יום הדין: כיצד יושפע המשק מתקיפה באיראן?
הצמיחה תהיה שלילית, המחייה תתייקר עוד יותר, החסכונות שלנו ייפגעו, מחירי הדירות יצנחו, האבטלה תזנק והמשק ישתתק בעקבות גיוס המוני של האוכלוסיה לקרב. ועוד לא דיברנו על אלפי ההרוגים והנזק האדיר למבנים ותשתיות. התקיפה הישראלית באיראן והכלכלה הישראלית - שלושה תרחישים
הלחץ סביב תקיפה אפשרית באיראן קיבל אמש (א') מפנה משמעותי, כאשר נשיא ארצות הברית אובמה אמר כי הוא מחויב לשמור על ביטחונה של ישראל ויגן עליה מפני כל איום. עם סיוע אמריקאי או בלעדיו, תגובה איראנית למתקפה ישראלית תשפיע על המדינה שלנו בתחומים רבים, אחד העיקריים שבהם הוא הפן הכלכלי.
- בארה"ב הבינו: ישראל לא תתריע לפני שתתקוף ייאוש באיראן: נפט היום - תשלום בעוד 3 חודשים
- רק שליש מהמשקיעים בארה"ב: תקיפת איראן תביא למיתון
למרות הספקולטיביות הכבדה שבדבר, נתאר סדרה של תרחישים עיקריים באשר לתגובה האיראנית והשפעותיה על המשק. תחילה, עלינו להניח מספר הנחות בסיס, אחרת התוצאות העתידיות תתבדרנה עוד יותר. כמובן שהנחות בסיס אלו יכולות שלא להתממש או להתממש באופן חלקי.
הנחת בסיס ראשונה: המתקפה הישראלית על בסיסי הגרעין של איראן הינה קצרה, בת מספר ימים בלבד.
הנחת בסיס שנייה: המתקפה מצליחה ולפיכך האיום הקיומי על ישראל, כתוצאה מתוכנית הגרעין האיראנית, מוסר לפחות לשנים הקרובות. במתקפה יפגעו מטוסים ישראליים וטייסים ישראליים עלולים להיהרג או ליפול בשבי. עם כל הצער שבדבר, ההשלכות המשקיות של תיאורי מצב אלו הינם מינוריים והם בעיקר ישפיעו לאורך זמן על מצב הרוח הכללי במדינה.
הנחת בסיס שלישית: הצורך של צה"ל בהצטיידות למילוי חוסרים של חיל האוויר בעקבות המתקפה אינו רב והוא כלול ברובו בהנחות העבודה של תקציב הביטחון הנוכחי. במידה ונגלוש למבצעי תגובה בלבנון/עזה, העלות הביטחונית תהא אחרת והיא כלולה בתרחישים להלן.
הנחת בסיס רביעית: חלק ממדינות העולם מגנות את המתקפה, אך אין ניתוקי יחסים ו/או ניתוקי קשרים כלכליים עם ישראל.
הנחת בסיס חמישית: תהיה תגובה מצד האיראנים ושותפיהם. המשק יושפע ממה שיקרה "ביום שאחרי" ועל פי עוצמת ומשך תגובת הנגד של הצד הנפגע. על בסיס הנחה זו ניקח בחשבון שלושה תרחישים עתידיים שונים באשר למשק הישראלי.
סרטון חובבים ישראלי המדמה תקיפה איראנית:
תרחיש ההשפעה המינורית על המשק
תרחיש זה מתבסס בחלקו על שקרה בישראל בעקבות מלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1991. על אף חששות מתגובה עיראקית דרמטית, בפועל מספר הטילים שנפלו על ישראל היה מועט, עשרות בודדות בלבד. המשק הפסיק את פעילותו למספר ימים מוגבל, פחות משבועיים, הנזק הפיזי היה מועט אף הוא ובדיעבד ההשפעה על התוצר של ישראל הייתה מינורית.
לפיכך, בתרחיש זה אנו מניחים שהתגובה האיראנית לתקיפה ישראלית הינה איומים בהשמדתה המיידית, אך בפועל קול ענות חלושה. מספר מועט של טילים איראניים מסוג שיהאב 3 ושיהאב 4 ייפלו על ישראל, חלקם ייורטו על ידי מערכת החץ, היתר, מפאת אי דיוקם, יגרמו נזקים מסוימים בעיקר בגוש דן (האיראנים יעדיפו לשגר על מטרות גדולות כמו ערים בישראל, מפאת אי הדיוק של טילים אלו).
