אהבת אמנון: האיש שהקים את ההסדר במודיעין

הפרידה מאמנון ליפקין שחק ז"ל (קשה עדיין להוסיף את הסיומת הנוראה הזו) קשה במיוחד, משום שהיא פורמת באבחה מספר מעגלים של קשר אישי, היכרות וחברות.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet, וכל מה שיהודי - כאן

• אין אלוהים בפריים-טיים/ אבי שושן
  

מעגל ההיכרות הראשון כנער מתבגר, היה עם גבורתו הצבאית, דרך סיפורי הפעולות הנועזות שלהן היה שותף ועוטר בעיטורים, כשהמפורסמות ביניהם - פעולת כראמה ו"אביב נעורים". אולם הייתה זו היכרות מרחוק רק עם השם והדמות.

המעגל השני של ההיכרות היה עם אמנון המפקד. כקצין צעיר בשריון, תחת פיקודו כמפקד האוגדה ואחר כך אלוף הפיקוד, כבר היכרנו טוב יותר. בזיכרוני חקוקה שיחתו הראשונה בהשתלמות הקצינים החטיבתית. איש גבוה ויפה תואר, שמבטו חודר אך גם קורן. איש שמשדר תבונה ושקט, סמכותיות ומקצועיות, מדבר אל הקצינים בגובה העיניים, בלשון נקייה, בכנות ובענייניות ללא שמץ של גינוני מנהיגות. הוא שידר ציונות אמיתית וכנה, לא מתחסדת ומלהגת סיסמאות.

"לולא מעורבותו, לא הייתה קמה ישיבת ההסדר במודיעין". ליפקין שחק עם הרב שנוולד

המעגל השלישי היה עם אמנון הרגיש ואציל הנפש בהיותו רמטכ"ל - כשנפל אחי, סמ"ר מאיר שנוולד הי"ד, באופן שבו יצר קשר מחבק עם ההורים והמשפחה. הוא בחר להקריא שיר שכתב מאיר הי"ד ונמצא בין חפציו, בטכס הממלכתי בערב יום הזיכרון לחללי צה"ל, ושמר על הקשר הזה לאורך שנים, בחום אנושי וברגישות, כשהקפיד להתקשר להוריי ולברך אותם לרגל השנה החדשה, ולהתעניין בשלומם לקראת יום הזיכרון לחללי צה"ל.

המאבק של אמנון על ישיבת ההסדר

המעגל הרביעי של ההיכרות עם אמנון איש האמת, עם גיבור אמיתי שגבורתו נבחנת בחיים ולא רק בקרב - החל לפני יותר משמונה שנים - עת התחלנו בתהליך ההקמה של ישיבת ההסדר במודיעין. כאן הייתה זו כבר היכרות אישית וקרובה מאוד. נציגי הקהילות במודיעין פנו אלינו בבקשה שישיבת ההסדר הקהילתית שאמורה לקום, תקום במודיעין. אך מנגד, בעיריית מודיעין היו מי שהתנגדו לכך בכל תוקף, ופעלו בדרכים שונות ותקיפות כד לטרפד את המהלך. הם טענו שהעיר מודיעין הוקמה כעיר חילונית, וישיבה עלולה להשפיע ולפגוע בצביון של העיר.

היה ברור לנו שישיבה בעיר כמו מודיעין צריכה לקום בשיתוף עם הציבור הלא דתי בעיר, ועל כן החלטנו להקים מועצה ציבורית שתוביל להקמת הישיבה, ובה יהיו חברים דתיים וחילונים. הראשון שפניתי אליו היה אמנון. ביקשתי ממנו לעמוד בראש הועדה הציבורית. ידעתי שהקמת ישיבות איננה חלק מהאג'נדה שלו, ואם היו מבקשים ממנו למנות אילו פרויקטים היה רוצה להקים - ספק אם היה כולל בהם גם הקמת ישיבה. אולם כאן נבחנת מידת האמת והיושרה של אדם. אם אתה חושב שזה נכון, אתה הולך על זה גם אם זה לא באג'נדה שלך, ללא מורא, גם אם לשם כך תצטרך לעמוד מול ביקורת.

הצגתי בפני אמנון את תוכנית הישיבה, את השילוב בין לימוד תורה ברמה גבוהה, לבין שירות צבאי איכותי ואחוזי קצונה גבוהים המתוכננים בה. הוא הסכים באופן מיידי, ללא היסוס. "אני מאמין שישיבת הסדר תתרום לעיר מודיעין המתפתחת, ואני סומך עליך", אמר. הוא עמד בראש הוועדה הציבורית, והצטרפו אליו גם תושבי העיר מהציבור החילוני, תא"ל במיל' מתי לשם ותא"ל במיל' מוני חורב (עם שניהם שירתתי). באותם ימים גם זכינו לסיוע מיוחד של תושב העיר, תא"ל במיל' יהודה דובדבני.

חילוני בודד בצריח

לא הערכנו את היקף ההתנגדות ועוצמתה. לא העלינו על דעתנו שבשנת האלפיים, תתנהל במדינת ישראל כזו מערכה. במשך כשנה היו חברים בעירייה שניהלו מלחמת חורמה. נכתבו כתבות נגד ובעד הקמת הישיבה. אמנון רואיין כמה פעמים, כשהעיתונאים מצליפים בו: כחילוני, איך זה שאתה נותן יד להקמת ישיבה, לשינוי צביון העיר, וכו'? לעיתים היה נדמה שאמנון עומד חשוף בצריח, ויורים עליו מכל עבר.

