"המנסרים מטקסס": חזרנו למקור של המסור
סרט ההמשך התלת ממדי שעושה חיל בקופות בארצות הברית החזיר אותנו לכוכבים המקוריים של "המנסרים מטקסס" - רובם סטודנטים אלמונים שזכו לכמה רגעי תהילה מדממים. מה קרה איתם מאז?
כמעט ארבעים שנה אחרי יציאתו הצנועה לאקרנים, "המנסרים מטקסס" ("The Texas Chain Saw Massacre") צף לתודעת צופי הקולנוע עם סרט המשך שובר קופות "Texas Chainsaw 3D". בסיקוול התלת ממדי שביים ג'ון לוסנופ, מככבים אלכסנדרה דאדאריו וסקוט איסטווד, לצד כמה מהמשתתפים בסרט ההוא של טובי הופר מ-1974, שהפך לסרט פולחן.
כתבות נוספות במדור לחיפוש כוכבים :
הטריילר של "המנסרים מטקסס" מ-1974
"המנסרים מטקסס" (הסרט המוקרי מוכר כאן גם בשמו המלא, "טבח המנסרים מטקסס") היה סרטו השני של הופר, שהפך לבמאי אימה מוערך ("פולטרגייסט"), והוא יצר אותו ביחד עם התסריטאי קים הנקל, במהלך לימודיו באוניברסיטת טקסס שבעיר אוסטין. ההפקה הצנועה משכה אליה סטודנטים מקומיים וחסרי ניסיון - חלקם גילמו את חמשת הצעירים שיצאו למסע בטקסס, וחלקם האחר את משפחת סוייר - קניבלים אכזריים, ובראשם "פני-עור" והמסור המכני שלו. מאז צולמו כמה סרטי המשך ורימייק ל"מנסרים מטקסס", וגם כמה פארודיות. אבל אנחנו חזרנו למקור: צוות השחקנים ההוא מ-1974.
מרילין בארנס: סאלי הארדסטי
כסטודנטית צעירה למשחק באוניברסיטת טקסס באוסטין, קיבלה בארנס הצעה להופיע ב"המנסרים מטקסס" בתפקיד הגיבורה, שהיא מטבע הדברים גם הניצולה היחידה שלו. היא כמובן הצטרפה בשמחה, וזכתה לתהילת עולם - בין מעריצי הסרט, אבל לא הצליחה למנף את ההצלחה. היא כמעט עשתה זאת בגדול, כשסידני לומט ליהק אותה ל-"Lovin' Molly" ב-1974, אך לבסוף החליט להחליפה בשחקנית צעירה בשם סוזן סרנדון.
"מלכת הצרחות" נדרשה לחזור למחוזות האימה, וזכתה לגלם את לינדה קסביאן מכנופיית מנסון ב-"Helter Skelter" מ-1976. הופר פירגן לה גם ב-"Eaten Alive" מ-1977, אך היא לא הצליחה לפרוץ מעבר לצרחות. כשהבינה שקריירה לא תצא מזה, שבה ליוסטון והשתלבה בתיאטרון מקומי. בין לבין, היא זוכה להופיע בשנים האחרונות בתפקידי אורח בטריביוטים שונים - כמו "המנסרים מטקסס: הדור הבא" (1994), "BoneBoys" מ-2003, ואף בסיקוול הנוכחי, בו היא צווחת בגיל 62.
פול פרטיין: פרנקלין הארדסטי
אחיה הנכה של סאלי, ונרצח פוטנציאלי בכסא גלגלים, הצטרף להפקה בעקבות ארוחה משותפת עם אשתו של התסריטאי, קים הנקל. הוא הספיק לשחק ב-"Race With The Devil" לצד פיטר פונדה (1975) ו-"Rolling Thunder" לצד טומי לי ג'ונס (1977) לפני שפרש לטובת עיסוק חדש כחשמלאי. למרות זאת, הבלחה של כבוד ב"המנסרים מטקסס: הדור הבא", סללה את דרכו להופעות קצרצרות בסרטים נוספים.
מחלת הסרטן שמה סוף לקאמבק ב-2003, וכשנתיים לאחר מכן הוא הלך לעולמו בגיל 59.
אלן דנציגר: ג'רי
ההכשרה של דנציגר לסיטואציה הקיצונית בסרט לא הגיעה מתחום המשחק (למרות שהוא השתתף בסרטו הראשון של הופר, "Eggshells" מ-1969), אלא דווקא מתחום רפואת הנפש. כבר בסוף שנות השישים, היו ברשותו תארים שניים בפסיכולוגיה ועבודה סוציאלית מאוניברסיטת טקסס. ואכן, דנציגר נטש את קריירת המשחק שלו לאחר שתרם את גופו למסור, ויצא לדרך חדשה -ישנה כמטפל במסגרות שונות - בעיקר עם סובלים מפיגור שכלי באיזור אוסטין.
