הדשא הכלכלי של השכן ירוק יותר. האמנם?
אם היו מציגים לנו נתונים אודות ישראל בהשוואה לשאר מדינות העולם ומבלי שנדע שמדובר במדינה שלנו, היינו כולנו רוצים לעבור אליה באופן מיידי. אז מדוע הנתונים המעולים שמספקת הכלכלה המקומית לא מספיקים לישראלים רבים? אם הם רק יפקחו את עיניהם, יבינו שמעבר לים המצב בכי רע. דעה
קיימת מדינה שתוחלת החיים לגברים בה היא במקום השני בעולם ושל הנשים - מקום שביעי. מערכת הבריאות שלה השיגה לאחרונה מקום שישי בעולם בסקר שערכה סוכנות הידיעות "בלומברג". יתרות המט"ח לנפש שיש לה הן מהגבוהות בעולם. מערכת הבנקאות שלה הינה מהיציבות ביותר והיא אחת המדינות המערביות היחידות שעברו את משבר 2008 ללא פגע.
מאמרים נוספים מאת אדם רויטר:
- שחיתות ותלות בסיוע: יש סיכוי למשק הפלסטיני?
- יום הדין: כיצד יושפע המשק מתקיפה באיראן?
- העם דורש חשבוניות וקבלות. הגיע הזמן להלשין
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
היא יושבת על משאבי אנרגיה גבוהים מאוד שהולכים להבטיח את עתידה האנרגטי לשנים רבות ואף יאפשרו לה להיות יצואנית אנרגיה. היא צמחה בחמש השנים האחרונות יותר מכל מדינה אחרת ב-OECD והאבטלה בה הינה מהנמוכות במדינות המערב. מערכת החינוך שלה השיגה ציונים גבוהים ביותר בהבנת הנקרא ובמתמטיקה. ישראלים רבים היו מוכנים להגר למדינה הזו, אך הם לא צריכים, כי הם כבר גרים בה. קוראים לה ישראל.
למדינה הזו מגיעות השקעות זרות בהיי-טק לנפש הגבוהות בעולם ובפער ניכר מכל היתר. למעשה, ההיי-טק הישראלי סיים את אחת משנותיו הטובות ביותר אי פעם. במדד האושר הישראלים הם מהעמים המאושרים בעולם (מקום 14).
לפי מחקר של האקונומיסט הבריטי, שהתפרסם לפני מספר שבועות, ישראל נמצאת במקום ה-20 בעולם בדירוג "היכן כדאי להיוולד", מחקר שמטרתו להראות מי תהיינה המדינות הטובות ביותר לחיות בהן כאדם בוגר בשנת 2030 במונחי בריאות, שגשוג וביטחון ללכת ברחוב (לידיעתכם, בישראל בטוח ללכת ברחובות הערים יותר מאשר ברוב מדינות העולם) וזאת לפני בריטניה, צרפת, איטליה ואפילו יפן שהגיעו למקומות נמוכים יותר.
תאונות דרכים הן מפגע אמיתי לכל כלכלה. ישראל סיימה את שנת 2012 בעשיריה הפותחת של המדינות בעלות המספר הנמוך ביותר של הרוגים לנפש מתאונות דרכים. היצוא ביחס לתוצר הינו מהגבוהים בעולם המערבי ואינו מבוסס כמעט על יצוא חומרי גלם (שמהווה סכנה בעתות משבר). כל זה לא מספיק כמובן לישראלים רבים והם רוצים להגר מכאן, כי בארצות אחרות הדשא ירוק יותר. האמנם?
היהודי הנודד הינו מושג כמעט גנטי. העם היהודי למד לנוע, לעבור וגם לברוח במהלך 2000 השנים האחרונות להיכן שנוח לו, טוב לו, היכן שניתן לחיות כיהודי בבטחה יחסית, במקום שמרגישים מוגנים יחסית וכן כמובן היכן שניתן להתפרנס יפה.
60 ומשהו שנות מדינה יהודית שינו דברים אצל היהודים החיים בישראל, אך עדיין יצר הנדודים פועם בקרב לא מעטים מקרבנו. מחקרים הראו שהגורם מספר אחד לעזיבת הארץ, הוא חיפוש אחר עתיד כלכלי טוב יותר. אמת, המעבר של בני אדם בין ארצות בעולם המודרני הוא משהו כמעט טבעי, אך בעולם המערבי עדיין הישראלים בולטים מקרב המהגרים בשיעורם הגבוה ביחס לאוכלוסיית המקור ממנה באו.
