מה מחכה לנו ב-2013: קיצוצים או העלאות מסים?
האם יש להעלות מסים, לקצץ בתקציב משרדי הממשלה, או שמא לאפשר לחוב החיצוני של המדינה לגדול ולגדול? הכלכלנים מנסים להתמודד עם השאלה איך להיחלץ מהגירעון הענק שישראל נקלעה אליו רגע לפני הבחירות. על דבר אחד הם מסכימים: כולנו נרגיש את זה בכיס
נתוני תקציב המדינה וההכנסות ממסים שפורסמו אתמול (א') טרפו את הקלפים בדיון הפוליטי-כלכלי שמתנהל במסגרת מערכת הבחירות. הנתונים לא היו מפתיעים, אך ההד הציבורי שלו הם זוכים מעמיד מראה אכזרית מול פניהם של המתמודדים בבחירות, שעד כה הרשו לעצמם לפזר הבטחות ולהתגאות בהישגים.
- אי.בי.אי: "ממשלת ימין-חרדים תעלה שוב מע"מ"
- "תפיחת הגירעון - הפקרות של ממשלת נתניהו"
- הגירעון במוקד מערכת הבחירות: מאיפה יקצצו?
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
ההודעה על גירעון של 39 מיליארד שקל בתקציב המדינה הזכירה לציבור את מה שניסו להשכיח ממנו בחודשים האחרונים, כל צד מסיבותיו שלו: קופת המדינה במצב אנוש. כדי לעמוד ביעד הגירעון של 3%, שנקבע בקיץ האחרון, על הממשלה לצמצם הוצאות או להגדיל הכנסות בהיקף אדיר של 20 מיליארד שקל.
הידיעה המחודשת הזאת מאפשרת, לראשונה במהלך מערכת הבחירות, דיון נוקב ואמיתי בנוגע להחלטות הכלכליות שצריכות להתקבל ב-2013. האם יש להעלות מסים, לאחר שהכנסות המדינה ב-2012 היו נמוכות ביותר מ-18 מיליארד שקל מהתחזית שעל פיה נבנה התקציב? או שמא יש לקצץ בתקציב המדינה, תוך פגיעה בקצבאות, משכורות עובדי מדינה והשקעה בחינוך, ביטחון ותשתיות? לחילופין, האם יש לאפשר לחוב החיצוני של הממשלה לגדול, עד שמצבה של הכלכלה העולמית ישתפר ושיעורי הצמיחה בישראל יעלו?
ואם מעלים מסים, האם יש להעלות מסים על מוצרים (מע"מ, מס הבלו, מכסים ומסי קניה) אשר גבייתם פשטה מהירה יחסית, או שמא הגענו לשלב שבו כל העלאת מסים שגורמת להתייקרויות רק גורמת לירידה בצריכה ורק העלאת מס הכנסה או מס חברות תכניס כסף לקופת המדינה?
המסים יעלו, כדי לא לפגוע בתקציב הביטחון
אורי גרינפלד, ראש מחלקת המאקרו של בית ההשקעות פסגות, כבר מכין את עצמו ואת לקוחותיו להעלאות מסים ב-2013. "הממשלה תצטרך להגדיל את יעד ההוצאה, לקצץ את ההוצאות בכ-5 מיליארד שקל ואת שאר הכסף להביא מהעלאות מסים בהיקף של 10-7 מיליארד שקל. גם אז, נגיע לגירעון של 3.5% שזה מעבר ליעד שהוצב, אבל עדיין מספיק כדי להמשיך להוריד את היקף החוב של הממשלה".
מדוע שלא יצמצמו יותר את התקציב?
"לקצץ 20 מיליארד שקל בתקציב זה בלתי אפשרי מבחינה פוליטית וגם חצי מזה מאוד קשה לראות אם יצליחו לקצץ", הוא אומר. "אי אפשר להגיע לסכומים כאלה מבלי לפגוע בתקציב הביטחון וקיצוץ בביטחון נראה לא סביר אחרי מבצע עמוד ענן.
