פלמחים לא לבד: 119 איומים סביבתיים בישראל
דו"ח של החברה להגנת הטבע מגלה שמספר האיומים על השטחים הפתוחים בישראל זינק ב-75% ב-6 שנים. את הרשימה מוביל מחוז מרכז עם 26 איומים ובמקום השני נמצא חיפה הכרמל. השנה מתווספים 18 איומי פיתוח חדשים, בהם גם תוכנית כפר הנופש בחוף פלמחים שנדמה היה שירדה מהפרק
חוף פלמחים והאיומים על המשך קיומו לא לבד: דו"ח של החברה להגנת הטבע מגלה כי מספר האיומים על השטחים הפתוחים גדל בהתמדה לאורך השנים - מ-68 איומים בשנת 2008 אז החל הדו"ח להתפרסם לראשונה, ל-119 בשנת 2013 – זינוק של 75%.
- נחל פרת בסכנה: שפכים ואלפי תושבים חדשים
- צפו: טל פרדימן וקרן פלס מתגייסים למען פלמחים
- זה לקח שנתיים: יש כסף לשמירת שטחים פתוחים
הדו"ח כולל בין היתר, 10 איומים של הקמת יישובים חדשים, 29 של פיתוח תשתיות תחבורה, 11 של פיתוח תשתיות אנרגיה, 17 של פיתוח כפרי וחקלאי, 20 של פיתוח תשתיות למשק המים ו-17 של פיתוח תיירותי. מבין האיומים אשתקד, 4 הסתיימו בהצלחה, לעומת 6 שמומשו.
סמנכ"ל החברה להגנת הטבע מדבר על דו"ח האיומים באולפן ynet
השנה מופיעים בדו"ח 18 איומים חדשים, ביניהם כפר הנופש בפלמחים – איום שכבר הוכתר ככזה שהוסר בהצלחה לאחר שהמאבק הציבורי רחב ההיקף שהתקיים נגדו, הוביל את הממשלה להורות על בחינת התוכנית מחדש. לאחרונה שבה התוכנית לאיים על האזור, לאחר שלא נמצא עדין פיצוי ליזמים בכסף או במקום חלופי.
איום חדש נוסף באזור על פי הדו"ח, הוא מתקן התפלה המתוכנן על שטח של כ-250 דונם בשדות החקלאיים של שורק. יהיה זה מתקן ההתפלה השני במרחב הפתוח שננגס בהדרגה: בימים אלה כבר מוקם על שפת הים בשפך נחל שורק, מתקן התפלה נוסף שהמאבק נגדו נחל כישלון.
לא הרחק משם, ברצף גבעות הכורכר והחמרה של נס ציונה, גם מופיע איום חדש: מבנה ציבורי שיוסיף על לחצי הפיתוח המועמסים על גבעות הכורכר שנותרו באזור. בחברה קוראים להקים את המבנה במקום חלופי.
קידוחים ומתקנים בחבל מודיעין
ככלל, אזור מרכז הארץ מוביל ברשימה, עם 26 איומים. כך למשל, קיימים שלל לחצי פיתוח על ציר הגבעות במודיעין - המרחב שבמקום המפגש של השומרון עם שפלת החוף. בדו"ח מפורט כי מדובר באזור ערכי ורגיש, שמהווה מסדרון אקולוגי חשוב וציר מרכזי של נדידת דורסים, אך נתון ללחצי פיתוח גדולים.
"השטחים הפתוחים בציר הגבעות המזרחיות, המיועדים להישאר כשטחים פתוחים בתכנית המתאר המחוזית למחוז מרכז, מאוימים על ידי יוזמות פיתוח שונות כמו מחצבות ותשתיות הקוטעות את רצף השטחים הפתוחים, ובכלל זה גם קידוחי נפט", מפורט בדו"ח. "פגיעה צפויה זו מצטרפת לקיטוע שנגרם על ידי בנייתה של גדר ההפרדה בשנים האחרונות".
איום חדש שעתיד להתווסף למרחב הוא מתקן חדש לטיפול ומיחזור פסולת, בשטח פתוח שמצפון למחצבת מודיעין וממזרח לכביש 6. כותבי הדו"ח מציינים שמדובר בשטח בעל חשיבות נופית ואקולוגית גבוהה וקוראים להקים את המתקן באזור אחר במרחב, באופן שימזער את הפגיעה בטבע.
כבישים ביערות הכרמל
אזור נוסף שמוביל ברשימה הוא מרחב חיפה והכרמל, עם 17 איומים, מתוכם 7 חדשים. כך למשל, המרחב המשתרע בין הכרמל, רמות מנשה וגוש אלונים, שמוגדר בדו"ח כ"מסדרון אקולוגי חשוב", מאוים על ידי פיתוח כבישים ותשתיות. בנוסף, פארק הכרמל מאוים על ידי תוכנית של היישובים עוספיה ודלית אל כרמל לסלילת כביש שיחצה אותו ויחבר אותם לכביש 4 - כביש שבחלקו כבר נסלל באופן בלתי חוקי.
גם לחופים הפתוחים והטבעיים שנותרו באזור חיפה נשקפים איומים חדשים עקב תוכניות פיתוח אינטנסיבי להסדרתם, שיכלול שירותי חוף, סלילת חניות ובניית טיילת. הדו"ח קובע כי התוכניות לא מאפשרות התייחסות כוללת שתאפשר לשמור על רצף נופי והבטחת הנגישות לחופים, ואינן מתחשבות בערכים סביבתיים דוגמת פעילות של בעלי חיים נדירים באזור.
