מדינת סטארט-אפ? דרושה תוכנית לגיל השלישי
עם כ-20.3% מהמבוגרים מעל גיל 65 המוגדרים כעניים, ישראל מדורגת מתחת לממוצע ה-OECD, ובהפרש של 1,000% מהולנד. מעבר לפינה ממתינים כרבע מבני ה-50 פלוס שצפויים להיכנס למעגל העוני. כיצד נוכל לשנות את עתידנו?
רבות נכתב בימים האחרונים על מצב האזרחים המבוגרים בישראל , בצל יוקר המחיה המתגבר. אולם איפה באמת עומדת מדינת ישראל ביחס לעולם, כשמשווים את שיעור העוני בקרב אוכלוסיית הגיל השלישי?
- ישראל 2013: המחירים עולים, הקשישים סובלים
- מה מצב השכנים הקשישים שלכם?
- הביטו בהם, זה העתיד שלכם
- הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
מנתונים שנאספו במוסד לביטוח לאומי עולה, כי כ-20.3% מהקשישים (כ-185 אלף אנשים לערך) מוגדרים בישראל רשמית כעניים ומתקיימים על קצבת זקנה והשלמת הכנסה בלבד. עם נתונים אלה ישראל מדורגת במקום ה-24 בארגון המדינות המפותחות, ה-OECD, אליו הצטרפה כחברה בשנת 2010. מדובר ב-3 מקומות מתחת לממוצע מדינות ה-OECD, העומד כיום על 15.143% עניים בקרב הקשישים (זהו ממוצע יציב יחסית שנשמר לאורך השנים).
הנתונים, שנמסרו על ידי סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי, ד"ר דניאל גוטליב, ומנהלת אגף מחקר כלכלי במינהל המחקר והתכנון של הביטוח הלאומי, מירי אנדבלד, מהווים שיפור לעומת הדירוג של ישראל ב-1997. באותה שנה דורגה ישראל במקום ה-50 מתוך 50 מדינות שנבדקו (באותה תקופה כאמור ישראל עדיין לא היתה חברה בארגון).
לפיכך, המגמה של ישראל ב-15 שנים האחרונות היא בכל זאת חיובית: משיעור של כ-26.8% עניים בקרב הקשישים, בשנת 1997, ל-22.2% בשנת 2005 ולכ-20.3% כיום. עם זאת, ד"ר גוטליב מדגיש: "העבודה היא רבה".
לדבריו, "מחד, חייבים להגדיל ולשפר את הקצבאות כדי להגיע לפחות אל הממוצע של ה-OECD. מאידך, הבעיה העיקרית היא שיש לישראל 'דור מדבר' גדול: כזה שעלה לארץ מאוחר; לא חסך מספיק או לא חסך בכלל; לא קיבל עידוד לחסוך מהממשלה (כל הממשלות לא אחת או אחרת) באמצעות חוקי הפקדות לפנסיה שהצטרפו אל המשוואה לא מזמן; או שלא נותר לו זמן רב לחסוך עד אותה פנסיה.
"אנשים אלה נמצאים במעמד של סיכון גבוה לעוני. אלו אותם אנשים אשר יהפכו בעתיד הלא רחוק לתלויים באופן מוחלט בקצבאות הביטוח הלאומי. ולכן אנו חייבים לעשות תוכנית אחרת".
בהולנד פי 11 יותר טוב להיות קשיש
הנתונים שחושפים ד"ר גוטליב וצוותו אינם הנתונים היחידים המגלים תמונה עגומה. בחודש אוקטובר התקיים במכון ון ליר כנס "SHARE ישראל", אשר חשף מציאות קשה מאוד לפיה כ-25% מהמבוגרים בני 50+ בישראל נחשבים עניים באופן רשמי, ומרוויחים פחות מחצי מהשכר החציוני לאנשים בגילם. זה הוא אותו דור מדבר אשר צפוי להסתמך באופן בלעדי בגיל הפנסיה על קצבאות הביטוח הלאומי.
| הפרש מישראל | שיעור עוני בקרב הקשישים | מדינה | דירוג |
| 1,088% | 1.7% | הולנד | 1 |
| 660% | 2.7% | לוקסמבורג | 2 |
| 462% | 3.6% | צ'כיה | 3 |
| 330% | 4.7% | הונגריה | 4 |
| 311% | 4.9% | קנדה | 5 |
| 282% | 5.3% | צרפת | 6 |
| 204% | 6.7% | איסלנד | 7 |
| 182% | 7.2% | סלובקיה | 8 |
| 162% | 7.7% | פולין | 9 |
| 153% | 8% | נורבגיה | 10 |
| 20.3% | ישראל 2011 | 24 |
ההפרשים העצומים בין מדינת ישראל לבין 10 המקומות הראשונים במדינות ה-OECD משקפים תמונה עגומה בישראל שיעור העניים מעל גיל 65 הוא פי 11 (כמעט 12) מהמובילה בטבלה (הולנד) או פי 7.6 מסגניתה לוקסמבורג בטבלה.
הפערים האלה עוד הופכים הזויים כשמחשיבים את הילדים העניים במדינה או כשמסתכלים על נתוני SHARE טיפה קדימה ורואים את אותו "דור מדבר" צועד אל עבר עתיד מובטח של עוני, אשר נכון להיום עודנו לא מטופל.
