לא עוצרת למרות הפציעה: ירדן תתחרה באיש הברזל
ירדן הר לב בת ה-25 הייתה ספורטאית מבטיחה עד שנאלצה לפרוש בשל פציעה ולהתמסר לשיקום ארוך. עם 20 קילו עודפים ועבודה בתחום אחר לחלוטין - היא מצאה את הדרך להאמין שוב בעצמה ולעמוד על קו הזינוק. המטרה הבאה: תחרות איש הברזל
ספורטאי אמיתי תמיד נופל - וקם: אם לפני ארבע שנים היה אומר מישהו לירדן הר לב, בת 25 מהוד השרון, שיום אחד היא תוכל לחזור לעסוק בספורט ולבנות שוב קריירה כספורטאית, היא הייתה מגיבה בגיחוך מהול בחוסר אמונה. אחרי פציעה קשה ושיקום אינטנסיבי, היא הבינה שחייה הקודמים מושהים עד להודעה חדשה.
נכנסים לכושר ב-ynet:
- מה בריא יותר - אימון קצר ומאומץ או ארוך ומתון?
כישוריה של הר לב התגלו כבר כשהייתה בת תשע, בקבוצת הכדורסל של הוד השרון שבה הייתה חברה כתשע שנים. במהלך השירות הצבאי היא נחשפה לעולם הטריאתלון, והחלה באימונים אינטנסיביים שכללו שחייה, רכיבה וריצה. לאחר השחרור החליטה הר לב לקחת את התחביב צעד אחד קדימה - ולהפוך אותו למקצוע.
"החלטתי להתחיל לחשוב בגדול ולבנות לעצמי קריירה כספורטאית", היא מספרת בראיון ל-ynet. "השאיפה הייתה להשתתף בתחרויות מקצועיות ובין-לאומיות". המאמץ השתלם, והר לב זכתה במלגת ספורט לכמה שנים באוניברסיטה בסן פרנסיסקו, המשלבת לימודים עיוניים עם קריירה מקצועית בתחום.
"האמנתי שזאת רק דחייה"
בדיוק ברגע שבו היה נדמה שהחלום קרוב מתמיד למימוש, נפצעה הר לב בקרסולה הימני ונאלצה לעבור ניתוח שגרר אחריו שיקום ארוך ואינטנסיבי, שהותיר אותה בארץ ומנע ממנה את המלגה הנחשקת.
"ההחלטה לעבור את הניתוח הייתה מלווה בצער גדול ובאכזבה קשה", אומרת הר לב, "אבל הבנתי שהבריאות מעל הכל. באותה תקופה עוד האמנתי שאחזור להיות ספורטאית. נכנסתי בכושר טוב לניתוח וכל הזמן הזכרתי לעצמי שספורטאי שרוצה להצליח חייב להסתכל קדימה ולא לבטל את החלום, אלא רק לדחות אותו בכמה זמן.
"האמנתי שזה מה שאני עושה וזה מה שחיזק אותי במהלך השיקום, במקביל לתרגולים אינטנסיביים בבריכה ולטיפולים פיזיותרפיים ארוכים".
עשרה חודשים של שיקום מורכב הובילו להחלמתה המלאה של הר לב, אבל התקווה שתחזור ביום מן הימים לעסוק בספורט מקצועי הלכה ודעכה. "נכנסתי לניתוח עם המון אופטימיות, אבל אחרי תקופת השיקום לא הרופאים שטיפלו בי ולא אני האמנו שאצליח לפתח קריירה מקצועית כספורטאית", היא נזכרת, "לכן התחלתי לעבוד בתחום הטלוויזיה והפסקתי להתאמן".
בשלב זה אורח החיים של הר לב היה שונה מאוד ממה שהכירה משנות ילדותה. "עבדתי המון שעות, לא ישנתי כמו שצריך והתזונה שלי השתנתה לגמרי", היא מתארת. המעבר משגרה בריאה וספורטיבית לחיים עמוסים ומעייפים גרמו לה להוסיף 20 קילו למשקלה.
"העלייה במשקל התרחשה באופן הדרגתי", היא אומרת. "לא מיד עליתי את כל הקילוגרמים הללו. אני גם רגישה לגלוטן, כך שלא יכולתי לאכול לחם ובצקים וזה תרם לעלייה המתונה. עם זאת, אין ספק שהעבודה סביב השעון הפכה ערכים כמו שינה ואוכל, שהיו בעבר קדושים עבורי, למשניים".