אבל דנציגר נשאר גם בעיסקי הבידור וניצל את מעמד הסלבריטי המקומי שלו כדי לפתוח ב-1978 חברה להפקת אירועים, מסיבות והופעות שונות ומשונות. בגיל 72 הוא אינו נשוי, אך חולק מערכת יחסים ובן בשם ג'ייסון, שפרצופו מציץ ב-"Eggshells", כשהוא בן שמונה חודשים בלבד.
וויליאם וייל: קירק
הקורבן הראשון של "פני-עור" הוא קירק, שמגולם על ידי וייל. גם במקרה הזה מדובר בסטודנט טקסני שלוהק כאן לסרט הראשון שלו, להופעה שהיתה קצרה יחסית, אבל סללה את דרכו לשלושה תפקידים מדממים נוספים ב"פולטרגייסט" (של הופר מ-1982), "מוזליאום" (1983) ו"גליץ'" (1988). אחר כך החליט לעבור הסבה מקצועית בתחום והתחיל לעסוק בעיצוב סטים, החל מסרט הטלוויזיה "A Cry for Help: The Tracey Thurman Story" מ-1989, ועד היום.
לאורך השנים, וייל שימש כאחראי על עיצוב התפאורה בהפקות טלוויזיוניות רבות, ואף תרם מכשרונו לספיישל "מקגייוור הצעיר" (2003) ולסדרות "בנות גילמור" ו"הפמליה". לאחרונה עבד על הסט של הגרסה האחרונה של "הלגונה הכחולה". וייל בן ה-62 מתגורר בימים אלה בגלנדייל שקליפורניה, נשוי לרואת חשבון ואב לבת.
טרי מקמין: פאם
הבחורה השניה בחבורה, שלא היתה בת מזל כמו סאלי ונתלתה כמעיל עור על הוו של "פני-עור", נעלמה מהעין הציבורית. גם היא הגיעה להפקה כסטודנטית לתיאטרון באוניברסיטת טקסס, והיא המשיכה להופיע על במות האזור, ואף התמידה בלימודי משחק בלוס אנג'לס וניו יורק. במקביל שימשה כדוגמנית כפות רגליים למחייתה.
בשנים האחרונות השלימה עם תפקידה האיקוני כ"בחורה על הוו", התייצבה בכנסי מעריצים, ואף עשתה קאמבק קולנועי עם הסרטים "The Cellar" מ-2009, "Cousin Sarah" מ-2011, ותפקיד אורח ב-"BoneBoys". בגיל 61 היא מצהירה על עצמה שוב כפנויה להצעות מהוליווד. "כן, זה לקח זמן להשלים עם זה, אבל ברוב הימים זה מרגיש נהדר לצאת החוצה כפאם, מאז מארס 2008", אומרת מקמין ל-ynet. "זה לוקח את כל הזמן שלי".
אדווין ניל: הטרמפיסט
פרץ האלימות הראשון מגיע מהטרמפיסט אותו אוספת חבורת הצעירים, שמתגלה כפסיכופט מטורף ובדיעבד גם כאחיו הצעיר של "פני-עור". ניל שגילם אותו, הצטרף לסרט אחרי שזכה בעיטור גבורה על שירותו בווייטנאם. היתה לו נקודת פתיחה דומה לשכניו הטקסנים, אולם בניגוד אליהם הצליח למתוח את הקריירה הלאה לאופקים חדשים ופוריים יותר בהוליווד. כך זכה להופיע ב-"JFK" של אוליבר סטון (1991) ובסרטי אימה רבים ("Holy Hell", "Dropping Evil") וגם בסדרות שונות.
לצד דמותו כטרמפיסט, הוא נודע גם כמי שגילם את לורד זד המרושע - אויבם של הפאוור ריינג'רס בסדרת הטלוויזיה ובסרט מ-1997. בנוסף התנסה בתפקידי הפקה וכתיבה, והוא גם נודע כאספן נחוש שהחזיק באחד מאוספי כרזות הסרטים הגדולים ביותר בעולם, ואף היה בעליו החוקי של הסינר המקורי של "פני-עור". ניל בן ה-69 מתגורר ביוסטון והוא אב לשישה. הוא מרבה לטייל בעולם ולחגוג את תהילת "המנסרים", כך למשל באירוע נישואיו המזוייפים לצלמת ת'רסה ג'ארה אליה הגיעו חבריו לקאסט, ועוד אחרים.
גונאר האנסן: "פני-עור"
הפריק המנסר והבן המועדף של משפחת הקניבלים הוא איש הקולנוע הבולט ביותר של איסלנד (לפחות עד הגעתו של בלתזאר קורמאקור להוליווד) - ולא בטוח שזה כבוד גדול לאי הסימפטי הקריר. משפחתו עזבה את רייקיאוויק בדרך למדינת מיין כשהיה בן חמש, ובהמשך נדדה לטקסס החמימה שם שיחק פוטבול בתיכון ובמקביל עסק בתכנות. גם הוא למד באוניברסיטה המקומית, ומשם נסללה דרכו של האנסן בן ה-27 לתפקיד האיקוני של "פני-עור".