ומה יהיה בעוד עשרים שנה?
ישראל סובלת מ"בעיות" נוספות ביחס לעולם. בראש ובראשונה, ישראל היא מדינת הגירה ומכאן נגזרים מספר אתגרים, בהם בעיית ההשתלבות במעגל העבודה - של העולים הצעירים שלא לדבר הדור המבוגר.
גם השתלבות האוכלוסיה מן המגזר הערבי והחרדי במעגל העבודה, כמוה כפצצת זמן. מחקר נוסף של ד"ר גוטליב דווקא מראה תמונה מעודדת לפיה, "קיימת קפיצה אמיתית וקצב גבוה של הצטרפות אל מעגלי העבודה בשני המגזרים (אצל נשים יותר מהגברים) אך עדיין, בהיעדר חינוך להשכלה וחשיפה לא מספקת לחומרי לימוד המצופים בשוק העבודה, אומנם קצב ההשתלבות הוא גבוה, אך העבודות המוצעות הינן בעלות השכר הנמוך ביותר ומכאן שהיציאה ממעגל העוני ארוכה מאוד ומתמשכת".
איזה פיתרון קיים עבור אותו דור שנמצא לקראת היציאה לפנסיה וכבר אינו מועסק, או שהוא משתכר שכר נמוך ולא יספיק לצבור את הסכומים שיספיקו לרמת חיים נאותה לאחר שייצא לגמלאות? האם מודל כלכלי של יציאה מעוני בסיוע של תרומות אזרחים יכול להחליף את מקומה של המדינה?
לדברי ד"ר יגאל בן שלום, לשעבר מנכ"ל הביטוח הלאומי המכהן כיום כסגן נשיא הקרן לידידות, בראשות הרב יחיאל אקשטיין, "הכל עניין של פרופורציות". לטענתו, הערבות ההדדית היא חשובה ומהותית, ואף הכרחית, אך רק כחלק אחד מפתרון מערכתי רחב וכולל יותר.
"בישראל ישנם שלושה סוגי זכאויות לקצבה", מסביר ד"ר בן שלום, "1. אלו אשר חיים בלעדית על חשבון הביטוח האומי (קצבת זקנה + השלמת הכנסה), 2. אלו שמקבלים קצבה ואשר להם חסכונות נוספים, 3. ואחרונים – אלו שמקבלים קצבת זקנה ואשר להם ביטוחים והכנסה נוספת".
לדבריו, "התיקון חייב להיעשות בראש ובראשונה לפלח האוכלוסיה הראשון ואז השני, לעיתים על חשבון השלישי. הפתרון הנכון ביותר הוא קיצבה מלאה אשר מכסה את הכל לכולם, אך בכדי להגיע לזאת חייבים להפוך את התוכנית לחלק מסדרי העדיפויות והאג'נדה של המדינה ל-20 שנה הקרובות. כרגע ההתנהלות היא התנהלות של לחצים, תקציבית נקודתית, צריך תוספת X, מקבלים Y ועם זה מסתדרים. אין עדיין פתרון בהסתכלות מאקרו כלכלית".
- כיצד אפשר לבצע את התיקון, כדי שבעוד 20 שנה ייהנו גמלאי ישראל מפנסיה ראויה?
ד"ר בן שלום: "עד אז חייבים לשלב בין שלושה גורמים: הראשון - הגדלת הקיצבאות תחת אותה אג'נדה לאורך שנים. זאת, תוך התחשבות במגבלות התקציביות אך עם שינוי מוכרז ופעיל של סדרי העדיפויות כמו למשל ביטול הטבות מיסוי שיעניק לתקציב עוד כ-45 מיליארד שקלים;
"הגורם השני - חיזוק הרווחה והגברת מתן השירותים ע"י הרשויות; והגורם השלישי - פעילות נמרצת של אירגוני המגזר השלישי, אך בפרופורציה ומבלי להסיר את אחריות המדינה.
"שלושת גורמים אלו, בפרופורציה המתאימה, יכולים לתת מענה הולם בשלב הביניים עבור אותו 'דור מדבר'. שכן, מכיוון שאנו מדינת עלייה, אנחנו חווים את הבעיות הללו בעצימות גבוהה. ככל שנתכנן קדימה ונתייצב מבחינת דורות קיימים, כך יהיה קל יותר, אבל חייבים לשים את זה על השולחן כאג'נדה ל-20 שנה הקרובות".
ynet נרתם לשיתוף פעולה עם הקרן לידידות וקורא לגולשים לסייע לחמם בידידות: מה קורה אצלכם בבניין? בשכונה? מכירים קשיש/ה שזקוק לשמיכה או תנור? העבירו את הפרטים למייל kyedidut@ifcj.org.il וננסה לסייע להם. לקבלת פרטים נוספים היכנסו לעמוד המבצע של ynet והקרן לידידות "מחממים בידידות ".
הכותב הוא שותף ומנכ"ל בחברת Acovado המתמחה בניהול פרויקטים וייעוץ בתחום האופטימזיציה והניתוח של בסיסי נתונים גדולים
רוצים להישאר מעודכנים או להגיב לכתבות בערוץ הכלכלה? הצטרפו לעמוד הפייסבוק
שלנו
לפנייה לכתב/ת 
