דילמת הגירעון: האם יקוצץ הביטחון ב-4 מיליארד?
ממשלת נתניהו חתמה על התחייבויות לקצץ 4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון של 2013. האם הממשלה הבאה תבצע? בפועל, בשנה החולפת גדל תקציב הביטחון במיליארדים רבים
הוצאות המדינה לשנת 2013 חורגות ב-14 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה. האם החריגה יוצאת הדופן, והקיצוץ הכואב שצריך לבוא בעקבותיה, יובילו לפגיעה גם בתקציב הגדול מכולם והרגיש מכולם?
- 4 דרכים לצאת מהגירעון: במה תבחר הממשלה?
- מה מחכה לנו ב-2013: קיצוצים או העלאות מסים?
- מיד לאחר הבחירות: הציבור ישלם על הגירעון
הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
לכאורה, ההחלטה נוחה. במהלך השנה וחצי האחרונות התחייבה ממשלת נתניהו לקיצוץ של 4 מיליארד שקל בתקציב הביטחון. לראשונה, בספטמבר 2011, התחייב ראש הממשלה לקצץ 3 מיליארד שקל מתקציב הביטחון, גם בשנת 2012 וגם בשנת 2013. זאת, בהתאם להמלצת ועדת טרכטנברג, שקבעה כי ניתן וצריך לבצע את הקיצוץ לשם מימון חינוך חינם מגיל 3.
אך כשהגיע הרגע לבצע את הקיצוץ, בינואר 2012, בחרה הממשלה לחזור בה ולבטלו. הקיצוץ שתוכנן ל-2012 קוזז בתוספת חד פעמית של 3.1 מיליארד שקל, שמתוכה קיבל משרד הביטחון עד כה 2.3 מיליארד שקל. את עלויות התכנית לחינוך חינם לגיל הרך, מימנו שאר המשרדים, בקיצוץ רוחבי של 4%.
מיליארד שקל מתוך אותה תוספת חד פעמית שניתנה אז, ניתנו למשרד הביטחון כמקדמה על חשבון תקציב 2013. כלומר, פירעון המקדמה הזו, יחד עם התחייבות ראש הממשלה לקיצוץ של 3 מיליארד שקל ב-2013, אמורים להביא לכך ש-4 מיליארד מתוך 14 מיליארד השקלים שיקוצצו בשנה הקרובה מתקציב המדינה יבואו מההוצאות הביטחוניות. זאת, גם מבלי שמשרד הביטחון ישתתף בקיצוץ רוחבי, מה שלרוב לא קורה.
תוספות במקום קיצוץ
קיצוץ זה עשוי להקל את המעמסה על אזרחי המדינה, שייאלצו להתמודד עם קיצוץ בקצבאות הביטוח הלאומי, הקפאה של שכר עובדי המדינה, עיכובים בסלילת כבישים והנחת מסילות רכבת ופגיעה בתקציבי בריאות ודיור. אך מבט זריז בהיקף התוספות שניתנו למשרד הביטחון ב-2012, מלמד כי שנה שמתחילה בהבטחה לקיצוץ, עשויה להסתיים דווקא בתוספות.
התוספת של 3.1 מיליארד שקל שניתנה למשרד הביטחון בינואר 2012, הייתה רק הסנונית הראשונה. תוספת זו, נטרלה את ההשפעה של הקיצוץ הראשון שאישר נתניהו בספטמבר 2011.
ב-5 במרס הגיעה תוספת גדולה בהרבה. ועדת הכספים אישרה תוספת של 7.2 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. 5.5 מיליארד שקל מתוך הסכום ניתנו כהרשאה רב שנתית להתחייבות למימון העתקת בסיס צה"ל לנגב, ויתרת הסכום נועדה למימון בניית גדר המערכת ליד אילת והקמת מתקן למסתננים בקציעות. עוד 467 מיליון שקל הועברו למטרה חשאית, שתוארה רק בדיונים של הוועדה הסגורה לקביעת תקציב הביטחון.
ב-12 בספטמבר אושרה עוד העברה של מיליארד שקל. חצי מהסכום היה על חשבון התוספת שאושרה בינואר 2012 וחצי היווה תוספת חדשה לתקציב הביטחון, כאשר שוב, מטרת הכסף לא פורטה בדיוני ועדת הכספים אלא רק בוועדה הסגורה.
ב-28 באוקטובר, אושרה העברה גדולה נוספת, בהיקף של 1.3 מיליארד שקל. רוב הסכום היה על חשבון אותה תוספת שאושרה בינואר 2012. ניסיון בודד שנעשה, לקצץ 2.6 מיליארד שקל באוגוסט האחרון, נתקל בהתנגדותם של חברי הכנסת, שטענו כי תקציב הביטחון נמצא בחוסר ולא בעודף.
הפתעה: כספים שלא נוצלו
בסך הכל, עמדו הוצאות משרד הביטחון ב-2012 על סכום של למעלה מ-60 מיליארד שקל, לעומת תקציב של 55.7 מיליארד שקל שנקבע בתכניות המקוריות. הכסף הועבר משני מקורות עיקריים: הראשון הוא קיצוצים רוחביים בתקציבי המשרדים האחרים, והשני הוא כספים עודפים שלא נוצלו ב-2011 ונצברו ברזרבה הכללית של משרד האוצר.השנה, ביצוע התקציב של המשרדים גבוה ולא צפוי להצטבר סכום כה גדול להעברות במהלך השנה. אך יכולתו של אגף התקציבים לגלות גמישות כה גבוהה ולמצוא במהלך השנה כ-4.5 מיליארד שקל שאותם ניתן להעביר לתקציב הביטחון, מעידה על כך שאולי הקיצוץ הבא אינו נורא כל כך.
די בכך שמשרד הביטחון לא יבקש תוספות, מבלי שיקוצץ תקציבו, כדי שמשרד האוצר יוכל לצמצמם משמעותית את הפגיעה בקצבאות, בהשכלה גבוהה, בסלילת כבישים, בבניית רכבת תחתית לתל אביב, ובשאר השירותים שכל מדינה מספקת לאזרחיה.
אך המציאות, כמובן, שונה מכך. כבר עתה ידוע על תוספת תקציבית אחת שמבקש משרד הביטחון לשנת 2013, בגובה של כ-3.5 מיליארד שקל. התוספת נועדה לממן את אבטחת מאגרי הגז של מדינת ישראל, משימה שלטענת הצבא, הינה חיצונית לפעילותו המוכרת ולכן דורשת תקצוב נפרד.
לפנייה לכתב/ת 
