המלצות להסדרת יישובי הבדואים: הרוב יוכרו

האם בימיה האחרונים של הממשלה הנוכחית יצליחו להסדיר את המחלוקות בדבר התיישבות הבדואים בנגב? הממשלה אישרה בצהריים (יום א') את המלצות השר בני בגין לשינויים בתוכנית להסדרת ההתיישבות. גורמים המעורבים בהליך אמרו כי ההצעה שנדונה ואושרה אינה דומה לזו שהוצגה במתווה הקודם, וכי השינויים נוגעים לכך שרוב היישובים הבדואיים יוכרו וכך גם רוב תביעותיהם בעניין. היו מי שהביעו פליאה על ההסדר שהוגדר נדיב יותר מזה המקורי. 

(צילום: הרצל יוסף)

לקריאת מסמך ההחלטה המלא לחצו כאן

הסדרת התיישבות הבדואים - כתבות אחרונות ב-ynet:

אלפי בדואים הפגינו בירושלים: "לא לעקירה"

רפורמה בנגב: פתרון לבדואים או הבטחות סרק?

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אמר כי "מטרת ההחלטה ההיסטורית הזאת היא לשים קץ למציאות שבה במשך 65 שנה איבדה המדינה את השליטה באדמות שעליהן התפשטו הבדואים. יישום ההחלטה ישים קץ להתפשטות הבנייה הבלתי חוקית של הבדואים בנגב ויביא לשילוב טוב יותר שלה, ולהחזרת הקרקע למדינה. כל ממשלות ישראל נמנעו מטיפול בנושא הזה, אבל ההחלטה האמיצה הזאת תאפשר להמשיך בפיתוח המשגשג של הנגב לטובת כלל תושביו".

מאהל בדואי מזרחית לרהט (ארכיון)(צילום: באדיבות Lowshot)

בספטמבר 2011 אישרה הממשלה את דו"ח פראוור, שקבע מתווה להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. ראש הממשלה נתניהו הקצה ליישום התוכנית כ-1.2 מיליארד שקל, שבמסגרתה אמורים היו להרחיב יישובים קיימים ולקלוט תושבים ביישובי המועצה האזורית אבו-בסמה. כמו כן, יוקמו יישובים נוספים במסגרת תוכנית המתאר המחוזית באר-שבע. לפי התוכנית, אופן ההתיישבות יותאם לאופי האוכלוסייה ולצרכיה וייעשה בשיתוף פעולה עמה. אך התוכנית התקבלה ברגשות מעורבים הן בקרב הבדואים והן בקרב מבקרים מימין. השר בני בגין מונה להיות אחראי על ריכוז הערות מצדם, ונפגש עם מאות מהם בחודשים האחרונים.

מטרת הרפורמה היא לפתור באופן סופי את תביעות הבעלות של הבדואים על קרקעות הנגב, תוך הצעת מתווה של פשרה הכוללת העתקת מקומות מגורים ופיצויים כספיים באופן שיביא לסיום ההתיישבות הבלתי חוקית. הדו"ח מתייחס לתביעות הבעלות שהגישו הבדואים בין השנים1979-1971, בעקבות החלת הסדר המקרקעין בנגב הצפוני, בקרקעות שגם כיום מיושבות או מעובדות על ידי מגישי התביעות.

בחוק נקבעת מסגרת מחייבת וקצובה בזמן לתהליך הסדרת ההתיישבות, כך שבתום חמש שנים מכניסת החוק לתוקף, קרקע שלא הוקנתה לתובעי הבעלות במסגרת ההסדרה - תירשם על שם המדינה. 

להבדיל מההצעות בדו"ח פראוור, בהצעה הנוכחית נכתב כי כל תובע בעלות צפוי לקבל קרקע ששטחה מחצית משטח הקרקע שנכללה בתביעה ושעובדה על ידי התובע או שימשה למגוריו ואינה מוחזקת על ידי המדינה. בנושא התשלום הכספי הציעו שינוי שלפיו המדינה תשלם לתובע הבעלות סכום כסף עבור יתרת שטח התביעה שבגינה לא נרשמה על שם התובע בעלות בקרקע.

"לא מסכימים למתווה הזה"

ביקורת נשמעה גם מימין, בטענה כי מדובר במחטף. בתנועת רגבים אמרו: "אם השר בגין חושש שבממשלה הבאה לא יהיה לכך רוב, שיכבד בבקשה את ההכרעה הדמוקרטית ולא ינצל את תשומת הלב הפוליטית והציבורית הנתונה בימים אלה להרכבת הקואליציה כדי לבצע מחטף ולכפות את עמדתו על הממשלה הבאה".

טאלב א-סאנע, יו"ר המפלגה הדמוקרטית הערבית (מד"ע), תקף את הממשלה ואמר: "חברי הממשלה מתנהגים כמו גנבים בלילה כדי לאשר את תוכנית פראוור המסוכנת, המנשלת את הבדואים ממאות אלפי דונמים ועוקרת עשרות יישובים. דגל שחור מתנוסס על תוכנית זו".

ברשות להסדרת התיישבות הבדואים אמרו שאין בכוונתם להתייחס לנושא. גורם ברשות ציין כי איש לא עדכן אותם בדבר הקדמת אישור המתווה, וכי הדבר נודע להם ברגע האחרון.

ממשרד ראש הממשלה נמסר כי ההמלצות שהגיש השר בגין הוכנו כבר לפני כמה חודשים ו"הבאתן לממשלה הושהתה בעקבות ההכרזה על הקדמת הבחירות. ראש הממשלה קבע כי ההמלצות יובאו בפני הממשלה לאחר הבחירות, ועתה הן מובאות על פי הסיכום ובהתאם לחוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה".  

מגולדברג ועד פראוור

דו"ח פראוור מהווה שינוי שערכו במתווה המקורי לפתרון הבעלות על הקרקע - שאותו ביטאו בחודש מרס 2011 מסקנות דו"ח גולדברג. בדו"ח זה המליצו להעביר לבדואים 200 אלף דונם ופיצוי כספי בסך מיליארדי שקלים, אך הוא עורר סערה במערכת הפוליטית. לפיכך מינה נתניהו את ראש המטה לביטחון לאומי, האלוף במיל' יעקב עמידרור, על מנת לבחון מחדש

את נושא הסדרת ההתיישבות, בין היתר לאחר שיו"ר מפלגת ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, ביקש לבדוק שנית את עיקרי הדו"ח. בהמשך הוכנסו לדו"ח שינויים שצמצמו משמעותית את היקף הקרקעות שיקבלו הבדואים לכ-100 אלף דונם בלבד.

מינויו של עמידרור עורר ביקורת בקרב הבדואים, שתהו אם "ראה אי פעם יישוב בדואי? האם הוא ראה אזרח ערבי חוץ מאשר בחיסולים?", ואף ביקרו את התוכנית. חנאן אלסאנע, פעילה לזכויות הבדואים בנגב אמרה כי "התוכנית נעדרת עקרונות של צדק, שוויון וזכויות אדם. אנחנו רואים היום מאבק לצדק חברתי. אבל את האוהלים שלנו הקמנו עוד בשנת 48', וגם אנחנו דורשים צדק חברתי".