מתקרבים לחרדים: ישיבות תיכוניות בלי ליבה
מה שהתחיל בקטן ובשולי החברה הדתית-לאומית, הולך ותופס נפח. הקמת "איגוד הישיבות הקטנות" שבהן לא לומדים לימודי ליבה, ולא ניגשים בצורה מסודרת לבגרות - מבשרת שהמהפך כבר כאן. הרב אגל-טל: "יש כאן אמירה ערכית שהתורה במרכז"
כולם מדברים על לימודי ליבה לחרדים, אבל בשקט-בשקט גם בציונות הדתית מתנתקים מאנגלית, אלגברה ומדעים: לראשונה מאז הוקמו "הישיבות הקטנות הלאומיות", שבהן "לימודי קודש" בלבד - מתאגדים ראשיהן במטרה "לעורר השראה" ולמשוך תלמידים נוספים למוסדות הפועלים במתכונת זו. החזון: הצמחת "אינטלקטואלים תורניים" החפים מפגעי מערכת החינוך המסורתית – לתועלת החברה הישראלית.
כל עדכוני בחירות 2013 - באתר הבחירות של ynet
הסיפורים הכי חמים לפני כולם - בפייסבוק של ynet
כבר כיום קיימות חמש ישיבות שכאלו ("קטנות" – משום שהן מיועדות לנערים בגילאי תיכון, בשונה מ"גדולות", העל-תיכוניות), ומתחנכים בהן כ-300 תלמידים מהמגזר הדתי שאינם לומדים לימודי ליבה. הראשונה הוקמה בתחילת שנות ה-90 ביישוב "מעלה חבר", ומייסדה, הרב אהרון אגל-טל, הוא שעומד מאחורי האיגוד החדש ומרכז את פעילותו.
ללמוד מהעולם החרדי והחילוני
"בזמן שמערכת החינוך סובלת מבעיית קשב וריכוז חמורה מאוד, ומירידה עצומה של המוטיבציה ללמוד - הצלחנו לבנות מודל שבו הדברים האלה כמעט שלא קיימים - וגם אין בעיות בין התלמידים להורים", מספר הרב אגל-טל. סוד ההצלחה בעיניו הוא בכך ש"אתה מפנה את האדם ממבחנים ולחצים, מרכז אותו מול עצמו ומול שאלות החיים, ומלמד אותו לחשוב על כל אלה בצורה מעמיקה - וזה עולם התוכן שלו".
מייסד האיגוד מצהיר כי בבסיס השיטה עומדת גם "אמירה ערכית שהתורה במרכז", אך מדגיש כי הוא איננו שולל
"לימודי חול". לדבריו, בשנה הרביעית בישיבה יכולים התלמידים ללמוד למבחני בגרות חיצוניים, ובדרך כלל עוברים אותם בהצלחה. את מיעוט התלמידים בישיבות הקטנות כיום הוא מסביר בכך ש"זה לא מתאים לכולם", ומזכיר: "גם סיירת מטכ"ל היא יחידה קטנה".
"זו מערכת חינוך מודרנית המחוברת להוויה הישראלית", מבדל עצמו הרב אגל-טל מהחרדים, אך יחד עם זאת הוא מדגיש כי בנושא זה של גידול תלמידי חכמים יש לדבריו הרבה מה ללמוד מהם: "לאף אחד אין אוטונומיה על האמת, ולכולנו יש מה לקבל גם מהעולם החרדי וגם מהעולם החילוני - למרות חילוקי הדעות".
לפנייה לכתב/ת 
