ענת גוב: צדיקה בחייה, חיה במותה

ענת שתכננה בקפידה את ההלוויה שלה, שניהלה דיאלוג אמיתי עם יהדותה, שידעה לתת באמת וללא אגו - ושלא פחדה מהמוות. מהפגישה הראשונה בבית המדרש - ועד לשיחה האחרונה, הרב מרדכי בר אור מספיד את התלמידה החכמה שלו

הרב מרדכי בר אורפורסם: 11.12.12 , 11:56

לפני כמה שבועות, שלחת לי מייל ובו ביקשת שאערוך את ההלוויה שלך. פשוט וישיר. אחרי כמה ימים כבר נפגשנו עם גידי, רונה ועדנה, וסגרנו את הפרטים השונים. כך בפשטות, בעינייך הפקוחות, בהומור דק, באשפוז בית כמו שרצית, עם הרבה קופסאות מורפיום מסביב שגידי בדיוק הביא.

<<מחפשים דברים מעניינים על יהדות? כנסו לפייסבוק שלנו >>

וכך, מאותה פגישה ועד שיחתנו ביום שישי אחר הצהריים בסמוך לשבת, היית מחוברת לחיים. לראיית האחר, לדאגה לזולת - ללא מורא מהמוות. כן ענת, לא פחדת מהמוות.

ללא קורטוב של מסכנות, נפרדת מהעולם כמלכה. הרב בר אור עם ענת תלמידתו

על יעקב אבינו נאמר: "ויקרבו ימי ישראל למות, ויקרא לבנו ליוסף...״ וכמו יעקב שהרגיש שסופו קרב ובא, ובבהירות רבה בירך את בניו – כך את הרגשת שהסוף קרב, ורצית להיפרד בברכה מהעולם, ובעיקר מיקירייך הקרובים ביותר. איזו זכות מדהימה כך להיפרד מהעולם? כמלכה. לא היה בך קורטוב של קורבן או של מסכנות. כן היה בך גובה רוחני, ויופי פיזי ונפשי מדהים, עד שעברת אמש לעולם אחר.

מלאה בנתינה, משוחררת מיראה

לפני למעלה מעשר שנים, בשיעור תורה ב"קולות", למדנו יחד סיפור תלמודי על בתו של רבי עקיבא, שעשתה מעשה

גן העדן שלה

ענת גוב והיהדות

ענת גוב

השפה העברית, היידיש, התנ"ך, התלמוד, הקבלה, גמילות חסדים, קדושת המשפחה, הטלת הספק, ביאליק, שלום עליכם, ש"י עגנון, אלתרמן, עמוס עוז, אבל גם מרק עוף. לפני חמש שנים ענתה המחזאית ענת גוב לשאלון היהדות, וביקשה מאלוהים שיחרוג ממנהגו ויכנס מסיבת עיתונאים

ענת גוב והיהדות

נתינה יוצא דופן, שהציל אותה מהכשת נחש ביום חתונתה. יצא רבי עקיבא, ודרש את הפסוק מספר משלי "וצדקה תציל ממוות". שאלתי אז מה הכוונה של הפסוק? הרי המון נותני צדקה ועושי טוב בעולם, מתים בזמנם ואף טרם זמנם.

ואז אמרת בחריפות המיוחדת שלך, שמי שיודע לתת באמת-באמת וללא אגו - משוחרר מיראת המוות, אותה יראה המפעילה כל כך הרבה מהפעולות שלנו. הוספת שלפעמים בנתינה יש הרבה אגו. לך הייתה נתינה מיוחדת, איזו איכות של אהבה שקשה לאחוז ולהסביר, ששחרר אותך מיראת המוות. וכך חיית את חייך עד יומך האחרון, בסוג של נתינה המשחררת מיראה.

הייתי איתך באין-סוף מפגשים של אנשי שמאל ומתנחלים, דתיים וחילונים. היו לך דעות ברורות, אך מעולם לא הפכת היריב לדמון. ראית אנשים יריבים בעומקם, וידעת להעריך איכות וערכים תוך כדי מחלוקת נוקבת. הצבת שפה אחרת, רף חדש למושג המפגש וידעת מהו דיאלוג.

הגמרא אומרת ש"רשעים בחייהם נקראים מתים, וצדיקים במותם נקראים חיים". והמדרש מסביר: "אלא רשע בחייו חשוב כמת, מפני שרואה חמה זורחת ואינו מברך 'יוצר אור', שוקעת ואינו מברך 'מעריב ערבים', אוכל ושותה ואינו מברך עליה. אבל הצדיקים, מברכין על כל דבר ודבר שאוכלין ושותין ושרואין וששומעין..." (מדרש תנחומא בפרשת זאת הברכה).

צדיק הוא מי שלא לוקח כברור מאליו את הטוב, ויודע לברך על הטובה. ורשע הוא מי שלא יודע לברך ולהודות על הטובה, ולוקח הכל כברור מאליו. ענת - איזו צדיקה היית, וכך, במותך, את כל כך חיה.

הרב מרדכי בר אור הוא נשיא ומייסד "קולות " (שותפה ב"פנים" - ארגון הגג לארגוני ההתחדשות היהודית), בית מדרש העוסק בלימוד מקורות יהודיים בשילוב סוגיות עכשוויות בחברה הישראלית, לאנשים בעלי רצון ויכולת בחברה.