"עומד אחרון": שוורצנגר חוזר - ובקטן
חזרתו של ארנולד שוורצנגר לקולנוע, הייתה אמורה לעורר התרגשות עזה. עבור התפקיד ב"עומד אחרון" הוא אפילו השתמש ביכולות המשחק המוגבלות שלו. בסוף קיבלנו תוצאה מאכזבת עם פוליטקאי מתבגר ושחקנים צעירים. כמו בבחירות
כמו תוצאות מערכת הבחירות האחרונה בישראל, גם "עומד אחרון" ("The Last Stand") מזווג פוליטיקאי שיתכן מאוד כי פג תוקפו, עם כוחות צעירים שחובת ההוכחה עוד מוטלת עליהם. בצד המבוגר נמצא מושל קליפורניה לשעבר ארנולד שוורצנגר, ובצד הצעיר נמצאים במאי דרום קוריאני שעושה את סרטו האמריקני הראשון, וצוות שחקנים צעירים שאמורים להילחם לצידו של זכר האלפא הוותיק. התוצאה, כמו בבחירות, היא סוג של פשרה בינונית שבשורה התחתונה תוקעת אותנו עם אותו פרצוף מוכר.
ביקורות סרטים אחרונות בערוץ הקולנוע של ynet:
עשר שנים חלפו מאז כיכב שוורצנגר בתפקיד ראשי ("שליחות קטלנית 3: עלייתן של המכונות"), וזמן קצר לאחר מכן החל את הפרק הפוליטי של חייו. לקראת תחילת 2011, המועד בו הסתיימה כהונתו, הוא החל להגיח להופעות אורח בסדרת סרטי מוזיאון השעווה החי "בלתי נשכחים". סרטים אלו לא חייבו אותו למאמץ פיזי או להפגנת כישורי משחק. הופעתו הייתה בגדר קוריוז באנסמבל של קוריוזים. עכשיו מוטלת עליו חובת ההוכחה.
בעשור שחלף שוורצנגר התרחק ממראה המוטאנט תפוח השרירים, אך הוא עדיין גבר חסון במיוחד לגילו המתקדם (65). אמנם פניו עברו מתיחה פלסטית, אך הוא נמנע מבליעת כמויות מסחריות של סטרואידים בדומה לחברו הטוב סילבסטר סטאלון. הוא עדיין יכול לעבור כסוג של כוכב אקשן, אבל קשה להאמין שהוא יוריד חולצה לפני כיסוח הרעים. הדבר אינו נאמר לגנות הסרט. דמות השריף הותיק אותה הוא מגלם כאן אינה קונאן או 101-T, אלא אדם שכמעט ויש לו פגיעות פיזית אמיתית. מסיבה זו שוורצנגר נזקק ליכולות המשחק המוגבלות שלו כדי לגלם את הדמות.
נדמה כי מפיציו הישראלים של הסרט החליטו במודע לשקף את תחושת הקרב המאסף בקריירה של שוורצנגר. במקום "המוצב האחרון" - שמו המקורי של הסרט המתייחס למצב הסכנה בו מצויות כל הדמויות החיוביות - "עומד אחרון" מרמז על סיפור אישי של הישרדות. בדומה ל"בלתי נשכחים", גם כאן התרגום העברי מעלה ניחוח קצת יותר מודגש של נואשות.
עוד על חזרת ארנולד שוורצנגר למסכים:
אקשן, מזדקנים: מרוצחים קטלניים לליצנים
ארנולד, לשוב לקולנוע זו שליחות - קטלנית
קונאן הברברי: כשלשוורצנגר היה שיער ארוך
בצד השני של הזיווג המוזר נמצא הבימאי קים ג'י-וון. אמנם לא אדם צעיר (48), אך זוהי הופעתו הראשונה כבמאי של סרט אמריקני ועוד כזה שבו מככב אייקון תרבותי כה בולט. זו היכרות ראשונה לקהל האמריקני עם היוצר המוכשר של כמה מהסרטים הבולטים בתור הזהב של הקולנוע הדרום קוריאני בעשור האחרון. ההומאז' למערבוני הספגטי "הטוב, הרע והמוזר" (2008) והסרט האלים והקיצוני "ראיתי את השטן" (2010), הם כרטיסי ביקור שמצדיקים את הצ'אנס שג'י-וון קיבל בארה"ב.
יתרה מזאת, זוהי סנונית ראשונה למתקפה של כישרונות מהקולנוע הדרום קוריאני המרתק על הקהל האמריקני. במהלך השנה צפויים להגיע גם "Stoker" של פארק צ'אן-ווק (הבימאי של "שבעה צעדים" שזוכה בימים אלו לעיבוד אמריקני בבימויו של ספייק לי), והסרט המאוד מסקרן של בונג גון-הו "Snowpiercer". כסרט הפותח מגמה זו "עומד אחרון" מאכזב. למרות שהוא מכיל כמה מרדפים מבוימים היטב וכמה רגעים וויזואלים מקוריים, נראה שלקים ג'י וון לא ניתנה האפשרות להציג את מלוא יכולתו בסרט הנוכחי.
שריף ריי אוונס (שוורצנגר) אחראי על צוות מצומצם המונה 3 עוזרים – מייק (לואיז גוזמן) הסגן הנרפה המשמש לצרכי הפוגה קומית, ג'רי (זאק גילפורד) כעוזר הצעיר והמבולבל ושרה (ג'יימי אלכסנדר) עזת הרוח. יחד הם שומרים על סומרטאון, עיירת גבול נידחת באריזונה, הנדמית כמקום שבו אין בעבודתם כל צורך ממשי. במתכונת הזכורה מקלאסיקת המערבון "ריו בראבו" (1959) הם יצטרכו להילחם נגד כוחות לא שווים העומדים לפלוש לטריטוריה הנינוחה.
ברון הסמים הצעיר והמסוכן גבריאל קורטז (אדוארדו נויירגה) מצליח לברוח מאנשי ה- F.B.I בראשותו של הסוכן ג'ון בניסטר (פורסט ויטיקר). מתנהל
אחריו מרדף, אך לא ניתן לעוצרו מכיוון שהוא חטף מגן אנושי בצורתה המצודדת של הסוכנת אלן ריצ'ארד (ג'נסיס רודריגז), ובגלל שהדרך לגבול נעשית באמצעות דגם משופר של שברולט קורבט המסוגלת לשבור את מהירות הקול. בפאתי סומרטאון מחכים לו אנשיו שעומדים להבריח אותו מעבר לגבול. השתלשלות אירועים לא סבירה מובילה לעימות בין השריף וכוחותיו המוגבלים והמחסלים המיומנים הפועלים בשירות ברון הסמים.
זהו לא סרט טיפוסי לשוורצנגר אבל בהדרגה הוא נע לעבר השטנץ. במחצית הראשונה לא הכל סובב סביבו אך במחצית השניה הפוקוס על דמותו מתחדד. במקביל לתהליך זה הסרט נעשה פחות ופחות סביר. בולט במיוחד המספר המופרז של אנשים שנורים ומתאוששים תוך דקות ספורות כאילו נעקצו על ידי דבורה. "עומד אחרון" אינו סרט מביך או רע באופן מיוחד, אך גם לא סרט המוכיח כי חזרתו של שוורצנגר היא אירוע שאמור לעורר התרגשות עזה
