שוק העבודה ישנה את פניו בעקבות גילויי הגז

גילויי הנפט והגז בים הצפוני, עוד בשנות ה-60 של המאה הקודמת, יצרו במהלך הזמן תעסוקה בהיקף גדול לתושבי בריטניה. הבריטים, שלא עסקו לפני כן בקידוחים ובהולכה ימית של נפט וגז, נאלצו לגייס אלפי מומחים ובעלי מקצוע אמריקאים, על מנת לפתח ולתחזק את השדות שהתגלו. לקח כ-20 שנה עד שהאמריקאים הוחלפו בסקוטים, אנגלים ואירים.

כתבות נוספות בנושא הגז הטבעי  של ישראל:

• כמה ירוויח הציבור ממאגרי הגז?
• מי ישלם 3.5 מיליארד שקל על אבטחת מאגרי הגז
• המדינה תפקח על מחיר הגז: "חשש ממונופול"
• הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
   
  
  

בישראל קורה כיום תהליך דומה. מציאת מאגרי הגז הענקיים בשדות תמר ולוויתן (תגליות הגז הגדולות בעולם בעשור הראשון של המאה הנוכחית), חיפוש שדות נוספים ופיתוח ותחזוק השדות שכבר נמצאו, הצריכה הבאתם לארץ של מאות רבות של מומחים ובעלי מקצוע זרים.

גוררים את פלטפורמת הקידוח של תמר(צילום: נובל אנרג'י)

על כל אסדת קידוח יש כ-200 עובדים השוהים בהפסקות בין המשמרות בבתי מלון על החוף או בדירות שכורות. על כל אסדת הפקה יש כ-70 עובדים.

גורם המעורה בתחום מעריך שמה שלקח לבריטים 20 שנה ייקח לישראל חמש שנים, וישראלים יחליפו את המומחים ובעלי המקצוע הזרים הללו בכל הקשור בשדות הגז שלנו בים התיכון.

מלבד אבטחת האסדות שכבר מצויה בידי ישראלים, מדובר בגיאולוגים ימיים, צוללני מים עמוקים, מהנדסי קידוחים ימיים, מהנדסי בטיחות, מהנדסי הולכת גז, רתכים ועוד. כח האדם הזר המגיע לכאן הוא מאוד יקר ולחברות השותפות בגז עדיף להעסיק ישראלים. חברות דוגמת נובל אנרג'י האמריקאית, AGR הנורבגית ו-GGR הקנדית גם הקימו חברות רשומות בישראל ומגייסות כעת אדמיניסטרציה מקומית המעסיקה רואי חשבון, עורכי דין, פקידוּת ועוד.

פעילות הגז גם מיטיבה מאוד עם נמל חיפה ועם מספנות ישראל, שני גופים שעמוסים בימים אלו באזורי התפעול בעבודות של מלגזות, מנופים, אחסנה והשכרת שטחים לציוד, על רקע הפעילות הקדחתנית בים שממערב לנו. גם ספינות ישראליות ומסוקים עוזרים בהעברת כוח אדם, ציוד ודלקים (הקידוחים מצריכים הרבה אנרגיה) אל האסדות וחזרה.

פוטנציאל לעבודות רבות בפריפריה

העיתונות הישראלית נוטה לשים דגש גדול על הביצועים של מניות חיפושי הגז והנפט כמו גם על היקפי התמלוגים העתידיים למדינה (שאמורים להיות אדירים, עד כדי 20 מיליארד שקל בשנה, בממוצע, על פי הערכת משרד האוצר). אך אחת הנקודות המרכזיות שלא מרבים לעסוק בה, הינה הגידול בפוטנציאל העבודות בפריפריה.

שימוש ביחידת אנרגיה אחת של גז עולה כשליש מעלות דומה של שימוש בנפט וגם מזהמת פחות באופן דרמטי, ולכן לכניסת הגז לישראל תהיינה השלכות על הייצור, היצוא והתעסוקה בתעשייה הכבדה.

קידוח לוויתן. 70 עובדים על כל אסדה(צילום: אלברטוס)

הגז יאפשר למשל הקמת תעשייה פטרוכימית נוספת בישראל, לייצר מתנול, אמוניה ומוצרים נלווים אחרים. קיים גם פוטנציאל להקמת מפעלי ייצור אלומיניום שהינם עתירי אנרגיה. הקמה של מיזמים כאלה (שמתוכננים לקום בעיקר בנגב) תתרום למשק בהשקעות עצומות, תוספת של אלפי מקומות תעסוקה בפריפריה והגדלת היצוא.

מדובר על העסקת אלפי ישראלים לעשרות רבות של שנים, בתחומים שלא היו קיימים בכלל בישראל. זה עומד להיות אחד הענפים בעלי היציבות התעסוקתית הגדולה ביותר במשק, כזה שכמעט ואינו מושפע משינויים ברמה המאקרו-כלכלית (צריכת אנרגיה נותרת יציבה למדי גם בתקופות של האטה).

נראה שבמובנים מסוימים התחזיות הכלכליות לגבי מצב המשק בטווח של חמש עד עשר שנים קדימה, עדיין לא הפנימו ולא עיכלו את האמור לעיל. צריך רק להסתכל מה גילוי הגז והנפט עשו למשק הנורבגי, בכדי להתחיל להבין את הנושא.

תעסוקה בתחום חדש לגמרי 

התגליות הנוכחיות יספיקו למשק הישראלי ל-60 עד 70 שנה ובמהלך השנים הקרובות המומחים משוכנעים שניתן למצוא מאגרי גז בהיקף כפול לפחות. זאת אומרת, גם במצב שבו חלק מהגז מיוצא, בניית תעשיות עתירות אנרגיה בנגב ותעסוקה בהיקף גבוה לתושבי האזור, הם רק עניין של זמן.

החיבור לגז יתרום באופן מיידי לחיזוק המשק מכיוון שהוא יביא לשיפור כושר התחרות של המפעלים הישראליים מול יבוא זר, בזכות הוזלת עלויות האנרגיה שלהם, בין 30% ל-70%, בהשוואה לשימוש בדלקים הקיימים כיום (מזוט, סולר וגפ"מ). עבור מפעלים עתירי אנרגיה, בהם סך תשומות זה עשוי להגיע לכ-25% ויותר מסך הוצאות הייצור, זהו הבדל דרמטי.

גם הולכת מים מצריכה אנרגיה בהיקפים גדולים מאוד והמעבר לצריכת חשמל זול יותר בעתיד, יטיב עם חברת מקורות הממשלתית שתהפוך לרווחית יותר ותוכל להעביר יותר דיבידנדים למדינה כמו גם עם מכוני התפלת המים שיהפכו בעתיד לרווחיים יותר.

בנוסף לכך, הובלת הגז בצנרות והקמת מערכות הובלת גז נוספות, תוסיף לספק עבודה לעובדי חברת נתיבי גז הממשלתית ובהמשך, תהליכי קליטת הגז והסבת מפעלים, בתי חולים, מלונות וצרכנים אחרים למערכות הגז, תביא להכשרה ותעסוקה של אלפי עובדים מקצועיים חדשים בתחום הגז הטבעי - טכנאים, הנדסאים ומהנדסים. זאת אומרת, מדובר במקומות תעסוקה חדשים הן בארגונים הצורכים את הגז, הן בחברות השירותים, התכנון, האחזקה, ההנדסה ועוד.

הכותב הוא יו"ר רויטר מידן בית השקעות ומנכ"ל חברת הייעוץ חיסונים פיננסים