הסערה הבאה: סרט על דתייה שנשואה להומו

ארבע שנים אחרי שביים את הסרט הקצר "ואהבת", שחולל מיני-מהפכה במגזר הדתי, חוזר חיים אלבום אל השיח הקשה והנוקב שמנהלים דתיים הומוסקסואלים עם החברה שסביבם. סרט הביכורים ההוא מפנה את מקומו לפרויקט החדש שלו, שנשאר גם באזור המוכר של חייו של אלבום כדוס וגיי. אלא שהפעם דווקא זווית נשית היא שתופסת את מרכז הפריים.

• אהבתם? עשו לנו לייק בפייסבוק!
  

עוד בערוץ היהדות  - קראו:

• לסבתא יש אקדח, והיא לא פוחדת להשתמש בו!
• תסמונת דאום: מראה בפרצופו של המגזר
• כל יומיים: צאצא נוסף לרב אלישיב
  

שבועיים לאחר שהתסריט החדש שלו זכה ב-25 אלף דולר בפסטיבל ירושלים, בקטגוריית "תסריט מצטיין המתרחש בירושלים", אלבום מספר ל-ynet על מה שקרה מאז סרטו הקודם (ובעיקר מה שלא), ואיך הופכים (שוב) מציאות חיים כואבת לסרט - הפעם באורך מלא.

ההומוסקסואל הדתי ואשתו

מאז צאת "ואהבת" - שהציג את סיפורו של תלמיד ישיבה הומו - אלבום הספיק לחולל מהפך זוטא בחייו: יציאה רשמית מארון הקודש, מגורים בתל אביב, לימודים, עבודה, וכן - גם חיפוש אהבה. 

צפו ב"ואהבת" - הסרט המלא (מתוך ערוץ בית ספר מעלה ב-vimeo)

לא-מעט גבות הורמו על כך שבית הספר מעלה הפיק מתוכו סרט כמו "ואהבת" (ואף העניק לו את המקום הראשון בתחרות מוסדית), אבל אלבום עצמו, כך הוא מודה, כמעט לא חטף ביקורת באופן אישי. יותר מכך, בשנים האחרונות הוא משמש ככתובת עבור חבר'ה במגזר ובארון, שמתקשרים כדי לקבל תמיכה.

"אנשים שצריכים אוזן קשבת פונים אליי מאז, ולשמחתי, עד היום זה קורה", הוא אומר. "כשמדובר בחבר'ה צעירים ורווקים, יש לי את האפשרות לעודד ולהגיד שהעולם לא נחרב ושהם עוד ימצאו אהבה ואושר. אך כשמדובר בנשואים, אני באמת לא יודע מה לומר להם, כי הם חיים חיים איומים. אני לא מתיימר להגיד לאף אחד מה לעשות, הם גם לא מצפים ממני. זה סיפור מורכב מאוד, שכן אי-אפשר לשכוח שיש שם ברקע אישה שסובלת וסובלת מאוד".

כדרכו, אלבום הפך את הקונפליקט הזה למקור ההשראה. סרטו החדש, שצילומיו יחלו ב"תותים הפקות" באביב הקרוב, עוסק במשפחה שבה הגיבורה הראשית היא  אישה דתיה החיה עם גבר הומוסקסואל (או עם "נטיות הפוכות", המינוח המגזרי התקני), שלעולם לא יוכל להשיב לה אהבה.

מלבד להעניק חוויה קולנועית, "חרס" - שמו הזמני של הסרט שבדרך - אמור גם להציג לעיני אנשי המגזר מה קורה כשמתעקשים יותר מידי על הקמת משפחה, ובכל מחיר. "ב'ואהבת' הצגתי את קולו של ההומו המתייסר על המרקע, הפעם בחרתי להביא את קולן של הנשים המועלות כקורבן על מזבח השלמות המזויפת הזו", מסביר אלבום.

לא נעים להכיר, משפחת חרס

לצורך בניית התסריט החדש נפגש אלבום לראיונות עומק עם משפחות שאותן הוא מגדיר "משפחות חרס". החרס מבטא בעיניו את שבריריות קיומן של המשפחות הללו - "שרבנים בנו, ושסופן להעלות חרס".

