פישר הפתיע: יסיים כהונתו שנתיים לפני הזמן
נגיד בנק ישראל הודיע לרה"מ על סיום כהונתו ב-30 ביוני, בתום למעלה מ-8 שנים. פישר לא פירט מהן הסיבות להחלטה. הנגיד בחר להישאר בתפקידו עד למועד האחרון לאישור תקציב המדינה, וייתכן שביקש להדגיש בכך כי הוא יוסיף להיות גורם מעורב וביקורתי במהלך הכנת התקציב ואישור הקיצוצים
נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר , הודיע היום (ג') כי יסיים את תפקידו בסוף חודש יוני. פישר לא פירט מהן הסיבות לעזיבת התפקיד, אך הודיע כי יקיים מחר ב-11:00 מסיבת עיתונאים בירושלים, שתועבר בשידור חי ב-ynet.
- פישר: "המפגינים צריכים להיכנס לפוליטיקה"
- פישר בעת מינויו: "כבוד להיות נגיד בנק ישראל"
- הסיפורים הכי חמים - לפני כולם - בפייסבוק של ynet
הנגיד, המכהן בתפקידו למעלה מ-8 שנים, הודיע לראש הממשלה, בנימין נתניהו, על כוונתו לסיים את תפקידו מוקדם מהצפוי, ב-30 ביוני. זאת, לאחר שמונה ב-2010 לכהונה נוספת בת 5 שנים והיה אמור לסיים את תפקידו ב-2015.
גורמים המקורבים לנגיד, אמרו היום ל-ynet כי פישר לא התכוון מלכתחילה לסיים את הקדנציה הנוכחית שלו, ונשאר בתפקיד על מנת ללוות את יישומו של חוק בנק ישראל החדש, ובפרט את עבודתה של הוועדה המוניטרית, גוף חדש בבנק המורכב מנציגי הבנק ומנציגי הציבור, ומקבל מידי חודש את החלטת הריבית.
לטענתם, הנגיד כבר תכנן לפרוש בעבר, בחודש נובמבר 2012, אך נענה לבקשת ראש הממשלה להמשיך בתפקיד כמה חודשים נוספים. לטענתם, ההודעה על הפרישה אינה באה בעקבות הצעת עבודה אחרת או בשל חילוקי דעות קשים עם מקבלי החלטות אחרים, אלא בשל החלטה של פישר כי תהליך ההטמעה והיישום של חוק בנק ישראל החדש מוצה ולכן אין הצדקה להמשך כהונתו, שגם כך הוארכה מעבר לתוקפה המקורי.
יש לציין, כי פישר בחר להישאר בתפקידו עד לסוף חודש יוני, שהוא המועד האחרון על פי החוק לאישור תקציב המדינה. ייתכן שפישר ביקש להדגיש בכך כי הוא יוסיף להיות גורם מעורב וביקורתי במהלך הכנת התקציב והעברת הקיצוץ הבעייתי של 14 מיליארד שקל.
התנגד להוזלה מהירה של הדירות
כהונתו של פישר התנהלה בצל שני משברים כלכליים עולמיים ומשבר קשה בענף הדיור בישראל, שעדיין נמשך וגרר ביקורת חריפה על תפקודו. מנגד, לאורך שנות כהונתו ידע המשק הישראלי צמיחה יציבה.
מדיניותו של פישר התאפיינה בשמירה על רמה נמוכה של ריבית, אשר סייעה בהוצאת המשק מהמיתון שבו שקע לאחר המשבר הפיננסי הגדול בארה"ב ב-2009. עם זאת, לריבית הנמוכה הייתה השפעה רבה על העלייה החדה של מחירי הדיור בשנים 2010-2011 ופישר הואשם לא פעם בכך שמדיניותו תמכה בעליית מחירי הדיור.
בנוסף, פישר נודע בהתנגדותו להורדה מהירה מדי של מחירי הדירות בישראל, בטענה כי ירידה מהירה מדי של המחירים תפגע ביכולתם של אלו שרכשו דירות במחירים גבוהים לעמוד בתשלומי המשכנתא ועלולה להוביל לחדלות פירעון המונית שתגרום לקריסתו של בנק בישראל.
השפיע על מדיניות הממשלה
במהלך כהונתו, הופיע פישר לא פעם ברשימות שפרסמו מגזינים כלכליים ובהן דורגו נגידי הבנקים הבולטים בעולם. פישר זכה לדירוגים אלה בעיקר בשל השפעה הרבה שנודעה לו על מדיניותה הכלכלית של ממשלת ישראל ויכולתו לעצב את החלטותיה.
במהלך כהונתה של ממשלת ישראל האחרונה באה יכולת השפעה זו לידי ביטוי בשני מקרים מרכזיים: באוגוסט 2011, כמה שבועות לאחר פרוץ המחאה החברתית, ניסח פישר את קווי המתאר לפעולתה של ועדה אשר תספק מענה לדרישות המחאה החברתית. קווי המתאר שניסח פישר הפכו לאחר מכן לקווי המתאר של ועדת טרכטנברג, שאכן הוקמה וקיבלה מנדט מראש הממשלה לנסח פתרונות למצוקה החברתית.
במרס 2012 קרא פישר לממשלת ישראל להעלות מסים, בשל הגירעון הגדל בתקציב, ולמעשה יצא כנגד המדיניות שהונהגה עד אז, שכללה מתווה רב שנתי להפחתת מס ההכנסה ומס החברות בישראל. בעקבות קריאתו אכן גיבשה הממשלה חבילה של העלאות מס שאושרה ביולי האחרון.
במסגרת מאמציו לקדם העלאת מסים, אף התבטא פישר בביקורתיות קיצונית כנגד ממשלת ישראל בקיץ האחרון, כאשר אמר כי החלטת ראש הממשלה ושר האוצר להגדיל את יעד הגירעון של הממשלה לשנת 2013, מבלי לאשר העלאות מסים היא החלטה "לא אחראית ולא סבירה".
במהלך מערכת הבחירות אף ציין פישר כי העלאות המס שעליהן החליטה הממשלה ביולי האחרון הן רק חלק מהפיתרון, וכי ללא קיצוץ נרחב בתקציב המדינה, 12 מיליארד שקל ב-2013 ועוד 22 מיליארד שקל ב-2014, לא תוכל הממשלה לעמוד ביעד הגירעון החדש והמוגדל שהציבה לעצמה.