הוא תיאר בקור רוח ובסבלנות את הניסיון המוצלח שיש לו עם תלמידי ישיבות ההסדר כקצין בצה"ל וכרמטכ"ל, ומדוע לדעתו זה יתרום לעיר. אולם אף פעם לא שמענו ממנו תהייה או התלבטות האם עשה את המעשה הנכון בהצטרפותו להובלת המהלך. זאת גבורה שבעיניי לא נופלת ממבחני הגבורה של שדה הקרב (למרות שאיני מפחית מערכה, חלילה), של "כראמה" ו"אביב נעורים". גבורת אמת, גבורה של חיים ויצירה, ללא צל"שים והילת מנצחים.

לאחר כשנה הוכרע המהלך: הישיבה הוקמה, וחלק מהלוחמים הפכו לידידים קרובים. לימים הודה אחד מהם בפני, שמנהיגותו של אמנון היא שהכריעה את הכף. כנראה שלולא מעורבותו, לא הייתה קמה ישיבת הסדר במודיעין. כאיש עתיר זכוית בתחום ההגנה על ביטחון המדינה, התווספה לו זכות מיוחדת.

פרויקט הבר מצווה של אמנון

הפעילות המשותפת לאורך השנים הולידה ידידות עמוקה. הובלת מהלכים כמו זו שהישיבה מובילה, מחייבת התמודדויות יחודיות, שמעלות דילמות מורכבות. אמנון היה לנו ליועץ, וברוחב ליבו לא הייתה פעם אחת שביקשנו עצה ולא נעננו בתבונה, בניסיון חיים, ביושר, ובמבט חודר כן ואמיתי. על מה לא דיברנו? התייעצות בסוגיות מול הצבא, לבטים בתפקידים הבכירים שמילאתי במילואים באותה תקופה, ואפילו ספר חדש שהוצאנו. כמה ששמח לשמוע על הצלחת התלמידים בשירות הצבאי, בפיקוד ובקצונה.

אני והוא אנשים כל כך שונים בתפיסת העולם הדתית, המדינית, ובהשקפת העולם בסכסוך עם הערבים, אולם העובדה שיכולתי להתייעץ איתו ולשמוע את דעתו, מלמדת לא רק על פתיחותו של האיש - אלא גם על מידת האמת שלו, ועל איכות אנושית נדירה, ויכולת להתבונן על הסיטואציה גם מנקודת מבטו של השונה.

לאורך השנים הוא גם סייע בפועל בשמחה ובשותפות במוקדים שבהם היה צריך סיוע. במהלך השנה הראשונה להקמת הישיבה, שאלתי את אמנון: כישיבה קהילתית, מה לדעתך צריך להיות מוקד העשייה של התלמידים עם הציבור הלא דתי? הוא הציע לפתוח פרויקט בר מצווה לנערים מהציבור הלא דתי: "זה צורך אמיתי שרבים אינם יודעים איך להתמודד איתו, ויש שמנצלים זאת. התלמידים שיתנדבו יעשו זאת בצורה הטובה ביותר".

מאז פתיחת הפרוייקט היחודי הזה בשיתוף העירייה, כבר התקיימו בו 17 מחזורים ועברו בו יותר מאלף בני נוער, שגם עלו לתורה בישיבה. בזכותו של אמנון, נוטלים חלק בהתרגשותם של הנערים גם בחורי הישיבה, מה שיוצר קשר וגשר ייחודי בין המגזרים. ואמנון? הוא לא אהב לשמוע שמחמיאים לו על הרעיון המוצלח.

הקרב המאסף - קרב של גיבור

לאצילות הנפש שלו התוודעו תלמידי הישיבה באירוע חריג ומרגש. באחד מביקוריו בישיבה נשא דברים בפני התלמידים. כששאל אותו אחד מהם מהי נקודת הפסגה והשיא של תקופת שירותו במערכת הביטחון - לא דיבר אמנון אציל הנפש, הציוני ואוהב האדם על עלילות הגבורה שזיכו אותו בעיטורי העוז, כי אם על "מבצע שלמה" להעלאת יהודי אתיופיה, כלחלוחית בעיניו.

בתקופה האחרונה נכחנו בקרב הגבורה שלו במחלת הסרטן - גבורת החיים. הדוגמה האישית בקרב הזה

הייתה מופלאה לא פחות מזו שגילה בשדה הקרב. כשנפגשנו, אף שהיה ידוע כבר שהמצב הוא סופני, לא נכבה לרגע הזיק הבוהק שבעיניו, ותיאור הטיפולים הקשים שעבר היו לקוניים, ללא אנחות ותלונות על מר גורלו. הוא היה מגדל איתן של חוסן. בכל פעם שהתקשרנו לשאול בשלומו, ענה באופטימיות ובתקווה אצילית, ללא שמץ של תלונות או מרמור.

ועכשיו בבת-אחת נדמו חייו, מתוך גבורת החיים, ומתוך אצילות נפש עתירת זכויות. ואנו הכואבים והדומעים שאיבדנו חבר יקר, מבקשים להתנחם בכך שרוחו ואישיותו תמשיך לחיות בקרבנו, ושננצור את זכרו בלבנו ובמפעלנו. שלום לך חבר גיבור, ותנוח בשלום על משכבך למנוחת עולמים. נתפלל לבורא העולם שתהיה נשמתך צרורה בצרור החיים.

• אל"מ במיל' הרב אליעזר שנוולד הוא ראש ישיבת ההסדר "מאיר הראל" במודיעין
  

• רבותיי, אתם שולחים אותי למטבח? צפו למטבחון/ שיפי חריטן