במספרים הללו, יש לציין, קיים גורם מקל: קרוב למחצית מן העוזבים את ישראל הם עולים חדשים או ותיקים שלא נקלטו ונדדו הלאה או חזרו לארצות מוצאם. יחד עם זאת, מדינות העולם המערבי ובראשן ארצות הברית, תמיד קרצו לרבים מקרבנו – הן סיפקו משאת נפש המגלמת פוטנציאל גדול להצלחה, לעושר ולכאורה גם לאושר.
הדאגה של הורים ישראלים שלילדיהם יהיה קשה יותר כלכלית במדינת ישראל של היום ובעיקר בעתיד, יש לה בהחלט על מה להתבסס. ישראל אינה יוצאת דופן, כי העולם בכללותו, ודאי העולם המערבי, נראה ככזה שלדור הבא יהיה בו יותר קשה כלכלית מאשר לדור הנוכחי – תופעה שהעולם לא חזה כבר מאות שנים (כל דור בעולם המערבי חי ברמת חיים גבוהה יותר מקודמו מזה עשרה דורות לפחות). אבל מכאן, המסקנה של חלק מן ההורים שעדיף יהיה לילדיהם להגר כי בארצות אחרות יותר טוב... כאן כבר מדובר בטעות גדולה.
איינשטיין כבר הראה לנו את היחסיות בעולם הפיזיקלי. יחסיות קיימת גם בעולם הכלכלי. למעשה, משבר 2008 שינה את הכדאיות היחסית של ישראל לעומת ארצות אחרות. לאט לאט התחוורה למהגרי עבודה פוטנציאליים מארצות מערביות עובדה מרירה ומפתיעה: אין מה לחפש במדינות אחרות. ההאטה החריפה במדינות מערביות רבות ואפילו מיתון וקריסה כלכלית אצל חלק מהן הפכו את מערב אירופה ללא מעניינת, את בריטניה ללא רלוונטית, את ארה"ב הגדולה ללא אטרקטיבית והאטת כלכלת סין מאיימת כעת אפילו על כלכלות קנדה ואוסטרליה, שהיצוא שלהן מבוסס רבות על מכירת חומרי גלם לסינים.
הישראלים יכולים לסכם את התובנה הזו במילים: "כבר אין לאן לרדת יותר". אם לצעירים אמריקאים, כולל המשכילים שבהם, קשה למצוא עבודה, איזה יתרון יש לצעיר שהגיע מישראל?
השוואת הגידול בתוצר בשנה האחרונה מראה שאין מה לחפש באירופה וכנראה גם לא בארה"ב:
אם לא די באלו, הישראלים נוטים לשכוח את האנטישמיות באירופה, או בלבושה החדש - האנטי-ישראליות. אם אתם ישראלים, אז בחלק מהמקרים יותר קשה להתקבל, אך זה מגיע בעיקר ברגע שמתחילים לטפס בסולם הדרגות ומישהו "נזכר" שאתם יהודים ואז הקידום מואט או נעצר.
בכלל, המשבר באירופה קשה עד כדי כך ש-9 מתוך 17 מדינות באיחוד האירופי ניצבות היום במצב של הגירה שלילית, צמיחה נמוכה מאוד עד אפסית, וממשלות שמתחלפות לעתים קרובות. בלגיה התנהלה ללא ממשלה כלל במשך כשנה וחצי. הפוליטיקאים אינם מצליחים לפתור את הבעיות הכלכליות באיחוד ואפילו הבנק המרכזי האירופאי, ה-ECB, מתקשה לעמוד בפרץ.
בארצות הברית המצב לא בהכרח טוב יותר. הצעיר האמריקאי הממוצע עני יותר מהצעיר הישראלי הממוצע. הצעירים סבלו מהמיתון שאחרי 2008 יותר מכל דור אחר. מנתוני מפקד האוכלוסין האחרון בארצות הברית עולה ששווי ההון החציוני של אנשים מתחת לגיל 35 נפל בין השנים 2005 עד 2010 ב-37%!