אחרי הסרט חזר לחופי מיין ועסק שם בכתיבה ועריכה של כתבות, ספרים ותסריטים - לא משהו שהייתם מצפים מהענק (1.92 מטרים גובהו) צמא הדם. למרות הסתייגותו מהוליווד וההצעות החוזרות ונשנות לגלם את "פני-עור" בסרטי ההמשך שיצאו לאורך השנים, הוא הגיח מדי פעם על המסך הגדול בסרטי אימה, וביניהם הפארודיה "Hollywood Chainsaw Hookers" מ-1988, שפ חזר להופיע עם מסור מכני. היה בידיו אחד כזה גם ב"מוסקיטו" מ-1994, "Chainsaw Sally" מ-2003, ובסיקוול החדש בו הוא צץ (הפעם לא בתפקיד "פני-עור").
האנסן בן ה-65 אינו נשוי ואין לו ילדים, והוא מקדיש את זמנו בעיקר ליצירת סרטים דוקומנטריים וכתיבת תסריטים וספרים. האחרון שבהם יוקדש ל"מנסרים" וצפוי לצאת השנה - "Chain Saw Confidential: How We Made America's Most Notorious Horror Movie".
ג'ון דוגאן: סבא סוייר
בסיקוול החדש מופיע ג'ון דוגאן בתפקיד סבא סוייר, הלא הוא אבי המשפחה המטורפת. מצחיק. היום, בגיל 72 הוא מגלם את אותו ברנש מקומט שגילם לפני קצת פחות מארבעים שנה. במהלך התקופה זכה להופיע בשבעה זוועתונים נוספים (ביניהם ארבעה מחוות ל"המנסרים מטקסס"). בימים אלה הוא משתתף בצילומי קומדיית האימה "Crazy Fat Ethel".
דוגאן, יליד אינדיאנה, סגר מעגל ב"מנסרים מטקסס 3D", למרות שהגיע להפקה המקורית רק בגלל קשריו עם גיסו, התסריטאי הנקל. לאחר הצילומים, חזר לביתו בשיקגו, שם הופיע בהצגות ילדים.
ג'ים סידו: דרייטון "הטבח" סוייר
את אחיו המבוגר של "פני-עור" וספק הבשר העיקרי של המשפחה גילם סידו, שבניגוד לצעירי הקאסט היה בן 53 במהלך הצילומים. הוא נולד בוויומינג, ואחרי התנסויות על במות ניו יורק ושיקגו ובתחנות הרדיו שלהן, הגיע ליוסטון עם אשתו. הוא עבד בתיאטרוני העיר, וב-1971 הופיע בסרט הראשון שלו, "The Windsplitter". הופר ליהק אותו בהמשך לתפקיד "הטבח" והוא היה היחיד מהקאסט המקורי שהמשיך בתפקיד גם בסרט ההמשך, "המנסרים מטקסס 2", לצד דניס הופר (1986).
היה זה סרטו האחרון של סידו. הוא המשיך לביים הצגות, עד למותו בגיל 83 ב-2003 מסיבוכי מחלת ריאות. הוא הותיר אחריו אשה ושלושה ילדים, ותרם את גופו למדע.
אד גווין: נהג המשאית
עלילת "המנסרים מטקסס" מבוססת על סיפורו של רוצח שהיה באמת בשם אד גיין. יד המקרה הביאה אל הסט את אד גווין -סטודנט למוזיקה מאוניברסיטת טקסס שהצטרף כנהג המשאית שהורג בטעות את הטרמפיסט, ועוזר לנטרל את "פני-עור" (עד הסרט הבא). גווין הגיע להפקה אחרי התפרקות ההרכב שלו קונקוארו. אחרי הסרט - שהיה היחיד בקריירת המשחק שלו - הצטרף להרכב טקסויד כקלידן.
ב-1980 הפסיק להופיע כקלידן ופתח חברת שירותי הלחנה והפקה מוזיקלית, במסגרתה יצר את הפסקול לסרט האימה "Mongrel" מ-1982. ב-1988 ייסד חברת טכנולוגיה באוסטין שבטקסס בשם Majec Systems Inc ובראשה הוא עומד עד היום.
ג'ון הנרי פולק: מספר הסיפורים
שדר הרדיו, הכותב והמחנך הטקסני היה עוף מוזר בדרום השמרני של ארצות הברית. הוא נאבק בצעירותו בפרנויית הקומוניזם שפשטה בארצות הברית (הוא פוטר מעבודתו ברדיו ב-1957 לאחר ששובץ ברשימה השחורה של הסנטור מקארתי), ופעל לטובת שימור הסביבה באיזור אוסטין.
ספרו "Fear On Trial" עובד לסרט טלוויזיה ב-1975, זמן קצר אחרי שהופיע ב"מנסרים מטקסס" כתושב שמסייע לצעירים לנווט. פולק מת ב-1990 ממחלת הסרטן כשהוא בן 76 והותיר אחריו חמישה ילדים משלוש נשים, מורשת ציבורית מכובדת, וגם הופעה לא צפויה בסרט קאלט זוועתי אחד.