למרחב נשקפים איומים רבים גם משנים עברו, בהן טיפול לקוי באיום השריפות בכרמל, תוכנית מגדלי חוף הכרמל של חברת "דלק נדל"ן" ועיריית חיפה לבניית 4 מגדלים נוספים בקו החוף, תוכנית חשמל הרכבת שתקבע את הקיטוע הפיזי בין העיר לקו הים ותוכניות הפיתוח רחבות ההיקף בים וביבשה של נמל חיפה החדש, שמאיימות בין היתר על המערכת האקולוגית בים התיכון.
לחצים על הים התיכון
למערכת הימית בחופי הים התיכון, שכבר היום נתונה ללחצים כבדים, נשקפים איומים חדשים מכיוונם של תוכניות לקידוחי נפט: קידוח "גבריאלה" שמתוכנן בשטח שמוצע להכרזה כשמורת טבע ימית מול חופי הרצליה, קידוחים שמתכננת חברת שמן במרחק של 16 ק"מ מקו החוף בין פלמחים לאשדוד, וקידוח "שמואל" שמתוכנן במרחק של 4.6 ק"מ מחופי אשקלון.
"אישור קידוחי נפט בלא שמדינת ישראל ערוכה לאירוע דליפת נפט ושמן הינו חוסר אחריות וסיכון לא מחושב ובלתי נדרש. קידוחי ים עלולים להביא עימם אסונות אקולוגיים וכלכליים חמורים. אירוע זיהום ימי עלול להביא לפגיעה אקולוגית, לפגיעה במתקנים חיוניים ולתביעות בין לאומית שעלולות להגיע ממדינות שכנות.
איומים שהתממשו ושהוסרו
מבין האיומים שהופיעו בדו"ח אשתקד, 6 אושרו חרף ההתנגדויות שהגישו החברה ותושבים. כך למשל תוכנית להרחבת מעלות-תרשיחא וכפר ורדים, "על חשבון שטחים פתוחים ושטחי חורש טבעיים, במקום למצות את כל עתודות הבנייה הקיימות ביישובים", מצוין בדו"ח.
בנוסף מצוינים אישור תוכנית של מגורים חדשה ביקנעם-עלית על מדרון נחל השניים, הרחבת הישוב תמרת שבעמק יזרעאל לתחומי הגן הלאומי "שימרון", אישור תוכנית פיתוח חוף רחצה מצפון לשמורת הטבע בחוף הבונים ואישור להקים שטחי אחסנה למטוסים בשטח פתוח הסמוך לשדה התעופה עובדה, למרות החשש כי המקום יהפוך ל"בית קברות למטוסים".
לצד זאת נרשמו בשנה החולפת גם הצלחות בשמירה על שטחים פתוחים. כך למשל, בעצירת הרחבת העיר אלעד מזרחה לכיוון שמורת נחל שילה וביטול תוכנית בנייה בגבעת יעל בירושלים, בשטח הידוע כמורדות וולג'ה, מעל גן לאומי נחל רפאים.
בנוסף מציינים בחברה את ביטול התוכנית להקמת יישוב חדש באזור רגיש בניצנה ובמקומה קודמה תוכנית חדשה ליישוב קהילתי בצמוד שטח מפותח באזור, וכן דחיית תוכנית לבנייה מאסיבית בחופים פתוחים שמדרום נמל עכו.
בסך הכל מאז החל הדו"ח להתפרסם ב-2008, נרשמו 28 הצלחות במאבקים סביבתיים בהם היתה מעורבת החברה, בהם גם עצירת תוכנית כפרי הנופש בחוף בצת ו בחוף ניצנים ב-2011, מניעת בנייה בנחל נדר בחיפה וקידום פארק עמק הצבאים בירושלים.
מאבק נוסף שרשם הצלחה השנה ונעדר מהדו"ח, הוא תוכנית כפר הנופש שתוכנן בשטחים הפתוחים שבעורפו של חוף נחשולים ובוטל על ידי ועדות התכנון באוגוסט האחרון.
הליכי תכנון מקוצרים והעדר שקיפות
הדו"ח מדגיש אתגרים נוספים שנשקפים לשטחים הפתוחים בארץ, בהם איומים מערכתיים כמו הרפורמה בתכנון ובנייה וחוק הווד"לים שנועדו לקצר את הליכי התכנון, או אי שיתוף הציבור בהחלטות תכנוניות קריטיות. סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, ניר פפאי, בירך על עצירת הרפורמה לעת עתה, אך הזהיר: "אנחנו עדים למגמות תכנוניות המלמדות על ניסיון מתמשך להחליש את התכנון הארצי ואת כוחן של תכניות המתאר הארציות".
באשר לאתגרים הניצבים בפתח, קוראים בחברה לכנסת הבאה לקדם את התיקון לחוק החופים שיאפשר לבחון מחדש תוכניות בינוי ופיתוח ישנות, להפנות מאמצים לפיתוח ערים ירוקות, להעדיף הרחבת ישובים קיימים על פני הקמת חדשים, לאשר את תוכנית לשימור המגוון הביולוגי בישראל ועוד.
הדו"ח נכתב על ידי מנהל תחום התכנון בחברה איתמר בן דוד, ונופר אבני, המתכננת הסביבתית בקהילת באר שבע והסביבה. מנכ"ל החברה להגנת הטבע, קושה פקמן, מסר כי "אנו קוראים לחברי הכנסת הבאה לשים את הנושאים הסביבתיים במקום גבוה בסדר העדיפויות שלהם ולפעול לקידום חקיקה והגנה על השטחים הפתוחים, על המרחב הימי, על מים לטבע ועל המגוון הביולוגי, כדי לחולל שינוי של ממש ביחסה של המדינה לנושאים אלה".
לפנייה לכתב/ת 
