הרב ליכטנשטיין: לקבל הומואים כמו מחללי שבת

מאבק ההומואים הדתיים להכרה רבנית וקהילתית ממשיך להניב תוצאות: הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין, מבכירי רבני הציונות הדתית, קובע כי אין זה נכון להוקיע בעלי נטיות חד-מיניות יותר מאשר מחללי שבת או רמאים. לדבריו, על הציבור הדתי להתעלות מעל לרגשות הדחייה מהומוסקסואלים ולסביות, ולרכך את הגישה ה"תוקפנית" כלפיהם.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

הסיפורים הכי חמים - בפייסבוק של ynet, וכל מה שיהודי - כאן

• בשם הילדים: הרב אבינר, בקש סליחה/ אריאנה מלמד
  

הרב ליכטנשטיין הוא ראש ישיבת "הר עציון", ממוסדות התורה החשובים של הציבור הדתי-לאומי, ונחשב לאחד ממנהיגי האורתודוכסיה המודרנית. תלמידו דב קרול שמע ממנו דברים על היחס להומואים בחברה הדתית, ופרסם אותם בבלוג שהוא מפעיל.

"כדי להיות הוגנים יותר וכנים עם עצמינו ועם הקהילות שלנו", כתב בשם הרב, "בואו ונבין שאנו יכולים להזדעזע מההומוסקסואליות רק באותה מידה שאנו מזדעזעים מרמאות במידות ובמשקולות. כל העצמת הזעזוע וכל העוצמה המוסרית שמופנית לכאן - צריכה להיות מופנית גם לשם. זה לא מה שקורה היום".

צביעות קהילתית

ליכטנשטיין מתייחס לטענה כי "משכב זכר" מוגדר בתורת ישראל כ"תועבה" - ביטוי שלא נכתב על כל עבירה דתית, ומזכיר כי הדבר אמור גם ביחס לאי-פרנסת עניים או רמאות במסחר. "איני דוגל בהומוסקסואליות, חס ושלום", הבהיר, "אך אנו צריכים להתחייב לרמת יושר קהילתית גבוהה יותר מזו שקיימת היום".

"מהו חטא חמור יותר – חילול שבת או הומוסקסואליות?", הציב הרב שאלה רטורית לתלמידו, "האם זה ראוי והוגן להגיד לקהילות שלנו – אין לנו בעיה עם כל החטאים של כל העם היהודי... אבל יש רק שעיר לעזאזל אחד?" הוא הזכיר כי בעוד ההומוסקסואליות בתורה היא איסור אישי, דווקא אי-מתן צדקה מתואר כחטא ציבורי, ולכן ההתייחסות המחמירה של הדתיים להומואים איננה במקום.

הרב ליכטנשטיין מאשים במצב גם את הקהילה הגאה עצמה: "היא יצרה כזו תהודה כי היא תוקפנית מאוד, והתגובה לכך הייתה שחלק מהאנשים מהצד שלנו נעשו תוקפניים אף הם". עם זאת, הוא סבור כי "האש הזו שבוערת בלבבות של רבים היום והפחדים שחורגים כבר אפילו מסלידה, הם מעבר למה שאני חושב לראוי".

מדובר באנשים "אומללים מאוד"

הרגשות של הרב עצמו כלפי בעלי הנטיות החד-מיניות, מעורבים: "מצד אחד, יש לי ביקורת (סלידה תהיה מילה חזקה מדי), אך הביקורת שלי מרוסנת על ידי חמלה". לדבריו, מדובר באנשים "אומללים מאוד" - בלי חיים נורמאלים או ילדים ביולוגים, ולא נכון להטיל עליהם אחריות מלאה לנטייתם. הוא הוסיף כי שמע מפסיכולוגים רבים שמטופליהם ההומוסקסואלים "היו שמחים מאוד להתרפא ממצבם".

מעמותת "כמוך" - הומואים דתיים אורתודוקסים, נמסר בתגובה לדברי הרב ליכטנשטיין: "אנו שמחים שבאמצעות

ההשוואה למחללי שבת הציב הרב מראה מול הציבור, והמחיש כי פעמים רבות הרתיעה מהנושא ההומוסקסואלי איננה נובעת משיקולים הלכתיים-תורניים, אלא מהומופוביה לשמה".

"כמוך' מכבדת את כללי ההלכה ואת רוחה, אינה צועדת במצעדים, ורואה בחשיבות רבה את הקשר עם העולם הרבני ועם הציבור הדתי", אמרו בעמותה. "אנו שמחים שאישיות תורנית בכירה כמו הרב ליכטנשטיין בוחר לומר את דעתו בגלוי ובלא מורא". עם זאת הביעו ב"כמוך" חוסר נחת מהשימוש במילה "אומללים" כלפי הומואים, והסבירו: "אין אנו אומללים אלא אנו חיים חיים מאתגרים ומורכבים יותר.

"כדי שהאתגר יהיה פשוט יותר, הגיע הזמן שהעולם הרבני יתקדם עוד צעד - לשלב התשובות והמענה. הרב ליכטנשטיין עצמו העלה שאלות כגון ש"ץ הומוסקסואל, אימוץ ילדים, קבלת הילד לישיבה ועוד, והגיע הזמן להתמודד איתן. אנו מזמינים את הרב לאחד מן המפגשים החודשיים של 'כמוך', כדי לדון בדברים ולבדוק אפשרויות לקדמם".

בארגון "עצת נפש" מברכים על כל גילוי של אמפטיה כלפי המתמודדים עם נטיות הפוכות. "מתמודדים אלה זקוקים לתמיכה חברתית וחיזוק רב", מוסרים בארגון, "עם זאת, איננו מוכנים לקבל את ההשוואה בין חילול שבת לבין משיכה הומוסקסואלית, משיכה הנרכשת על ידי גורמים סביבתיים, הגורמת לנושאיה לסבל רב, ומצריכה התערבות טיפולית. לכן אנו מפנים את המתמודדים הפונים אלינו לטיפול מקצועי, המאפשר להם לברר את זהותם ולבחור לגלות את הנטייה ההטרוסקסואלית החבויה בקרבם".