להיות אב לילד היפראקטיבי זה...
יש לו מנוי פרימיום במיון של רמב"ם, הילדים ברחוב מזהים אותו כ"אבא של הנינג'ה" והוא כבר מזמן למד את אמנות הבריחה מפני המורה - ששוב מתקשרת. אסף וול מקדיש טור לכל ההורים שילדיהם ניחנו בהפרעת קשב
להיות אב לילד היפראקטיבי...
זה שיש לך בבית טויוטה שדוושת הגז שלה נתקעה על המקסימום.
זה להיות הורה לילד שהאויב הכי גדול שלו זה הכיסא.
עוד על הפרעות קשב וריכוז בערוץ הורים:
דווקא שחמט? המשחקים הכי טובים לילדי ADHD
לא מממש את הפוטנציאל: מחוננים עם ADHD
לא סתם שובב: איך לזהות הפרעות קשב בגיל הרך
זה שההכשרה שקיבלת כחובש קרבי כדי להתמודד עם אתגרי לבנון ועזה, לא הכינה אותך לקשת הפגיעות והחבלות שאתה עתיד להתקל בהן בבית של 67 מטר מרובע כולל המדרגות.
זה מנוי פרימיום בחדר המיון של בית החולים רמב"ם.
זה להיות האבא של הילד הראשון בכיתה שהמורים לומדים את שמו.
זה להיות חשוף לקמפיין אגרסיבי המעודד שימוש בריטלין ללא צורך בתוכן שיווקי נוסף.
זה להיות אב לאורגניזם המסוגל להמיר גרם אחד של סוכר לאנרגיה של שתי תחנות כוח פחמיות הפועלות בשיא כוחן.
זה שיש לך את הלוחם הכי אמיץ ופראי בשבט, רק שעכשיו צריך לשלוח אותו לשבת כמה שעות על הטוסיק בכיתה של המורה חני.
זה להתפלל מדי שעה למשבר אנרגיה.
זה לקרוא בטוקבקים על מכשפים אלטרנטיביים שיסייעו לבן שלך להגמל מריטלין תמורת 500 ש"ח לשעה בלבד.
זה לחוות צונאמי מדרגה 9 ומעלה מדי ארוחת שבת.
זה שאנשים חושבים שאתה סתם מגזים עד שאתה נותן להם שתי דקות להשגיח על הילד.
זה להיות אבא לילד שיכול להיות בו זמנית בחמישה מקומות.
זה שבכל אחד מהם הוא מצליח לגרום נזק מסוג אחר.
זה להיות מחויב לעקרון: מיצמצת? שילמת!
זה לשלוח את הילד 15 פעם לגרוב גרביים ובסוף למצא אותו חצי ערום בחוץ מאכיל את החתולים בגשם.
זה שהסבא שלך שיושב מולו בליל הסדר חוטף ממנו בעיטה מתחת לשולחן שרוחבו 3 מטר.
זה לתהות מה לעזאזל עשית עם כל הזמן הפנוי שהיה לך לפני שהוא נולד.
זה קצת לרחם על החיילים שלו כשיהיה קצין בסיירת.
זה שהילדים מכירים אותך בתור "אבא של זה, הנינג'ה".
זה שיוצרי סרט דוקומנטרי על הגסטאפו ממבקשים מילדך להדגים להם דפיקה בדלת.
זה שכשאתה רואה על הצג את שמה של המורה אתה יורד למקלט, סוגר את הדלת בקרשים ממוסמרים ומזריק לעצמך אטרופין.
זה להסתובב עם רגשות אשם כמו של קאנצלר גרמניה המסייר ב"יד ושם".
זה להתחיל לתרגל מדיטציה חודשיים לפני יום הורים.
זה שיש לך ילד כל כך יצירתי, שליאונרדו דה-וינצ'י נראה לידו כמו עו"ד המתמחה בדיני חוזים.
זה לשמוע מהמורה שחבריו לכיתה בחרו בו לפרלמנט בית הספר ולזרוח כמו הכור בפוקושימה מרוב אושר.
זה להיות אבא לילד שיש לו בלב יותר זהב מאשר לזמר מזרחי על הצוואר.
זה לקבל את החיבוק הכי מועך בעולם מיצור ששוקל בקושי 25 ק"ג.
זה להתמודד עם התופעה איכשהו, כי גם אתה לא בדיוק מופת לארגון, מיקוד ולשלוות נפש.
להיות הורה לילד היפראקטיבי, זה קשה פחות רק מדבר אחד: מלהיות הורה לתאומים היפראקטיביים.
אסף וול, אב לתאומים, מראשי תנועת התכינה בארץ ישראל
לפנייה לכתב/ת 
