הרב שלי ואני: נסיך החלומות של בנות האולפנה
מפרידים אותן מבנים בבני עקיבא, בבית הספר התורני, בבית הכנסת ובשמחות - ואז הן פוגשות את ראש האולפנה הכריזמטי. פלא שיש בנות שמתאהבות בו? ההיגיון לשים רב בראש אולפנה לבנות, שווה להיגיון לשים רבנית בראש ישיבה
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו
מבלי להיכנס לפרטי הסיפור, ולכך שנכון לעכשיו עדיין מדובר בחשדות בלבד - מעניין היה לקרוא את התגובות של כמה מחברותיהן לספסל הלימודים, שלא ממש מעוניינות בפיטוריו של הרב החשוד בניאוף: "הרב, אל תדאג, אנחנו מאחוריך ולא ניתן שתלך"; "אני מאושרת שהוא הרב שלנו, שאני זוכה להכיר אותו ושיש לי הזכות להיות תלמידה שלו". "הוא לא 'נסיך החלומות שלי', אבל הוא דמות חשובה בחיי".
אם לשפוט לפי התגובות, מדובר באדם כריזמטי מאוד ובאיש חינוך נערץ. כשהגיעו אלי גם פרטי זהותו, נוכחתי לדעת שאני אפילו מכירה את האיש ונפגשנו בעבר. מדובר באדם נאה למדי, שלא לומר חתיך הורס, ככל שאפשר לדבר כך במונחים של רבנים.
יש לה קראש על ראש האולפנה
במשך שנים על גבי שנים מנהלים את רוב האולפנות במגזר הסרוג רבנים ממין זכר. לרוב מדובר באנשים כריזמטיים, מלאי חן, שאילולא היו כאלה - סביר להניח שלא היו מתקדמים במערכת החינוך. עבור חלק מהבנות שלומדות באולפנות הללו מדובר לעיתים בדמות הגברית היחידה שהן מורשות לנהל איתה דיוני עומק, שחנ"שים ארוכים, והכל כמובן באצטלה חינוכית של ייעוץ הלכתי.
עברתי בחיי בלא מעט מוסדות דתיים. כשהייתי בשמינית היה לי מחנך ממין זכר, וגם לאחר מכן, כשלמדתי במדרשה, הדמויות החינוכיות המובילות היו ממין זכר. בשני המקרים הייתי עדה לתופעה מעניינת ביחס של הבנות לרבנים האלה: אצל כמה מהן ניכר היה שהן לא רק מעריכות ומעריצות אותם, אלא יש להן קראש עליהם.
הגדילה לעשות אחת מהן שאף התוודתה בפני, כמה שנים לאחר מכן, שהיו לה פנטזיות מיניות כלפי הרב, ושבמשך תקופה ארוכה היא חיפשה סיבות להתייחד עמו בתירוץ של "התייעצות הלכתית". ההתייעצות האלה, כך על פי דבריה, כללו וידויים על גבול הארוטיים שבהן שיתפה את הרב, שכמובן יעץ לה להתחזק, לשמור נגיעה וכיוצא באלו.
גם אישה יכולה לעשות את התפקיד
אני לא מנסה לטעון כלפי אף אחד מהרבנים האלה שכוונותיו כלפי הבנות אינן טהורות. ההפך – ברוב המקרים מדובר באנשי חינוך משכמם ומעלה, שנמצאים שם ממניעים אידיאליסטיים. אבל מה בדיוק חושבים לעצמם אלה שמעמידים בראש אולפנה לבנות מתבגרות ושטופות הורמונים, רב כריזמטי?
ההתאהבות בו מצד חלקן, היא כמעט בלתי נמנעת. ומשם קצרה הדרך לסחרחרת רגשית, שעלולה להסתיים במפח נפש של הנערה (במקרה הטוב), או ברומן אסור ואולי הטרדה (במקרה הרע). איך שלא תסתכלו על זה – מדובר במצב לא בריא.
האם יעלה על הדעת שאישה, תלמידת חכמים מחוננת ככל שתהיה, תורשה לעמוד בראש ישיבה לבנים? מדוע זה צנוע והגיוני שרב ממין זכר יעשה זאת? האם אין במגזר הדתי נשות חינוך חכמות ויראות שמיים שיכולות לנהל את האולפנות הללו?
במשך תקופה ארוכה יושבים להם אי-אלו חברי פורומים רבניים כאלה ואחרים, ומתפלמסים כיצד לנהוג ברב הזה שהטריד, וברב ההוא שסרח. אף אחד מהם לא מתפנה לרגע לשאול את עצמו מה בכלל עושים רבנים ממין זכר בראש אולפנות לבנות בגיל ההתבגרות. כיצד זה עולה בקנה אחד עם גדרי הצניעות המתבקשים, ומי נותן דעתו על הנזקים הנפשיים שנגרמים לבנות הללו, שנכנסות לסללום רגשי ולאהבה נכזבת כלפי דמות חינוכית מוערצת.
מפרידים אותן מבנים בבני עקיבא, בבית הספר התורני, בבית הכנסת ובשמחות. לא נותר להן אלא להתעסק עם ברירת המחדל הזמינה ביותר: רב בית הספר.
פגישה, חצי פגישה בבני עקיבא
מי שלמדה באולפנה וודאי מכירה מקרוב את הסיטואציה הבאה: טיול שנתי, אוטובוס שלם מלא בבנות מחוצ'קנות,
ובקצה האוטובוס מתגודדת חבורה שלמה של פעורות פה סביב מלווה הנשק. הוא לא צריך להיות חתיך, שרמנטי או סימפטי. הוא בסך הכל צריך להיות האדם היחידי בשטח עם מערכת רבייה זכרית.
אני יכולה רק להניח שאי שם במגדל השן הרבני מתגודדים כעת כמה מהבולטים שבאנשי החינוך, ושואלים את עצמם איך נפלו גיבורים. אז קבלו עצה בחינם: יש בסביבתכם מספיק נשים חכמות ויודעות ח"ן שיכולות לעשות את העבודה החינוכית הזו יופי טופי גם בלעדיכם.
ואם אתם סובלים ממחסור בכוח אדם, ואין לכם ברירה אלא להציב רבנים בתור ראשי אולפנה - לפחות תדאגו שהם יפסיקו להסית את הבנות נגד הבחורים מבני עקיבא, כי הקראש של גיל 15 צריך להתבטא במשהו, ועדיף שלא בפנטזיות על רב נשוי.
לפנייה לכתב/ת 
