היסטוריה מצויירת: שדה"ת לוד טרם מלחה"ע ה-2

שתי תעודות מעניינות מצאתי בעיזבון של רודולף פייגה, שהקים גוף מחקר מדעי-אזרחי שנתן את שירותיו לגורמים הזקוקים למידע המטאורולוגי: האחת קלוב הדאייה של מכבי מגרמניה למכבייה השנייה ב-1935 - מסמך שעליו כתבתי בשבוע שעבר. התעודה השנייה היא חוברת ציורים של צייר אלמוני, שאותם נביא בכתבה זו.

עוד כתבות במדור טיול לעבר:

• ביה"ס הריאלי בחיפה: שיעור בהיסטוריה של מוסד
• 1 ו-2 מתח רגליים: תלמידי הריאלי נכנסים לכושר

• תסביך מצדה: כך ניצלו חייו של שמעון פרס

  
  

במבט ראשון הציורים ילדותיים וחסרי חשיבות. חיפשתי פשר לציורים ומכיוון שליד הציורים היו כיתובים בגרמנית, העברתי ליודעי השפה לצורכי תרגום, אבל התרגום השאיר דברים בלתי פתורים. באתי אל יהויכין פייגה (בנו של רודולף) ואצלו נתבהרו הציורים.

הסתבר לי שהוא חווה את כל מה שצוייר במסמך ויכול לספר כמקור ראשון על הנראה בציורים, כך שאני יכול להעביר אליכם את המסמך המעניין מתקופת הקמת שדה התעופה לוד, בטרם מלחמת העולם השנייה.

1. שער החוברת שעליו גליון מפה סינופטית מצבית של אגן הים התיכון ליום 27 ינואר 1939 - יום הולדתו ה-50 של רודולף פייגה. Department of Civil Aviation Meteorological Section, Lidda Airport

2. הבתים הראשונים לעובדי שדה התעופה לוד, כל בית דו-משפחתי, מעבירים את הציוד המשפחתי למגורים, לכל משפחה משאית. הבית של פייגה (המרוחק) שאליו מגיעות שלוש משאיות, היה ציוד רב.

3. שדה התעופה לוד. משמאל: 'מכון מטאורולוגי – פייגה'. הכיפה על המבנה לתצפית ומדידה בדיוק כפי שהיה על הבית בגרמניה. מימין מבנה הטרמינל מאחור אנטנות איכון (באותן שנים עוד לא היה GPS. בכדי שטייסים ידעו את מקומם הם היו מבקשים משתי תחנות קרקע לזהות את המטוס, חיתוך הזיהוי הביא לאיכון כלי הטייס). המלבנים לפני הטרמינל היו מבטון ושימשו לחניית המטוסים. מסלולי הנחיתה-המראה היו עשויים אספלט שלא ניתן לחנות עליו. המבנה הקטן משמאל לטרמינל - לגנרטור.

4. הגנרטור של שדה התעופה. כל תפוקתו הספיקה להפעלת הפריג'ידר של משפחת פייגה בלבד.

5. שדה התעופה בלוד ליד מבנה הטרמינל ומגדל הפיקוח. עובדי השרות המטאורולוגי באים למקום (לאלו שכבר היו ילדים ציירו עגלת תינוקות ולציורים הודבקו תצלומי העובדים). משמאל: גרונובסקי, טאלר, הגדיש, רוזמן, גלעד. שטיינץ, לוי , מעל לוי ומימין יוליוס ברגר, ומשמאל מנה (מנהל מח' האקלים), מאחור קראוטהמר.

6. שרטט המפות יושב ליד שולחן מיוחד שבו נמצא חריץ, דרכו היו מושכים את גליון השרטוט ומציירים בשני צבעים את האיזוברים.

7. רודולף פייגה (בדמות הפסל 'האדם החושב') בענן מעל אגן הים התיכון.

8. ב'גששית': היו אומרים 'היה צליל של זלזול'. קריקטורה על רשימות המדידה של דב אשבל (מתחנות המדידה יוקנעם, פרדס חנה), לעומת הרישום המדעי של מכון פייגה שנתן כיסוי מטאורולוגי לכל אגן הים התיכון.

9. הדו"ח של מכון פייגה היה מתפרסם דרך מכונת דפוס משוכלל ביותר - דפוס אופסט.

10. ינואר 1938. מטוס חניבעל פעל על קו לונדון - הודו עם חניות ביניים בלוד וחבנייה-עירק.

11. יולי 1938, מטוס שעשה סיבוב חד מדי על מסלול האספלט וגרם לחריצים עמוקים אותם מודד רודולף.

12. תרבות: רודולף (עם המקטרת) היה מארגן מסיבות תרבות למשפחות העובדים בלוד. רודולף עצמו ניגן בכינור.

13. קו אוטובוס מס' 12 ת"א - לוד. רודולף ואשתו ברח' סאלמה - יפו מנסים להשיג את האוטובוס.

14. היו אלה שנות המאורעות. הכפר הערבי ג'יניס ליד שדה התעופה לוד ממנו יצאו פיגועים במסילת הרכבת הקרובה וקווי הטלגרף.

15. מערכת השמירה על שדה התעופה בלוד. סמל בריטי ושני גפירים (לדברי יהויכין: הנמוך מבין השניים היה מיכאל ווימרסהיימר. אותו הזכרתי בסדרת הכתבות על משפחת יפה ).

16. בקבוק תבערה ריק נזרק כהזהרה על ביתו של פייגה בלוד.

17. ימי המאורעות, המשפחות שביתן היה חשוף לירי מכיוון הכפר הערבי ג'יניס, עברו למבנה יותר מוגן.

18. חורף 1938, גשום, קר וסוער. מחסור, אפשר רק לחלום על בשר, לחם וירקות.

19. בדצמבר 1938 תופס הצבא הבריטי את מגדל הפיקוח בשדה התעופה. רואים בציור את הקיר העגול של מגדל הפיקוח מבפנים, חיילים שהביאו את ציודם. הצנרת על הקיר משמאל, זאת צנרת התקשורת הפניאומאטית בין קומות המגדל. למעלה, משמאל, ציור של טרמינל לוד, ינואר 1936, ומימין אותו מבנה, ינואר 1939, כאשר כבר יש מגדלי אנטנות.

20. משרד השירות המטאורולוגי במלון ממילא ירושלים. בפני עובדי השירות מוצג לוח עליו סמלי חיזוי מזג-אויר, מאחורי המכתבה עשן המקטרת של רודולף.

21. בית ליד חוף הים בתל אביב (סמוך לרח' הירקון) שימש את השירות המטאורולוגי.

22. הגדיש מלמד את אנשי השירות מורס.

23. חדר מיכשור קליטת נתוני המדידה מכל העולם. הנתונים היו מגיעים באלחוט ונרשמים ע"ג מפות סינופטיות במכשיר דמוי תוויאן. בכיפה היו סידורים לקליטת ברקים.

24. רישיון כניסה לשדה התעופה לוד בחתימת רודולף פייגה, ספט' 1938.

25. על העמוד האחרון בחוברת מאחלים אנשי המשרד ברכות לשנה טובה בתאריך יום הולדתו ה-50 של רודולף פייגה.

לכל הכתבות במדור טיול לעבר