דו"ח: סיכון גבוה לשחיתות במערכת הביטחון
חוקרי ארגון "שקיפות בינלאומית" דירגו את ישראל בקבוצת המדינות בהן קיים סיכון גבוה לשחיתות, יחד עם הודו, כווית, לבנון, מקסיקו ואוקראינה. הסיבה: היעדר שקיפות. משרד הביטחון בתגובה: "דו"ח שטחי, מחבריו אינם מכירים את מערכת הביטחון הישראלית ומפריחים סיסמאות חסרות בסיס"
דו"ח ראשון מסוגו, המנסה לשרטט את הסיכונים לשחיתות במערכות ביטחוניות במדינות שונות בעולם, מציב את ישראל בדירוג נמוך ועם "סיכון גבוה לשחיתות במערכת הביטחון", בשל היעדר שקיפות בנוגע לגודלו של תקציב משרד הביטחון.
- סקר: הציבור מעדיף להשקיע בחינוך על פני ביטחון
- עובר בקושי: ישראל במקום ה-39 במדד השחיתות
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
"למרות שישנם תהליכים לפיקוח על המדיניות התקציבית-ביטחונית, במסגרת עבודתה של ועדת חוץ וביטחון של הכנסת, נמצא כי משרד הביטחון הישראלי אינו שש תמיד לשתף פעולה עם התהליכים הללו", נכתב בדו"ח. "כתוצאה מכך, ההשפעה שיש לכנסת על המדיניות הביטחונית מוגבלת".
המדינות חולקו ל-6 קבוצות, כאשר ישראל מוקמה בקבוצה הרביעית, שבה דורגו מדינות עם סיכון גבוה, אך לא קריטי, לשחיתות במערכת הביטחון. יחד עם ישראל מדורגות בקבוצה זו, בין היתר: בוסניה והרצגובינה, קפריסין, הודו, קניה, כווית, לבנון, מקסיקו, נפאל, סרביה, סינגפור, דרום אפריקה, תאילנד, אוקראינה ואיחוד האמירויות. יש לציין כי מדובר בקבוצה הגדולה ביותר, שאליה משתייכות יותר משליש מהמדינות שנבחנו.
בדרגה הגבוהה ביותר (סיכון נמוך לשחיתות) דורגו אוסטרליה וגרמניה. בדרגה השנייה נמצאות אוסטריה, שבדיה, ארה"ב, נורבגיה, טייוואן, דרום קוריאה ובריטניה. בדרגה הנמוכה ביותר (סיכון קריטי לשחיתות) מוקמו אלג'יריה, אנגולה, קמרון, מצרים, אריתריאה, הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, לוב, סוריה ותימן.
מעורבות נמוכה של ארגוני פשיעה בצה"ל
דירוג המדינות בוצע באמצעות שאלון, שעליו התבקשו לענות 200 מדרגים מהמדינות השונות. המדרגים היו, לרוב, בכירים לשעבר במערכת הביטחון של המדינה הנסקרת. תשובותיו של כל מדרג עברו ביקורת מצד 2 עמיתים בלתי תלויים ולאחר מכן זכו גם לתגובה מצד הממשלה של אותה מדינה.
במסגרת השאלון התבקשו המדרגים להעניק ציון של 0 עד 4 למערכת הביטחון של אותה מדינה בכל פרמטר. הפרמטרים נגעו לשאלות כגון, מהי מידת השקיפות בנוגע לתקציב הביטחון? מהי מידת המעורבות של עסקים פרטים בסחר בנשק ובתפעול הצבא? האם ישנם חיילים שקבלים משכורת אך אינם משרתים בפועל? וכיוצא בזה
בפרמטרים מסוימים, זכתה מערכת הביטחון הישראלית לדירוג גבוה. כך, למשל, נמצאה מעורבות נמוכה של ארגוני פשיעה במערכת הביטחון ולא נמצאה כלל תופעה של מקבלי שכר אשר אינם משרתים בפועל. כמו כן, נמצא כי כל הגורמים המעורבים בייצור וסחר בנשק הם חברות ממשלתיות, הפועלות תחת כללי דיווח מחמירים, וכי קיים מערך יעיל לקליטת תלונות של ספקים שחשים כי זכו ליחס בלתי הוגן מצד משרד הביטחון.
אך דירוגה של ישראל נפגע בשל ציון נמוך במיוחד (ציון 0) בסעיפי הנוגעים לשקיפות בנוגע לכמות המועסקים במערכת הביטחון וגודלו של תקציב הביטחון. בדו"ח נטען כי "אין מידע זמין לציבור בנוגע לתקצובם של סעיפים סודיים והוצאות שאינן כלולות בתקציב הרשמי של משרד הביטחון".
עורכי המחקר תולים את היעדר השקיפות בנוגע להוצאות מערכת הביטחון בהיעדרו הכללי של דיון ציבורי ביקורתי בנוגע למערכת הביטחון והצבא בישראל. "בשנים האחרונות נמצא כי הממשלה הפכה לפחות ופחות סובלנית כלפי ארגונים ציבוריים וחברתיים המותחים ביקורת על המדיניות הביטחונית", נכתב בדו"ח.
עוד נטען: "באופן כללי, ניתן לומר שנדיר למצוא דיון ציבורי בישראל בנוגע לסוגיות ביטחוניות. לעומת זאת, לאחרונה דווקא ניתן ביטוי רב תקשורת הישראלית לדיון הציבורי בנוגע לתקיפה באיראן, בניגוד למגמה זו".
ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "מדובר בדו"ח שטחי, לא ברור לנו על בסיס איזה מידע מבוסס הדו"ח, אך ברור שמחברי הדו"ח אינם מכירים את מערכת הביטחון הישראלית ופעולותיה בהקשרים אלה, וטועים בעובדות באמצעות הפרחת סיסמאות חסרות בסיס. הדו"ח אינו מייצג את המציאות באופן כלשהו. אנו מקווים כי הדבר אינו נובע מעמדה אוטומטית כלפי ישראל.
"הדו"ח אשר הופק על ידי TI מקיף שורה ארוכה של נושאים וסוקר אותם באופן שטחי ביותר. הדו"ח כולל אי דיוקים מהותיים ורבים, וקביעותיו ככלל מבוססות על מקורות מועטים, לא מזוהים ולא בהכרח עדכניים. מערכת הביטחון פועלת בכל המישורים הרלוונטים בשקיפות, ובכפוף למנגנוני בקרה ופיקוח - הן פנימיים והן באמצעות משרדי ממשלה אחרים, הרשות המחוקקת ומשרד מבקר המדינה".
לפנייה לכתב/ת 