חלק מצעירים אלו השקיעו את כספם בנכסים יותר אגרסיביים כגון מניות ונדל"ן ממונף והם "אכלו אותה". למעשה, פער העושר בין הצעירים והמבוגרים באמריקה כיום הוא הרחב ביותר בהיסטוריה האמריקאית. שווי ההון החציוני של משקי בית שבראשם עומדים אנשים בני 65 ומעלה עומד על 170 אלף דולר, לעומת זאת, שווי ההון במשקי בית של אנשים בשנות ה-20 לחייהם הוא פחות מ-4,000 דולר, צניחה של 68% מלפני רבע מאה וקרוב לוודאי נמוך בהרבה מאשר שווי ההון של צעירים ישראלים באותו גיל. זאת אומרת, הצעיר האמריקאי הממוצע כנראה עני יותר מהצעיר הישראלי הממוצע.
אם לא די בכך, המבוגרים נאחזים במקומות העבודה שלהם וממאנים לעזוב. בעבר הלא רחוק, אנשים בגילאי 55 עד 65 נטו בחלקם לצאת לפנסיה מוקדמת. לאור המצב, נטייה זו פוחתת הן בארצות הברית והן באירופה. שיעור האבטלה של צעירים בני 29-18 בארצות הברית עומד על13% - גבוה ביותר מ-60% מהממוצע הארצי העומד על 7.7%.
המצב בארצות הברית עוד טוב יחסית לעומת שיעורי האבטלה המאיימים בשיעור של כ-25% של צעירים בצרפת ובבריטניה, 35% באיטליה וקטסטרופה אמיתית של אבטלה בשיעורים של כ-50% בקרב צעירי ספרד ויוון. אלו שיעורי אבטלה מדהימים ודרמטיים והם עלולים לאיים על כל הסדר החברתי במדינות המערב.
המצב כה קשה עד כי בספרד קיימת תופעה שחוזרת במעין גיחוך היסטורי: שלושה דורות גרים שוב בכפיפה אחת, כפי שחיו לפני מאות שנים, אך הפעם בלית ברירה, כאשר הסבים והסבתות מממנים בתשלומי הפנסיות שלהם את הילדים המובטלים שחיים אצלם ובעיקר את הנכדים המובטלים.
גם אלו שמוצאים עבודה, אינם בהכרח מוצאים את העבודה בה חשקו. כ-55% מבוגרי המכללות בארצות הברית אינם מוצאים עבודה במקצוע אותו למדו. בעשור האחרון השכר של האקדמאים ירד ביותר מ-10% ולפי סקר אחרון של הפד האמריקאי אנשים משכילים הפסידו בשנים 2007 עד 2010 הון בשיעורים גבוהים יותר מאשר אנשים עם השכלה נמוכה.
האוניברסיטאות עצמן מגייסות פחות אנשי סגל מבעבר. הן מתקשות להשיג תרומות מאז משבר 2008 שפגע בעיקר במיליונרים בארצות הברית, האוכלוסיה שתורמת את הכספים. המענקים הפדרליים קטנו אף הם והובילו את האוניברסיטאות לקיצוצים נרחבים בסגל האקדמי ובחוקרים, בעיקר מקרב הצעירים שבהם. למעשה מספר המקומות הפתוחים לחוקרים מרחבי העולם קטן אף ביותר, מכיוון שחוקרים אמריקאים צעירים מקבלים כיום קדימות.
סקרים מראים כי רוב גדול של האמריקאים, עד כדי 75% מהם, חושבים כיום שהמצב הכלכלי של ילדיהם יהיה גרוע משלהם, ורק 10% חושבים את ההיפך. חשיבה דומה קיימת במערב אירופה.
בניגוד למגמה בעולם המערבי, ישראל הצליחה לייצר הרבה מאד מקומות עבודה גם אחרי משבר 2008. לא פלא לפיכך שישראלים רבים חוזרים לישראל בשנים האחרונות. למעשה, מזה כשלוש שנים, מספר הישראלים השבים עולה על מספר הישראלים היורדים (מעבר לכך מגיעים גם עולים חדשים בהיקף של כ-21 אלף בשנה). אז איפה הדשא ירוק יותר?
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
