למה ביהמ"ש חושף את שמות תובעי הביטוח?
בני זוג שנפגעו בתאונת דרכים ביקשו להטיל צו איסור פרסום על שמותיהם. חברת הביטוח התנגדה ואף זכתה לתמיכת השופטת. יתכן שהגיע הזמן שבתיהמ"ש יסירו את החשש מפני הפגיעה בפרטיות של החולים והנכים הבאים בשעריהם
שני בני זוג נפגעו בתאונת דרכים. הפגיעות היו קשות. בתביעת הפיצויים שהגישו נגד חברת הביטוח אליהו, מונו מומחים רפואיים. המומחים קבעו לשניים נכויות גבוהות. 53% נכות לבעל ו-32% נכות לאשה.
- המוסכניק השתמש ברכב ללא רשות. יש ביטוח?
בני הזוג ביקשו מהשופטת דליה גנות, מבית המשפט המחוזי בתל אביב, צו איסור פרסום על פרטי תביעתם. בעיותינו הרפואיות אינן מעניינו של הציבור הרחב, טענו. לא זו אף זו, הבעל הוא עורך דין במקצועו. פרסום המידע הרפואי, לא רק פוגע בפרטיותו, אלא גם עלול לפגוע בפרנסתו.
אתם מסכימים שאתן צו איסור פרסום, שאלה השופטת את נציגי אליהו.
אנו מתנגדים לכך בכל תוקף, ענו נציגי אליהו. הם נימקו את התנגדותם ב"עקרון פומביות הדיון".
אהוב על תאגידי הביטוח
עקרון פומביות הדיון הוא אחד מאבני היסוד של מרבית שיטות המשפט. בית המשפט חייב להתנהל בשקיפות מרבית, כך קובע העיקרון. "אור השמש", נהג לומר לואיס ברנדייס, אחד משופטי בית המשפט העליון האמריקאי, "נחשב למחטא הטוב ביותר". ככל שתהליכי השפיטה גלויים לעין ונחשפים לביקורת ציבורית, כך גובר אמון הציבור במערכת השיפוטית.
עקרון פומביות הדיון אהוב על תאגידי הביטוח. הוא מעשיר אותם במיליארדי שקלים מידי שנה. מבוטחים רבים חרדים לצנעת חייהם. תאגידי הביטוח מנצלים זאת ומתנגדים באופן עקבי לבקשות המוגשות על ידי חולים ונכים לאסור על פרסום מצבם הבריאותי. מבוטחים שלא מקבלים צו איסור פרסום על מצבם הבריאותי, נוחים יותר לקבל את הפשרה המוצעת להם על ידי תאגידי הביטוח. לעיתים מוכנים לוותר כליל על זכויותיהם. רווח נקי לתאגידי הביטוח.
האם השופטת דליה גנות תמנע מחברת אליהו את השימוש הציני בעקרון פומביות הדיון?
אכן, מודה השופטת, פרטיותו של אדם היא כבודו וגם קניינו. הזכות לפרטיות הוכרה במשפט הישראלי כזכות חוקתית. "כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו", קובע חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.
אולם, ממשיכה השופטת, אל מול הזכות לפרטיות עומד עקרון פומביות הדיון, שגם הוא זכות חוקתית על פי חוק יסוד: השפיטה.
יש לנו אם כן שני עקרונות, מסכמת השופטת. הזכות לפרטיות מצד אחד ועקרון פומביות הדיון מצד שני. מה גובר? מפסיקת בית המשפט העליון, השופטת לומדת כי זכות הבכורה מוענקת לעקרון פומביות הדיון.
אבל, טענו בני הזוג, חוק בתי המשפט מקנה לשופט סמכות מפורשת לאסור על פרסום פרטים על דיוני בית המשפט.
נכון, מודה השופטת, אולם הסמכות קיימת רק כאשר מדובר ב"פגיעה חמורה בפרטיות", לא כשמדובר ב"סתם" פגיעה בפרטיות.
יש הבדל בין הבעל לאשה. האמנם?
לדעת השופטת, במקרה הנדון בפניה, קיים הבדל בין הפגיעה בפרטיות הבעל לבין הפגיעה בפרטיות אשתו. הבעל, מסבירה השופטת, הוא עורך דין במקצועו. בעידן שלנו חשופים פרטיהם האישיים של אנשים במאגרי המידע. אם אדם המחפש שירותי עורך דין יקליד את שמו בגוגל ויראה שם כי מדובר בעורך דין שנפגע בתאונת דרכים, קרוב לוודאי שיעדיף להסתייע בשירותיו של עורך דין אחר, בריא, אשר לדעתו ייתן לו שירות טוב יותר. מצב זה עלול לגרום לפגיעה חמורה בהכנסתו של הבעל.
שונים הדברים לגבי האישה, בת זוגו, שנפצעה יחד עמו בתאונה. מצבה של האישה אינו שונה ממצבו של כל תובע אחר המגיש תביעה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, היא לא נפגעת כלכלית מחשיפת מצבה הבריאותי ברבים.
בסופו של יום, השופטת הוציאה צו איסור פרסום על שמו של הבעל, אך לא של האישה.
לדעתי נפלה טעות מלפני השופטת. לעקרון פומביות הדיון אין כל בכורה על הזכות לפרטיות. הסיבה לכך פשוטה: עקרון פומביות הדיון, כך התבטא גם בית המשפט העליון, נועד לשים זרקור על עבודת השופטים, כדי להגביר את אמון הציבור במערכת הצדק. אין לעקרון פומביות הדיון כל עניין בחשיפת מצבם הבריאותי של החולים המבקשים לממש את זכויותיהם בבית המשפט. חשיפה שכזו אינה מגבירה את אמון הציבור במערכת המשפט אלא להיפך.
לכן, הזכות לפרטיות של האדם החולה בכל הנוגע למצב בריאותו, קיימת תמיד, גם בתוך כתלי בית המשפט.
לשופטת גנות הייתה גם טעות בניתוח המושג "פגיעה חמורה בפרטיות". לדעתה קיימת פגיעה חמורה בפרטיות רק כאשר נגרמים נזקים כלכליים, כמו במקרה של עורך דין שפרנסתו תפגע אם לקוחותיו יגלו כי לקה בבריאותו. ולא היא. החומרה של הפגיעה בפרטיות נקבעת על פי "אופי המידע הפוגע" ולא על פי הנזק הכלכלי שנגרם למי שפגעו בפרטיותו.
בית המשפט העליון אמר זאת במפורש: "ככל שהמידע מתייחס לעניינים המשתייכים לליבת המונח פרטיות, תגבר הנטייה לראות בפגיעה כפגיעה חמורה". לכן חשיפת בריאותה של האישה חמורה ממש כמו חשיפת בריאותו של הבעל. זאת ללא קשר למקצועם של השניים. הפגיעות חמורות משום שהן חושפות מידע על מצב בריאות הנמצא תמיד בליבת המונח פרטיות.
הנה כי כן, הגיע הזמן שבתי המשפט יסירו את החשש מפני הפגיעה בפרטיות של החולים והנכים הבאים בשעריהם. אין לכך כל בסיס. לא במשפט. בוודאי לא בצדק.