מושב הלייצים של דוסים מצייצים

"כך תראה הכתובה בחתונה בעוד מספר שנים: קראתי את תנאי השימוש ואני מסכימ/ה לכל האמור בהם". לא צריך להיות דתי מבטן ומלידה כדי ליהנות מ"ממים" - סטטוסים מבדרים בתמונה - אבל יש סטטוסים שמאותגר-מגזר לא יבין; הומור ליודעי ח"ן ומביני קצ"ש. דף הפייסבוק "דוסים מצייצים", נגזרת של "סטטוסים מצייצים", מרכז את כל מה שחם בגזרה, וזוכה, על אף גילו הצעיר (חצי שנה בסך הכל) לפופולאריות המתבטאת ב-32 אלף לייקים עד כה, תמורת למעלה מ-1,300 פוסטים.

כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet

• חילונים, אל תקראו לנו "אוכלי חינם"/ איציק מצרפי
  

יוצרי העמוד פתחו שולחן לחמישה: אביתר גת, חנן גרינווד, פנינה ספרינגר, תמר גלאובר ומור בן חמו. הם הכירו במהלך לימודי התואר הראשון בתקשורת במכללת אריאל. גת, היום סטודנט לתואר שני בתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה העברית, מספר כי הרעיון ליצור את העמוד נבע מתחושה כי העולם הדתי אינו מקבל ביטוי מספק בשיח הפייסבוקי.

עקידת יצחק, גרסת המם(צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

"כל הממים והסטטוסים שרצו בפייסבוק הישראלי לא כללו את ההווי הדתי, שלא לומר היהודי", כך גת. "התחלתי להכין בעצמי 'ממים' מההווי הדתי, והם התקבלו יפה. חנן התלהב מהרעיון, וביחד הגינו את העמוד, ואחר כך צירפנו גם את שלוש הבנות".

מחשבות על צניעות

"אנחנו מפרסמים סטטוסים, ממים וסיפורים. כל מה שוויראלי ברשת ושקשור להווי הדתי, זוכה אצלנו להתייחסות",

מספר גת. "הרוב המוחלט של התכנים הועלו על ידי הגולשים, ולא על ידי הצוות. אבל עדיין זה לא פשוט כמו שזה נשמע. מי שעוקב אחרי העמוד, יודע שבכל יום עולים בערך עשרה פוסטים. מאז הקמת הדף עלו יותר מ-1,300 פוסטים - וזה המון.

"זה דורש מעבר על התוכן, דירוג שלו, הכנת תוכנית יומית, מענה להודעות בפרטי - יש לנו יותר מ-40 הודעות ביום, סינון ספאמרים ותגובות פוגעניות. אצלנו, שלא כמו בדפים אחרים, יש בעיות של צניעות ושל פרשנות, ועוד הרבה דברים אחרים שיש מחשבה מאחוריהם".

יעקב ולאה - הבוקר שאחרי(צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

לדברי גת, עד עכשיו שלטה ברשת ההגמוניה החילונית. "אצלנו יש רענון של התכנים, יש טוויסט חדש ולא מוכר. מה שיותר מעניין, זה שלא מעט מהתכנים מדברים גם לקהל הלא דתי, בסופו של דבר, היהדות היא לא רק של דתיים. כיוונו להומור פנים-מגזרי, אבל יצא שהוא לפעמים מצחיק גם אנשים שהם לא מהמגזר". מנגד, הוא מספר כי לפעמים הם מקבלים תגובות של "לא הבנתי", מצד חילונים שהבדיחה עברה מעל לראשם.

לא מפרסמים תמונות רבנים, חיים או מתים

גם בתוך המגזר פנימה קורה שיש מי שלא אוהבים את הבדיחה. "התגובות שקיבלנו על הדף אוהדות ברובן. רבים טענו שסוף-סוף הם מצאו דף בפייסבוק שהם מרגישים בו 'בבית'. מצד שני, גם נמתחה ביקורת על הדף.

(צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

"כך לדוגמה, היה לנו ניסיון לא טוב עם שתי תמונות של רבנים שפורסמו בעמוד בהקשר הומוריסטי, וקיבלנו תגובות ביקורתיות. מאז המדיניות היא שבכל מקרה לא מפרסמים תמונות של רבנים, בין אם הם בחיים ובין אם לאו. אנחנו משתדלים להיות קשובים לביקורת וללמוד ממנה, אין לנו עניין לפגוע במישהו, או להיות נשכנים באופן קיצוני".

מי שמבקר בשבת בבית הכנסת, יבין(צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

רושפלד שכח שהוא בשרי

אחד הממים שזכו להצלחה היה זה שתיאר את "עזרת נשים" מנקודות מבט שונות. "אני חושב שהוא הצליח כי הייתה שם הקצנה של המציאות, ועיסוק בדבר שכולם מבינים אותו", מסביר גת. "לציבור החילוני יש דימוי משלו לבית הכנסת, והציבור הדתי מכיר את הדימוי של בית הכנסת בעיניי הקהל החילוני, וכן להיפך. זה מם קלסי ומוצלח במיוחד שפונה לקהל הרחב".

מם אחר שזכה ללייקים רבים הוא זה, שבו נראה שופט "מאסטר שף", יושב אל השולחן ונדמה כאילו הוא מתייפח, בעוד חבריו רוכנים מעליו לעודדו. "המם הזה הצליח בעיקר בגלל הבאזז סביב התוכנית, והביקורת על הבכי המוגזם שמאפיין אותה. בנוסף, כולם מכירים את המושגים 'בשרי' ו'חלבי' ואת האיסור לערבב ביניהם".

לא נורא, יונתן(צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

"יש לנו בדיחות שרק ביינישים (בני ישיבות) כבדים יבינו, ויש לנו בדיחות שכל יהודי בעולם יבין; יש בדיחות קרש, ויש בדיחות שנונות ומורכבות יותר. אנחנו מפרסמים מהכל, כל עוד זה עומד בקריטריונים של הדף. זה חלק מהפריבילגיה של עמוד פייסבוק - אנחנו יכולים לגוון, ולא לדבוק רק בסוג אחד של הומור".

אוי לא! עכשיו גם קידוש לבנה? (צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

ועוד אחד על פרשת "ויצא" (הדייטים של יעקב אבינו)(צילום: מתוך אלבום הקיר של דוסים מצייצים )

• השקט שאחרי הפוגרום: לא סולחים לנצרות