חרדה לפני ניתוח - 3 טיפולים שמסייעים
פחד מניתוח, ההרדמה הכרוכה בו והסיבוכים האפשריים גורמים ללא מעט אנשים לוותר על טיפול רפואי שהם זקוקים לו. איך אפשר להתגבר על החרדה כדי להגיע לבית החולים?
ארז, בחור צעיר, דחה שוב ושוב את מועד הניתוח שחייב היה לעבור. עברה כמעט שנה מאז נקבע לו תאריך, אך לדבריו הוא חרד מהכאבים הקשורים בניתוח, חרד מתהליך ההרדמה וחרד מאי הוודאות בכל הקשור לתוצאות התהליך.
חוסר היכולת שלו להתמודד עם החרדות פגעה בבריאותו, שכן הוא המשיך להזניח את הבעיה הרפואית שממנה סבל ולא הצליח להביא את עצמו לטפל בה.
קראו עוד על הכנה לניתוח :
- בן כמה צריך להיות הרופא כדי שהניתוח יצליח?
כיצד בכל זאת ניתן לעבור ניתוח אם סובלים מכזו חרדה משתקת? קיימות מספר שיטות להתמודדות ולהפחתת החרדה, המתאימות לאנשים שמפחדים מאירוע הניתוח: הכנה על ידי הצוות הרפואי; טיפול קוגניטיבי-התנהגותי; וטיפול בהיפנוזה.
1. הכנה על ידי הצוות הרפואי
השיטה הראשונה היא מתן הדרכה וידע מקדים, טרם ביצוע התהליך, על ידי צוות הכולל את הרופא המנתח, הרופא המרדים והאחות המדריכה את המנותח לקראת הניתוח. זה הבסיס החשוב ביותר, ובו קיים כבר ניסיון עשיר ומצוין במערכת הרפואית בישראל.
ידע הוא כוח, ובמקרים רבים כשהמטופל מרגיש שהוא יודע לקראת מה הוא הולך הוא מצליח לחוש קצת יותר שליטה בתהליך, דבר המפחית מאוד את רמת החרדה.
2. טיפול קוגניטיבי-התנהגותי
מעבר להדרכה הרפואית, יש מנותחים הזקוקים לסיוע פסיכולוגי בהתמודדות עם החרדה מפני הניתוח, ולשם כך ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי המתמקד בזיהוי מחשבה שלילית ושינוי דפוסי חשיבה שגויים ומעוותים של המטופל מול המציאות.
למשל, אמירת משפטים כגון "הניתוח יהרוג אותי"; "לא אוכל לעמוד בכאבים לאחר הניתוח"; "אולי הניתוח לא יצליח"; "אני לא בטוח שיהיו לי כוחות נפש לעמוד בניתוח" ועוד מבטאת מחשבות כוללניות, חד-ממדיות וקטסטרופליות.
הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מספק כלים לעיצוב מחדש של דפוסים המחזקים את ההתמודדות. המטופל לומד להפנות את הקשב שלו לדיבור פנימי המאזן את המחשבות השליליות; לומד לסמוך על המערכת הרפואית שצברה ניסיון רב, על ידיו המיומנות של המנתח, על המרדים ועל צוות חדר הניתוח; לומד להעריך את הסיכויים מול הסיכונים; לומד לסמוך על עצמו ולומד לפתח חשיבה חיובית ואופטימית.
מחקר מעניין שנערך בנושא חשיבה חיובית בדק עשרות חולים בגילאי 70-30 שאושפזו במחלקה כירורגית לצורך ניתוח. החולים חולקו לשתי קבוצות, לאחר שהתבקשו למלא שאלון שמדד את רמת התקווה, האופטימיות והחשיבה החיובית שלהם. הקבוצה הראשונה הציגה "ציון תקווה" גבוה, בעוד שהקבוצה השנייה הציגה "ציון תקווה" נמוך, כלומר היו אלה מטופלים פסימיים ובעלי גישה שלילית וביקורתית בנוגע לסיכויי הצלחת הניתוח.
לאחר שכל המטופלים עברו את הניתוח נערכה השוואה בין שתי הקבוצות, ונמצא שתהליך ההחלמה של קבוצת "ציון התקווה" הגבוה היה קצר יותר, עם פחות סיבוכים לאחר הניתוח וצריכה נמוכה יותר של תרופות.
לכן, טיפול שנעשה עם המטופל טרם הניתוח מסייע לו להתמודד עם תחושות החרדה הקשות, שלעתים עלולות להיות בגדר נבואה שמגשימה את עצמה. המטופל נכנס לניתוח כשהוא אופטימי יותר לגבי התהליך וההתמודדות שלו במהלכו ולאחריו.
3. היפנוזה
שיטה נוספת להפחתת חרדה לפני ניתוח היא טיפול בהיפנוזה, ומדובר בשיטה יעילה במיוחד: המטופל לומד לתרגל היפנוזה עצמית ובכך מרגיע את עצמו לפני התהליך.
לא פחות חשוב מכך, הטיפול בהיפנוזה תורם משמעותית לשינוי הדפוס הרגשי והמחשבתי השלילי שהיה לו כלפי הניתוח.
הטיפול בהיפנוזה מכוון לרמת המודע וגם לרמת הלא-מודע ש"סיפק" למטופל במשך שנים רבות חומרים של פחד, חוסר אמון והיעדר תקווה בכל הקשור לאירועי חיים.
היפנוזה הוא מצב של מודעות או של תודעה, שבו ניתן להעביר לאדם בתהליך טיפול רעיון, מסר או הצעה חדשה, העשויה לשפר את מצבו הנוכחי. סוגסטיה היא למעשה קבלה בלתי-מבוקרת של רעיון, המתקבל על ידי המטופל תוך עקיפת תהליכי בקרה אינטלקטואליים.
בזמן טיפול בהיפנוזה האינטלקט פחות דומיננטי, והחלק החזותי-תמונתי והחושי ערני יותר. בטיפול בהיפנוזה המטופל עשוי לראות תמונות, צבעים, צורות וכל מה שאינו מילולי, אינו אינטלקטואלי ואינו לוגי.
בזמן הטיפול האדם מרוכז בחוויות של עצמו, אך הוא אינו ישן - הוא מודע למתרחש סביבו וחש אותו באופן מחשבתי, רגשי וגופני. הוא שומע, מקשיב ומגיב, ונמצא בהכרה מלאה. יתרה מכך, ערנותו הפנימית (הפניית הקשב כלפי פנים) אף רבה מערנותו הפנימית בחיי היומיום.
בטיפול לא ניתן "להכריח" או "לשכנע" את המטופל למעשים הנוגדים את המוסר, האתיקה או עקרונות החיים שלו. אין בטיפול סיכונים כלשהם, כל עוד הוא נעשה על ידי מטפל מורשה מטעם משרד הבריאות ונושא תעודה המעידה על כך.
לאחר שטופל בהיפנוזה, הצליח ארז לעבור את הניתוח בשלום ודיווח על תחושת סיפוק וניצחון. לדבריו, הטיפול "מחק" כמעט לחלוטין את החרדה שהציפה אותו לפני הניתוח.
הוא נוכח לדעת שהשד אינו נורא כל כך, ופתאום לא הבין מדוע דחה אותו במשך זמן כה רב וויתר על הטיפול הרפואי שלו היה זקוק.
הכותב הוא פסיכולוג רפואי ושיקומי מומחה, מדריך מורשה להפנוט ולמחקר מדעי להיפנוזה, קבוצת אסיא מדיקל, בית חולים אסותא
לפנייה לכתב/ת 