החמאס, יעדיף משיקוליו הפנימיים ובעקבות מסקנותיו ממבצע עופרת יצוקה שלא להסלים את המצב באופן משמעותי. מרצועת עזה ישוגרו עשרות רקטות "לאות הזדהות" - בעיקר על הדרום - אך אין בהן חריגה לעומת מה שהכרנו בעבר, ונזקן יהיה מועט.
החיזבאללה, המסובך כעת עם מה שקורה בסוריה וחושש מהתגובה הישראלית לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, יגיב אף הוא במתינות וישגר עשרות רקטות בעיקר על הצפון, שנזקן מועט. ישראל מחליטה להגיב באופן מתון.
התרחיש המינורי הזה מניח שמשך הזמן של ההסלמה הינו קצר יחסית ויימשך ימים ספורים עד שבוע. ברור כי המשק הישראלי מצוי במצב חירום, תושבי ישובים רבים ייאלצו לשהות חרדים בממ"דים לתקופות קצרות, אך בסיכומו של דבר הפסד ימי העבודה של המשק יהיה זניח וימים אלו יושלמו בהמשך כתוצאה מעבודה אינטנסיבית של עובדי המשק.
הפגיעות בנפש יהיו נמוכות מאוד, הנזק הפיזי ברחבי המדינה יהיה קטן אף הוא - בהיקף של מאות מיליוני שקלים בלבד. נמלי ישראל יושבתו למספר ימים עקב חשש של אוניות מחו"ל להתקרב לחופי ישראל ובהמשך תהיה עליה מסוימת בעלות השיגור של משלוחים מחו"ל ולחו"ל ועליה בעלויות הביטוח. תהיה פגיעה מסוימת בענף התיירות, כאשר בתחילה ירידה דרמטית ובהמשך התאוששות.
בתרחיש זה, הדולר ומטבעות אחרים יעלו בצורה מתונה יחסית מול השקל, ויחזרו לרמות המקור במהרה, לאחר שיתברר שהשד אינו נורא כפי שחשבו תחילה. מדדי הבורסות, בישראל בעיקר אך גם בעולם ירדו, אך יעלו חזרה במהרה, מחירי הנפט יעלו ואחר כך ירדו מכיוון שאיראן תהיה חייבת להמשיך ולמכור נפט. במקביל ניתן להניח שסעודיה ומדינות אחרות שמפיקות נפט יגבירו את תפוקות הנפט שלהן כדי למנוע עליית מחירים דרמטית בשווקים.
לסיכום, הפגיעה הכוללת בתוצר הישראלי בתרחיש זה היא מינורית, כ-0.1% בלבד מהתוצר, וללא השפעות ארוכת טווח.
תרחיש הביניים
בתרחיש זה, ובבא אחריו, עיקר ההבדל הוא בעוצמת התגובה ובמשך התגובה מצד האיראנים ושותפיהם. תרחיש הביניים מתבסס בחלקו על אשר קרה בישראל בעקבות מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006. לפי תרחיש זה, צה"ל ייכנס ללבנון והנזק הכלכלי, מלבד עשרות אבידות בנפש של אזרחים ויותר מ-100 חיילים שייהרגו ואלפי אזרחים ומאות חיילים שייפצעו, יכלול נזק כבד למבנים שיפגעו על ידי הרקטות (כ-25% מן הרקטות של חיזבאללה ייפגו בישובים).
"חלוקת העבודה" תהיה פגיעות בצפון הארץ של מאות רקטות ואלפי קטיושות מידי החיזבאללה ומאות רקטות בדרום הארץ מכיוון רצועת עזה. במרכז הארץ - עשרות פגיעות מטילים איראניים. יש להניח כאמור שרוב הרקטות יינחתו בשטחים פתוחים.
בתרחיש זה שער הדולר ושערי מטבעות נוספים יתחזקו מול השקל וזה יועיל ליצואנים. בהמשך השקל שוב יתחזק, אך לא בהכרח יחזור לרמתו המקורית. התחזקות הדולר תייצר עליה קלה גם באינפלציה. הבורסה תיפגע וייקח לה זמן להתאושש, ומחירי הנפט יעלו לעומת רמתם המקורית, לפחות לזמן מה.