"אחרי עמוד ענן והכותרות שהוא יצר על כיפת ברזל והצטיידות, לאוצר יהיה קשה פוליטית לבצע קיצוץ בתקציב הביטחון. נראה שדעת הציבור היא שלא נכון לקצץ בביטחון כאשר כל שנתיים-שלוש יש מבצע צבאי". קיצוץ בקצבאות עלול גם להיות קשה לביצוע, תלוי מה יהיה הרכב הממשלה הבאה. אבל סביר להניח שעיקר הקיצוץ יהיה בהוצאות אזרחיות, ומשם אי אפשר להגיע לסכומים הנדרשים".
אילו מסים אתה מעריך שיעלו?
"אנחנו לוקחים בחשבון שיעלו את המע"מ באחוז כמעט בוודאות, בנוסף יעלו מסים על אלכוהול וסיגריות. זה מכניס מעט כסף אבל זה הכי קל לביצוע. שאלה גדולה היא האם יעלו מס על הדלק. זו החלטה קשה בהתחשב בדעת הקהל. כל זה לא יספיק, ויצטרכו גם להעלות מס הכנסה ואולי גם להוסיף אחוז למס חברות".
נתוני הגבייה של החודשים האחרונים מראים כי העלאת המע"מ האחרונה לא הביאה את הגידול הצפוי בהכנסות. האם יכול להיות שהציבור לא יכול יותר לספוג את ההתייקרויות והעלאות המע"מ לא אפקטיביות יותר כי הן גורמות לירידה בצריכה?
"ההשפעה של העלאות מסים עקיפים אכן נמוכה יותר בגלל ההאטה בצריכה במשק. האטה זו נובעת גם מההאטה הכלכלית בעולם אבל גם מהעלאות המסים עצמן. לכן, אם בדרך כלל מניחים שכל אחוז במע"מ שווה 4 מיליארד שקל בהכנסות שנתיות, אז עכשיו יצטרכו להניח שזה מכניס פחות".
אחרי הבחירות – יהיה קל יותר לקצץ
מנגד, ישנם כלכלנים הסבורים כי הממשלה הבאה דווקא תתמקד בקיצוצים ולא בהעלאות מסים. מנכ"ל משרד האוצר לשעבר, בן-ציון זילברפרב, המכהן כיום כדיקאן בית הספר לבנקאות במכללת נתניה, סבור כי ההחלטה להקדים את הבחירות על מנת להעביר את ההחלטה על קיצוץ בתקציב לידיה של ממשלה חדשה, תוכיח את עצמה.
"אני סבור שעם קואליציה רחבה ויציבה ובהתחשב בעובדה שמדובר בתחילת קדנציה, היכולת של הממשלה להעביר קיצוצים היא גבוהה וניתן לצמצם את ההוצאות ולהסתפק בהעלאת מסים של 5 מיליארד שקל.
"הממשלה הבאה, ולא משנה מה יהיה ההרכב שלה, תצטרך להתמודד עם מגבלת ההוצאה, שמחייבת קיצוץ של כ-12 מיליארד שקל בתוספות לתקציב, ועם מגבלת הגירעון שמחייבת העלאת מסים של כ-5 מיליארד שקל. אף אחד לא רואה העלאות מסים של 17 מיליארד שקל. לכן, אני מנחש שנראה העלאה באחוז של המע"מ, שהוא המס הקל והמהיר ביותר לגבייה ומעבר לכך ניתן להסתפק בצמצום ההוצאות".
האם הצעדים הללו לא יתפרשו כחזרה למדיניות שלפני המחאה החברתית, העלאת מסים עקיפים שגורמים להתייקרויות וקיצוצים בתקציב במקום הטלת מסים גבוהים יורת על הכנסות? אם הציבור ירגיש שחוזרים אחורה הוא עלול להתקומם?
" חשוב לזכור שהחריגה בהוצאות נובעת מההיענות לדרישות המחאה החברתית אז לא נכון לומר שמדובר בחזרה לנקודת ההתחלה. לקחנו שני צעדים קדימה, רצינו לקחת צעד שלישי אבל צריך לעצור. אולי מה שתכננו לעשות בשנתיים נצטרך לפרוס על פני שלוש שנים, אבל לא ניתן לומר שזו נסיגה משמעותית. בכל השוואה שתעשה, התקציב ל-2013 יכיל הרבה יותר דברים טובים משהוא הכיל ב-2011".
לפנייה לכתב/ת 
