריאה אפשרית, אם לא מתבקשת, של הטקסט).

ב. "מורה דרך" ו"דתי שפוי" תודה על ההרחבות והתוספות החז"ליות בדבר המיניות של שרה.

שבת שלום.

• מה יורם טהרלב כתב על הפרשה? אברהם ושרה - ופרידה ארוכה