ליווי צמוד של אבא והמאמן
כשנתיים לאחר הפציעה, הבינה הר לב שאולי תוכל לקבל את חייה הקודמים בחזרה. היא ענתה לשיחת טלפון מהמאמן ליאור זך מאור, המנהל המקצועי של קבוצת Zone3 המתמחה בהכנת ספורטאים לתחרויות למרחקים ארוכים. "ליאור הכיר אותי מהעבר ודחף אותי לחזור להתאמן בטריאתלון", היא מספרת. "הוא הצליח להחיות אצלי את החלום להיות ספורטאית מקצועית ויחד התקדמנו שלב אחר שלב בתהליך החזרה לתחרויות ולקריירת ספורט".
הפגישה המחודשת בין השניים הובילה אותה לוותר על העבודה בטלוויזיה ולהתחיל באימוני הליכה ורכיבה על אופניים, בשילוב תזונה נבונה והשלת המשקל העודף. עם הזמן עלה נפח האימונים, וכשנה מתחילת התהליך חזרה הר לב לעמוד על קו הזינוק: באוקטובר האחרון היא השתתפה בטריאתלון חיפה וסיימה במקום השני במקצה האולימפי לנשים.
"אני חוזרת לעשייה ממקום בוגר יותר", היא אומרת, "וברור לי שלגוף הייתה חסרה הפעילות הספורטיבית. לאורך כל התהליך אני לא מפסיקה ללמוד, ואני יודעת שהצלחות וכישלונות קיימים תמיד - אבל אני בוחרת לעשות הכל הכי טוב שאפשר.
"הסיבה המרכזית לכך שהייתי מוכנה להקריב כדי לעסוק שוב בספורט היא האמונה של ליאור בהצלחה שלי והעובדה שאנחנו צועדים יחד לאורך כל הדרך".
גם לגיבוי המשפחתי יש מקום משמעותי בתהליך. "אבא שלי מלווה אותי לכל תחרות", אומרת הר לב, "ומבחינתי זאת זכות גדולה שאני יכולה להתרכז רק באתגר הניצב בפניי. זה בא לידי ביטוי גם בעזרה הכלכלית בתקופה שבה אני עוד לא מרוויחה כסף על מה שאני עושה".
בדרך לאליפות העולם
בשנה האחרונה, במקביל לאימונים, משלבת הר לב גם לימודי תואר ראשון לחינוך גופני בווינגייט - ומצליחה למצוא זמן גם לעצמה. "אני מאמינה שהמפתח להצלחה הוא להסתכל על הדברים כעל תהליך שצריך לעבור", היא מסבירה. "נכון שהרבה פעמים צריך לוותר על דברים מסוימים, אבל יש גם תקופות רגועות יותר שבהן ניתן לשלב חברים, לימודים ועבודה.
"המוטו שלי הוא שרק לאנשים עסוקים יש זמן. עם זאת, לא משנה כמה אני עסוקה אני לעולם לא אוותר על שעות השינה שלי".
-איך את מצליחה לשמור היום על משקל תקין?
"היום אני שוקלת 20 קילו פחות ממה שהייתי בתחילת התהליך, וברור לי שהירידה במשקל היא תוצאה של אימונים ואכילה נכונה. לכן אני מקפידה על תזונת ספורט מדויקת המותאמת במיוחד לתחרויות, ואין סיכוי שאצא בבוקר מהבית בלי צידנית מלאה באוכל המותאם לתפריט שלי.
"אין מה לעשות, כדי להגיע להישגים ולתוצאות הגוף זקוק לדלק שיניע אותו".
והיום, מה החלום הבא שלך?
"החלום שלי הוא להיות ספורטאית מקצועית ולהצליח להתפרנס מכך. אין ספק שבתחילת התהליך הרגשתי שזאת הקרבה גדולה ושאני צועדת בדרך שאינה מוכרת לי, אבל היום אני רואה את הפעילות שלי כמקצוע לכל דבר ועניין.
"השאיפה הנוכחית היא להשתתף בתחרות איש הברזל, שהיא בעצם טריאתלון המורכב מ-3.8 קילומטר שחייה, 180 קילומטר של רכיבה על אופניים ו-42.2 קילומטר ריצה. ברור לי שכדי להגיע לשם צריך הישגים מסוימים, ואני עובדת קשה מאוד כדי לעשות זאת.
"מבחינתי, כשעובדים במשהו שאוהבים - לא עובדים. בינואר הקרוב אשתתף בתחרות באילת, ועבורי זה חלק חשוב מההכנה לאליפות העולם".
לפנייה לכתב/ת 