המשפחות הללו התייעצו עם רבנים לפני החתונה?

"את אלה שראיינתי לתחקיר לא, כי מדובר בזוגות ותיקים יחסית. צריך להבין שאנחנו מדברים על תקופה, לפני כעשור, שפשוט לא דברו על זה. כשהם התחתנו, לא היה נראה להם שיש אופציה אחרת, בגלל ההשתקה. היום הרבנים, אם שואלים אותם, אומרים

שצריך לספר על הנטיות לפני החתונה. אבל, בעיניי, עצם ההכוונה הזו להתחתן היא מזעזעת.

"אני ממש רואה בזה 'ניסויים בבעלי חיים'. אומרים להם 'תנסו, מה יכול להיות?' ואז, הבחורה הצעירה ששמצאה סוף סוף את הבן אדם שהיא אוהבת לא תגיד 'לא'. זה אפילו נראה לה אתגר 'להציל את עם ישראל ואותו', היא חושבת 'אני אלמד אותו לאהוב נשים' ועוד כל מיני קלישאות כאלה. היא לא באמת מבינה למה היא נכנסת, עד שזה מאוחר מדי".

אף-על-פי שהסדקים במערכת הזוגית נפערים היישר בראשיתו של הקן השברירי, המחשבה על פירוק של מה שמעולם לא היה שלם, עודנה מרתיעה אותם: "הפחד לקום ולעזוב הוא עצום. גם בסרט החשש של הגיבורה מלהתגרש ולפרק את המשפחה קורע אותה. כי להיות גרושה דתייה בחוץ זה גם לא כזה אטרקטיבי. כנראה שהחברה משדרת לנו שאתה צריך להיות נשוי ולהישאר נשוי לא משנה מה. אנחנו, כחברה צריכים שכולם סביבנו יהיו זוגות-זוגות ולא חשוב המחיר".

מה בכל זאת מוביל אנשים לקום וללכת?

"יש אנשים שלא יכולים לחיות בשקר, שלא יכולים להתמודד עם ההסתרה. זה עניין של אופי. מי שהאמת הפנימית שלו חזקה מהכול, לא יכול לתפקד בחיים של שקר, זה מפרק אותו מבפנים. כשאין ברירה מבינים שהדבר שהכי נכון לעשות הוא לקום וללכת. וגם אז, הסביבה לא יודעת את הסיבה האמתית לפרידה. זה לפחות מה שאני נתקל בו. זה או פרידה, או שלא מפרקים את המשפחה והגבר בוגד באישה, בידיעתה או שלא בידיעתה".

תהיה הומו ותשתוק

עם צאת הסרט הראשון, אלבום - מטובי בניה של הציונות הדתית ובוגר ישיבת הסדר - נדד עמו להקרנות ברחבי הארץ, כשגם רבנים היו בקהל הצופים. "התגובות היו מאוד מרגשות", הוא מספר, "פתאום מבינים שיש הומואים גם בחברה הדתית, זה כבר התקדמות. אבל הם מיד הוסיפו 'אבל למה להוציא את זה החוצה?' 'תפסיקו לעשות רעש',  'מה אתה מנפנף במה שאתה עושה

בחדר המיטות שלך?' מה שהם לא מבינים זה כמה צער וכאב החשיפה הזו מונעת מאנשים".

למה לדעתך הרבנים ממשיך להתעקש על הקמת משפחות, גם להומואים?

"למה? כי הם מפחדים. פחד לא נכון. לא לגיטימי. לצערנו, הרבנים שלנו לא סומכים עלינו, על הציבור, לכן הם כל הזמן מנסים לעשות לו עוד גדרות ועוד איסורים שלא יראו אלו את אלו. יש חשש שאם תראה אצל האחר משהו שנוגד את דרכך, האמונה שלך תעלם. אין פה מקום למורכבות ולחיפוש, וזה משטח ומרדד את כל רעיון האמונה. 

"'ואהבת' נגמר בסצינה שבה אומרים לגיבור הראשי לא להיכנס לבית הכנסת, אבל הוא לא נשמע לכך - ועל אפם וחמתם של כולם נשאר בקשר עם אלוהים. שנים חייתי בתחושה שאין לאחד כמוני מה לעשות עם אלוהים, אבל לא עוד".