נמלי ישראל יושבתו למספר שבועות, מה שיביא לפגיעה ביצוא וביבוא, ובהמשך לעליה בעלות השיגור של משלוחים מחו"ל ולחו"ל. ענף התיירות הנכנסת והיוצאת יסבול מפגיעה ממשית. שיעור האבטלה במשק יעלה במידת מה. לגבי השלמות לתקציב הביטחון, העלות תגדל במידה וצה"ל יחליט להגיב על ידי כניסה לתוך לבנון/עזה, שלא לדבר על כמות ההרוגים והפצועים של צה"ל כתוצאה מפעולות אלו. בעיצומו של התרחיש ניתן להעריך שתתרחש "נדידה" של מאות אלפי תושבי הצפון, דרומה למרכז ישראל, על כל המשתמע מכך.
בתרחיש זה, הנזק למשק יכול להיאמד באופן ישיר ועקיף בכ-20 מיליארד שקל (בדומה לנזק בעקבות מלחמת לבנון השנייה) ופגיעה בצמיחה המשקית בהיקף שיכול להגיע לכ-0.5% מהתוצר השנתי, אך ללא השפעות ארוכות טווח.
תרחיש ההשפעה הקשה על המשק
זהו תרחיש בעייתי מאוד מבחינת המשק הישראלי. אין ניסיון מן העבר שניתן להקיש ממנו באשר יקרה. בתרחיש זה אנו מניחים כי משך התגובה האיראנית יהיה ארוך וישראל תקלע בנוסף לסכסוך נרחב, שעלול להימשך גם חודש ויותר עם החיזבאללה ועם החמאס במקביל, כולל גיוס מילואים וכניסה של צה"ל ללבנון ולרצועת עזה, תרחיש הכולל מאות הרוגים לצה"ל, מאות אזרחים שייהרגו ואלפי פצועים.
"ביום שאחרי" תרחיש זה, עם ישראל יסבול - והרבה. הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית. מלחמה זו תלווה בתחילתה במטחים כבדים של מאות טילים מדי יום, חלקם עם ראשי נפץ של כחצי טון שישוגרו למרכז הארץ. מתקנים אסטרטגיים של המדינה יפגעו אף הם. בהמשך, איראן תוסיף להטריד את ישראל במשך תקופה ארוכה בשיגור של טילים בודדים מדי יום, כפי שעשתה בזמן מלחמת עיראק-איראן. יכולת הדיוק של טילים אלו אמנם מוגבלת, אך "טפטוף" של מספר טילים ביום לעבר ישראל יגרום טרדה רבה לתושביה, לשיבוש מערך החיים ופגיעה בשגרה - ומכאן לפגיעה מתמשכת וארוכת טווח במשק.
מבחינה כלכלית הדבר יהיה דומה לתקופת שיא פיגועי ההתאבדות במהלך השנים 2003-2001, שהשפיעה על מצב הרוח הלאומי, על הצריכה ועל פיתוח העסקים. יהיה צורך בכספים רבים לצורכי שיקום והון נוסף לצורכי הצטיידות מחדש של צה"ל, הפסד של ימי עבודה רבים - הן בגלל הרקטות והטילים והן בשל גיוס של חלק מהאוכלוסיה למערך המילואים. מבין ענפי המשק, ענף התיירות יפגע בצורה קשה ביותר, אך הירידה בצריכה הפרטית תפגע גם בענפי הקמעונאות השונים.
בתרחיש זה שער הדולר ושערי מטבעות נוספים יעלו מול השקל לרמות גבוהות יותר וזה יועיל ליצוא הישראלי ויפגע ביבוא. הבורסה תפגע וייקח לה זמן רב להתאושש. תהיה פגיעה בחסכונות הציבור. מחירי הנפט יעלו ומחירי הדלק בארץ ובכל העולם יעלו עקב כך. תהיינה השפעות על ענף הנדל"ן: מחירי הדירות ירדו בעשרות אחוזים, כפי שקרה בתחילת תקופת האינתיפאדה השנייה.
המשק הישראלי עלול לאבד צמיחה של שנה שלמה ואפילו להיכנס לצמיחה שלילית. האבטלה תעלה בצורה חדה ועובדים רבים יפוטרו. הממשלה תצטרך להשקיע כסף רב בפיצויים, שיפוצים ותיקונים של מבנים ותשתיות שייהרסו בעקבות ההפגזות, ותקציב המדינה יכנס לגרעון גדול, גם בעקבות צורכי צה"ל. המדינה תזדקק לגיוסי כספים מיוחדים ותהיה עליה חדה בחוב החיצוני והפנימי, כמו גם קיצוצים נרחבים בהוצאות משרדי הממשלה השונים, מלבד במשרד הביטחון.
הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים
לפנייה לכתב/ת 
