האוצר ממערות הטאליבן: יהדות בת אלף שנה
עשרות פריטים מהאוסף המוגדר כמשמעותי ביותר מאז 'גניזת קהיר' הגיעו לידי הספרייה הלאומית. במשך למעלה מאלף שנה הם הוחבאו במערות שבהן הסתתרו אנשי הטאליבן. בין הממצאים: כתבי רב סעדיה גאון ותרגום ספר ירמיהו, גם בעברית
סיפור מופלא המזכיר במידה רבה את תגלית המגילות הגנוזות במערות קומראן , התרחש ומתרחש בימים אלה: ככל הנראה, רועה צאן מקומי שהסתובב באזור ההררי שסביב המערות שבהן הסתתרו בן-לאדן ואנשיו - פעם פרס והיום אפגניסטן - מצא באחת מהן תגלית של ממש: מאות כתבי יד יהודיים עתיקים. במירוץ מטורף וחשאי למדי, הצליחה הספרייה הלאומית להניח ידה לראשונה על עשרות כתבים.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
כל מה שמעניין בעולם היהודי - בפייסבוק שלנו. כנסו
הכתבים שבאוסף המכונה "הגניזה האפגנית", מוגדרים על ידי החוקרים כחשובים והמשמעותיים ביותר שנחשפו מאז "גניזת קהיר". מאות פריטים שכאלה, שנקברו במערות באפגניסטן, עדיין נמצאים בידי סוחרי עתיקות הדורשים עבורם סכומים אסטרונומיים, ובספרייה מקווים להביא בעתיד גם אותם לישראל.
העדויות הראשונות על האוצר ההיסטורי הגיעו ב-2010, ולפיהן נמצאו באזור זה - צפון-מזרח פרס - כתבי קודש המוכיחים את קיומן של קהילות יהודיות בתרבות האיראנית של המאה ה-10 וה-11 – דבר שהיה ידוע עד אז בעיקר ממקורות ספרותיים, כפי שחשף אהוד יערי ב"אולפן שישי", לפני כשנה. בספרייה חקרו את הנושא כדי לוודא שהממצאים אמיתיים ואינם מזוייפים, ולאחר מכן, בתום משא ומתן ארוך, רכשו 29 מתוך מאות הכתבים.
לפי שעה דורשים סוחרי העתיקות סכומים מוגזמים עבור כל היתר. תוכנם של המסמכים זוהה באופן כמעט מלא. בין היתר נמצאו בהם כתבי רב סעדיה גאון (אך לא בכתב ידו), דברי פרשנות עליו, חיבורים הלכתיים, דיונים לשוניים, תרגום ספר ירמיהו, מסמכים המעידים על חיי קהילה משגשגים ועל מסחר (כולל בין יהודים לערבים) ועוד - בעברית, בארמית, בערבית יהודית ובפרסית יהודית. כן מופיעים בהם שמות יהודיים מובהקים כדניאל ו"אבו יצחק אל יהודי".
מסמך מפברואר שנת 1005
פרופ' חגי בן-שמאי, המנהל האקדמי של הספריה הלאומית, ציין כי מדובר בפעם הראשונה בה נמצא טקסט הלכתי יהודי
מאזור זה מתקופה מוקדמת כל כך או טקסט עברי בניקוד פרסי. "אדם צריך להיות מלומד עצום כדי לזייף דבר כזה", אמר, "יש פה עושר מגוון של חומרים ושפות".
כל המסמכים שרכשה הספרייה מתוארכים, והעתיק ביותר הוא מפברואר 1005. הם נשמרו במצב טוב מאוד - ככל הנראה בשל תנאי מזג האוויר הנוחים בתוך המערות. לדברי פרופ' בן-שמאי, "לכל דובר פרסית יהיה קל לקרוא ולהבין את מה שכתוב בהם".
המנהל האקדמי בספרייה סיפר כי הכתבים נמצאו על "דרך המשי" שהייתה נתיב המסחר העיקרי שקשר את בין אירופה למזרח הרחוק בימי הביניים המוקדמים. הערכה היא כי סוחרים יהודים עשו בה תחנות (למשל בגלל השבת) וכך נוצרו הקהילות שהתרבות בהן היא על פי ארץ המוצא של חבריהן. בקרוב תתחיל עבודת השימור והשיקום של כתבי היד, ולאחר מכן הם ייסרקו ויועלו לאתר הספרייה הלאומית.